הפטנט לניקיון העם היהודי
משרד הפנים נוקט מדיניות גזענית ומרושעת כשהוא מזדרז לגרש מהארץ בני זוג של יהודים שמצאו את מותם
משפחה שבה אחד מבני הזוג יהודי והשני אינו יהודי, מחליטה לעלות לישראל ולהשתקע בה. בני הזוג עוזבים מקום עבודה, מוכרים את הבית, נפרדים מחברים וקרובים ובאים ארצה. מכוח חוק השבות, לשניהם אותן זכויות כעולים לכל דבר ועניין, ובכלל זה ובראש לכל - קבלת אזרחות.
הלך משרד הפנים וסילף את העיקרון האמור בחוק, והפריד בין בני הזוג. היהודי, זה שאמו יהודייה, מקבל אזרחות. בן הזוג חייב לעבור מבחנים של זמן ושל ביורוקרטיה עד שיזכה בה, לעיתים חמש שנים ויותר לאחר העלייה ארצה.
והנה היו מקרים בהם בן הזוג היהודי נפטר, והאלמן או האלמנה טרם זכו שמשרד הפנים יעניק להם אזרחות וכן את שאר התנאים המגיעים לכל עולה. בשמחה ובששון מזדרז משרד הפנים של "המדינה היהודית" לסלק את "הגוי" מישראל. אזרחות מנעו ממנו, ועכשיו כשכבר אין לך בן זוג יהודי בא הצו: החוצה!
לאן החוצה? האלמן או האלמנה שנשארו ללא בן זוג יהודי (כזה שאמו יהודייה כשרה) לאן ילך? מקום עבודה אין, מקום מגורים אין, הכול חוסל בטרם בא לישראל, להבטחה הגדולה! אך למי אכפת בישראל גורלם של אנשים שהתאלמנו אם הם גויים?
למה לא הזהירו אותם מראש לאמור: אם בן הזוג היהודי ימות בטרם משרד הפנים ופקידיו הואילו בטובם להעניק אזרחות לבן זוגו, כי אז כל עסקת העלייה בטלה ומבוטלת. אין מקום לגויים בינינו! דין זה חל גם על בת זוג של יהודי שלאחר בואם ארצה היטיב להתעלל בה ולהכותה עד שנאלצה להיפרד ממנו. היו גרושים? היא מגורשת מן הארץ אפילו אם יש לה ילד קטן מבעלה היהודי, הזקוק לה כאם. זה לא נחשב אצלנו.
הילד יכול להישאר בארץ כבנו של יהודי, אך האשה מגורשת! לאן מגורשת ואין לה בית ולא עבודה בארץ מוצאה? ומה ביחס לטובת הילד הזקוק לאמו? זה לא חשוב, החרדים יאמצו אותו, יגיירו, ילבישוהו שחורים, כיפה שחורה, פאות ויש עוד "נפש יהודית". והאשה, האם, מה יהיה עליה?
ולמעשה למי אכפת? זו גויה, ואנחנו "מדינה יהודית". מאוד קשה להוסיף ולומר גם "דמוקרטית". למרבה הצער והבושה, תופעות אלה חוזרות ונשנות לעתים קרובות. מדיניות משרד הפנים לגבי בני זוג של עולים היא גזענית ומרושעת.
אמנם התיקון לחוק השבות משנת 1970 שינה מהנוהל שהיה קיים, ועיקרו: "האומר בתום לב שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת והרוצה להשתקע בישראל זכאי לאזרחות". בתיקון קבעו הגדרה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שהתגייר והוא אינו בן דת אחרת".
אך כדי לא לפרק משפחות ולהגדיל את מספר הזכאים, נקבע שהחוק מעניק זכות ליהודים ולבני זוגם לצורך קבלת אזרחות וזכויות עולה. כדאי גם לזכור שהחוק הוא "חוק אזרחי" ולא רבני או הלכתי. כל שנאמר בו מתייחס "לחוק השבות" ולא לדיני נישואים וגירושים ולא להלכות דת וטהרת העם היהודי.
בחוק השבות מ-1950 צויין: "הזכויות של יהודי והזכויות של עולה מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון".
גירוש בני הזוג הלא יהודים מעלה תמיהה: מנין שאבו "חכמינו" תעוזה כזו להיות גזענים ורשעים בלא רחם? החוק הוא חוק אזרחי שמעניק זכות שווה לבני הזוג הלא יהודים. מעניין מי המציא את הפטנט הזה "לניקיון" העם היהודי, היכן זה נקבע ומתי שונה החוק ברוח זו? האמנם בלא בושה נלחמים אצלנו על טהרת הגזע שעה שבמסמך המכונן של מדינת ישראל, "הכרזת העצמאות", נקבע כי מדינת ישראל תקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין, ותבטיח חופש דת ומצפון"?
כנראה מונעים את האזרחות מבן הזוג למרות הכתוב בחוק תוך תקווה שניתן בבוא המשבר לגרשו לכל הרוחות. כל שנותר לנו הוא להריע לגודל התחכום הנבזי, באין בושה ובאין לחכמינו זיכרון היסטורי.
