מאובני היפופוטם ננסי התגלו בקפריסין
למעלה מ-80 שרידי היפופוטמים ננסיים נחשפו. המדענים חלוקים: האם היצור התגלה בבית מטבחיים ששימש את הקפריסאים הקדמונים, או שמא במקום מסתור שהפך למלכודת?
מדענים מקפריסין ויוון חוקרים מערה שקרסה, המלאה בשרידים מאובנים של היפופוטמים ננסיים, קרוב משפחתם של ההיפופוטמים שנכחד לפני כמה אלפי שנה, ושהגיע לאי לפני כרבע מיליון שנה.
הפלאונתולוגים חשפו שרידים של שמונים היפופוטמים ננסיים בחפירות האחרונות באתר, בסמוך לאתר נופש בעיר איה-נאפה בחוף הדרום מזרחי של האי. שרידים של מאות היפופוטמים נוספים עשויים להתחבא מתחת להר המאובנים.
המדענים מקווים כי מצבור המאובנים, המתוארך כבן 11 עד 13.5 אלף שנה, עשוי לספק רמזים לשאלה מתי הציבו בני האדם לראשונה את רגליהם על אי ים תיכוני זה.
"מדובר בחקר מוצאנו", אומר יואניס פאנאיידיס ממחלקת הגיאולוגיה של ממשלת קפריסין, האחראי על החשיפה בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת אתונה. "הכרת ההסטוריה הגיאולוגית שלנו עשויה לספק לנו מידע רב יותר על עצמנו".
עוד ב"הידען": נמר שן-החרב - חתלתול מגודל
גובה: 75 סנטימטרים בלבד
עד לתגלית באיה-נאפה, השרידים העתיקים ביות של בני אדם תוארכו בשנת 8,000 לפני הספירה, כלומר לפני כעשרת אלפים שנה; אך שרידי עדויות על פעילות אנושית במקום יכולים להחזיר את השעון ולהעיד על הגעתם של הקפריסאים הראשונים ב-3,500 שנים נוספות.
"מדובר בתגלית משמעותית, אך לא יכולנו להגיע אליה עד עכשיו, שכן מדובר במשימה הדורשת כוח אדם וזמן רב", אומר פרופ' גאורג תאודורו, האחראי על חקר כ-1.5 טון של מאובנים.
ההיפופוטם הננסי חי בעדרים, כמו בן דודו המודרני, אך גובהו היה רק כ-75 סנטימטרים ואורכו כ-1.20 מטר. שלא כמו ההיפופוטמים המודרניים, שאפם המורם מסייע להם לנשום בעת השחיה, להיפופוטמים מקפריסין אף המופנה כלפי האדמה, כך שהתאים טוב יותר לחיים על היבשה. פאנאיידיס אומר כי מן המאובנים של ההיפופוטמים הקפריסאים עולה כי היו להם גם רגליים וכפות רגליים שהותאמו ליבשה, ואיפשרו להם לעמוד על הרגלים האחוריות כדי להגיע לענפי העצים.
המומחים מאמינים כי ההיפופוטמים הגיעו לקפריסין לפני 100 עד 250 אלף שנים והפכו קטנים יותר כדי להתאים עצמם לנוף הגבעות הסלעי של האי. ואולם, המדענים אינם יודעים כיצד הגיעו בעלי החיים הכבדים יחסית לקפריסין, שמעולם לא היתה מחוברת לשום מסת אדמה אחרת.
עוד ב"הידען": בעלי החיים באפריקה בסכנת הכחדה
הגיעו בשחיה
פאנאיידיס אומר כי ההשערה גורסת כי ההיפיפוטמים שחו במהלך עידן הקרח מכיוון טורקיה או סוריה של היום ונאחזו בגזעי עצים ובסחופת אחרת במהלך החציה. פני ים נמוכים יותר מאשר גובה פני הים כיום גרמו לאי להיות גדול יותר מאשר האי המוכר לנו היום, והמשמעות היא שהוא היה קרוב יותר ליבשת, כ-30 קילומטרים מהחוף הסורי.
חפירות שנערכו במאה השנים האחרונות חשפו היפופוטמים במספרים קטנים יותר ב-40 אתרים ברחבי האי. במערה אחת שנחשפה לפני עשרים שנה היו גם עדויות לאש, אבנים, כלים ועצמות אכולות שהעידו על כך שההיפופוטמים הננסיים ניצודו על ידי בני אדם.
גילוי עקבות אדם באתר באיה-נאפה עשוי לחזק את התאוריה לפיה התושבים הראשונים של האי הובילו את ההיפופטמים למוות בציד, אומר פאנאיידיס. "אם העצמות יתגלו כעתיקות יותר מאשר אלו שהתגלו עד כה, והמדענים יוכלו לקשר אותם עם פעילות אנושית, אזי הגילוי הוא בעל פוטנציאל לספר לנו יותר על התושבים הראשונים של האי", אומרת אלינור ווסטון, פלאונתולוגית במוזיאון ההסטוריה של הטבע בלונדון שהתבקשה לחוות דעתה על התגלית.
עוד ב"הידען": האם התגלה ארמונה של הלני?
פנאיידיס אומר כי העדויות מראות כי עצמות ההיפופוטמים באיה-נאפה רוסקו כאילו רמסו אותם היפופוטמים אחרים, והדבר מעיד על דורות של היפופוטמים שהשתמשו במערה. יתכן שהמערה היתה מקום מסתור, שקרס תחתיו והרג את ההיפופוטמים האחרונים שחיו בו, אך פאנאיידיס אינו פוסל את האפשרות שההיפופוטמים חזרו אליה כאל אתר קבורה עתיק, כדי למות.
לפנייה לכתב/ת 
