דו"ח: ההתחממות תחריף את המתיחות במזה"ת

ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים צפויים להחריף את המתיחות הביטחונית במזרח התיכון - כך טוען דו"ח חדש שנערך על-ידי ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", ויוצג בימים הקרובים בוועידת האקלים הבינלאומית בבאלי שבאינדונזיה.

טענתם המרכזית של מחברי הדו"ח נעוצה במחסור החמור המים ממנו סובל אזור המזרח התיכון, ובעובדה כי מחסור זה, הצפוי רק להתגבר, עלול להוות עילה למתיחות נוספת בין עמי האזור. "מדובר באזור גיאוגרפי עני במים וההשלכות הצפויות של עליית מפלס הים רק יוסיפו לעקת המים הקיימת היום", מציינים בארגון.

מן הדו"ח, שחובר במשותף על-ידי סניפי הארגון בתל-אביב, בית לחם ועמאן, עולה כי "שינוי האקלים ישמש כ'מכפיל סיכון' למדינות הקשורות במשאבי מים משותפים, וצפוי להגדיל את רמת החיכוך ביניהן" - הן במישור הביטחוני והן במישור הכלכלי.  

אחת הבעיות המרכזיות אליהן מתייחס הדו"ח היא תופעת עליית מפלס פני ים, הנחשבת כיום לאחת תופעות המדאיגות ביותר הצפויות להתרחש כתוצאה משינויי האקלים. דו"ח של פאנל המומחים הבין-ממשלתי של האו"ם וארגון המטאורולוגיה הבינלאומי (IPCC), שהתפרסם בשנת 2001, קבע כי במאה השנים האחרונות חלה עלייה מואצת בגובה פני הים, בהשוואה  לעלייה שהתרחשה ב-2,000 השנים האחרונות.

בהקשר זה מציינים מחברי הדו"ח את הערכותיה של תוכנית הגנת הסביבה של האו"ם (UNEP), לפיה עלייה של חצי מטר במפלס מי הים עלולה להוביל לנדידתם של בין 2 ל-4 מיליון אזרחים במצרים עד שנת 2050, בעיקר בשל הצפה של אזור הדלתא הנמוך. העלייה במפלס מי הים צפויה לפגוע גם במקורות מי השתייה של 1.5 מיליון פלסטינים תושבי רצועת עזה, בשל חדירה של מי ים מלוחים למי התהום. ההערכות העולמיות בסוגיה זו מדאיגות לא פחות, שכן כיום למעלה משני מיליארד בני אדם מתגוררים בטווח של כ-100 קילומטרים מקו החוף, וחלק משמעותי מהם צפוי להיות מושפע מתופעת העליה בגובה פני הים.

על-פי תחזיות הארגון, בעיה נוספת עימה ייאלצו להתמודד תושבי האזור תהיה מחסור במים לחקלאות - מקור פרנסתם של רבים מעמי המזרח התיכון. מחסור זה, שניצניו מורגשים גם כיום, עלול לערער את היציבות האזורית, הרגישה ממילא. בנוסף, התהליכים הקשורים לשינויי האקלים מאיצים את תופעת המידבור - השתלטות המדבר על שטחים פוריים ששימשו לחקלאות.

הפתרונות: שיתוף פעולה אזורי

הפתרונות המרכזיים אותם מציעים בארגון נעוצים בשיתוף פעולה אזורי וביישום מדיניות ה-OECD על-ידי ישראל, כאמצעי להפחתת הזיהום. לאדין פרימוט, סגנית מנהלת "ידידיי כדור הארץ - המזה"ת", מסניף תל-אביב, מבהירה כי בנוסף, "על ארצות הברית להצטרף לקהילה הבינלאומית ולמדינות המזהמות העיקריות ולהוריד את רמת הזיהום". 

מונקת' מאהאר, מנהל סניף עמאן של הארגון מציין בהקשר זה כי "מדינות מפותחות תצטרכנה לספק למדינות מתפתחות את הכלים הטכנולוגיים הדרושים עבורן - כדי להיערך בדרך הנכונה לשינוי האקלים". מאהאר מאמין כי ועידת האקלים הבינלאומית בבאלי מהווה הזדמנות לחזק מאמצים אלו ומוסיף: "מדינות המזרח התיכון תהיינה חייבות לנהל את משאב המים במשותף". לדברי נאדר חאטיב, מנהל סניף בית לחם של הארגון, חשיבותו של הדו"ח היא בעיקר ביכולתו להגביר את מודעות הציבור לנושא. "הסכנה הביטחונית הטמונה בשינויי האקלים, אינה תמיד מובאת לתודעת הציבור".

ח"כ דב חנין, יושב ראש עמית של השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, התייחס לדו"ח באומרו כי המדיניות בישראל "ממשיכה להתנהל כאילו אנחנו מתגוררים על כוכב אחר". לדבריו, למרות השלכותיו הביטחוניות והכלכליות של משבר האקלים - טרם התנהלו על כך דיונים מקיפים בנושא בכנסת או בממשלה, ותקציב המדינה הקרוב "איננו כולל אפילו תקצוב מזערי לעבודות מטה בסיסיות בנושא".

"כאשר במצרים יעבור אזור הדלתא תהליכי המלחה מהירים עקב עליית פני המים; כאשר שפיעת המים בנילוס תתמעט עקב הירידה הגדולה ברמת המשקעים ברמות אתיופיה, כאשר כמות האבק המדברי ממשיכה לעלות בשיעור ניכר עקב שינויים אקלימיים - מצרים שכנתנו הגדולה מדרום, תקלע למשבר קשה של חקלאות ויכולת התקיימות", הסביר.

חנין ציין כי אותותיו של המשבר כבר ניכרים בירדן - המצויה במשבר מים קשה במסגרתו נאלצים תושביה הבירה לקבל את מי השתייה שלהם בהקצבה שבועית. "התחזיות להתרחבות המידבור במזרח התיכון הן קשות ויש להן משמעות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת".