ירוק כשר למהדרין

הנה חידה: כמה מאיתנו בודקים האם אריזות המוצרים שאנו קונים נושאות תו תקן ירוק? כנראה שלא רבים. יתרה מזאת, כנראה שמעטים בכלל מודעים לקיומו של תו תקן כזה, וניתן להעריך שעוד פחות מבינים את משמעותו. לא מדובר בהתעלמות מוחלטת מחשיבות העמידה בתקנים: מעטים ההורים שירכשו מיטת תינוק או מושב בטיחות לרכב מבלי לוודא שהם נושאים תו תקן, וישנם לא מעט מוצרים נוספים שאנו רוכשים, רק לאחר שוידאנו שהם עומדים בתקן מקומי או זר.

אז מדוע תקן שהוכנס לשימוש כבר לפני 13 שנה נותר אלמוני כל כך? הסבר אפשרי טמון בעובדה שלמרות הוותק שצבר, רק כ-80 מוצרים נמצאו עד כה זכאים לשאתו. ומה באשר לתקנים ירוקים נוספים? גם נוכחותם בזירה דלילה למדי, ושילוב של חוסר מודעות והיעדר תמריצים הותיר את רוב התקנים הירוקים בעיקר בתחום התיאורטי. זאת בשונה ממדינות אחרות בעולם, שם מוצרים הנושאים תווי תקן ירוקים הופכים מבוקשים.

זיוה פתיר, לשעבר מנכ"לית מכון התקנים הישראלי וכיום סגנית נשיאת ISO העולמי מסכמת זאת בפשטות: "אין ספק שמבחינת התקינה אנחנו במצב מצוין. לעומת זאת מבחינת היישום - אנחנו במצב לא טוב. אנו צריכים לייצר מנגנון שיקשר בין התקינה לבין היישום שלה בשטח".

פתיר טוענת כי ההבדל המרכזי בין ישראל למדינות מפותחות בהקשר זה הוא היעדר תמריצים להשגת תקנים. ד"ר נצן איל, מרכז תחום איכות הסביבה במכון התקנים מחזק את דבריה וגם נותן דוגמאות: "בכמה מקומות בארצות הברית, מי שבונה בנייה ירוקה זכאי לאחוזי בנייה נוספים", הוא אומר. דוגמה אחרת מובאת ממדינת ניו-יורק - שם מי שממחזר חלק ממי השפכים הביתיים שלו (למשל מי מכונת הכביסה או מי שטיפת הכלים) לטובת השקייה או פעולות ביתיות אחרות - זכאי להנחות בארנונה או במיסים. "אין ספק שהצעד הראשון הוא להביא את נושא התקנים למודעות הציבורית", הוא מסכם.  

אז מהם התקנים הירוקים של מכון התקנים הישראלי ומה צריך לעשות כדי לזכות בהם? הנה מדריך מהיר:  

התו הירוק למוצרים (תו 1738 למוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה): תקן זה קיים כאמור מזה כ-13 שנה ובמסגרתו נבחן כל תהליך הייצור של המוצר, ועד כמה הוא "ידידותי" לסביבה. תחת התו הירוק הגדירו במכון התקנים כ-20 משפחות של מוצרים - בהם מכשירים חשמליים, חומרי ניקוי ומוצרי מזון. על מנת לקבלו צריך היצרן לעמוד בבדיקות מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, שמטרתן לוודא כי תהליך הייצור או מרכיבי המוצר אינם פוגעים בסביבה או בבריאות העובדים. כיום רק כ-80 מוצרים זכו לתו התקן הירוק.

תו הבנייה הירוקה (תו 5281 לתקני בנייה ירוקה): תקן זה קיים כשנתיים בלבד ומטרתו היא לסווג בניינים על-פי רמות הידידותיות שלהם לסביבה. "אפשר לבנות בניין שתושביו יסבלו מחום בקיץ ויקפאו מקור בחורף, ולכן התנורים והמזגנים שלהם יפעלו שעות רבות", מדגיש איל. במסגרת תקן זה מוודאים כי הבניין נבנה מחומרים חוסכי-אנרגיה וכי תשתיותיו מותאמות להגנה על הסביבה. "למשל, מוודאים שיש מספיק מקום להציב גם מיכלי מיחזור לצד פחי האשפה, ושהחניון הוא תת-קרקעי ולא גוזל מקום נוסף על פני הקרקע", מסביר איל.

איל מוסיף ומדגיש כי בשל תכתיבי המציאות הישראלית, הודגשו בתקן המקומי נושאים כמו ניצול קרקע וניצול נכון של מי גשמים ומי שתיה. התקן עצמו מכסה 100 נקודות התייחסות, ועל מנת להיות זכאי לו יש לכסות 55 נקודות הכוללות מגוון של תחומים.

אז כמה בניינים ירוקים יש כיום בישראל? אחד בלבד. מספר בניינים נוספים מצויים בתהליכי קבלת התו הירוק.   

תקן האנרגיה הירוקה (תו 5282 לסיווג אנרגטי לבניינים): תקן זה קיים כשנתיים והוא מתייחס לסיווג האנרגיה בבנייני מגורים ובבנייני משרדים. "45 אחוז מתצרוכת האנרגיה העולמית הולך לבנייני מגורים ולמשרדים, והטעות הנפוצה היא שחושבים תמיד על תעשיות ומסחר בהקשר זה", מבהיר איל. נתון זה מבהיר את חשיבותו של התקן, אם כי איל מדגיש כי מדובר בתקן שקהל היעד שלו הוא מקצועי - בעיקר מהנדסי מערכות קירור וחימום או מהנדסים אקלימיים. "זהו תקן שעוסק בשיטות המדידה של האנרגיה ובכמה אנרגיה נחסכת בבניין". כמה בניינים זכו לתקן זה? לפי שעה - אף לא אחד.

תקן ירוק לארגונים ומפעלים (ת"י 14001 ISO): תקן זה קיים משנת 1996 והוא מתייחס לתשתיות הארגון. התקן דורש ממנהלי הארגון לבדוק את השפעותיהם הסביבתיות - הן מבחינת ניצול אנרגיה והן מבחינת שימוש בחומרים ופליטתם לסביבה, וגם דורש להציב יעדים לשיפור. "עליהם להוכיח שלאורך השנים הם מצליחים לצמצם את הפגיעה בסביבה", מדגיש איל. כיום ישנם כ-300 מפעלים הנושאים את התקן - בהם חברות היי-טק, מפעלי מתכת, מזון, כימיה וגם רשויות מקומיות.