מסתמן: הסכם באלי ידרוש מישראל לצמצם זיהום

ההסכם החדש שיגובש בוועידת שינוי האקלים בבאלי, שבעתיד יוביל למנגנון שיחליף את אמנת קיוטו, צפוי להכליל את ישראל תחת ההגדרה של מדינה מפותחת, וככזו היא תתבקש לקבל על עצמה מכסות קבועות ומגבלות על זיהום האוויר שהיא פולטת.

מהטיוטה שנמצאת בדיונים בוועידה עולה כי המדינות המפותחות שאישררו את אמנת קיוטו ידרשו להפחית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה בשיעור של בין 25 ל-40 אחוז. ישראל אישררה את האמנה אולם עד כה נכללה תחת ההגדרה של מדינות "מתפתחות", וככזו לא נדרשה לקבל על עצמה הפחתות פליטה.

שולי נזר, ראש אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, שמשתתפת בוועידה כנציגה רשמית של ישראל, מסרה כי קבוצת העבודה העוסקת בגיבוש הטיוטה, צפויה להגישהּ מחר (ד') להכרעתם של חברי הדרג הבכיר במשלחות - פורום הכולל שרי איכות סביבה וראשי מדינות מרחבי העולם. 

אתמול אמר יוסי ענבר, המשנה למנכ"ל המשרד, בשיחה עם ynet כי הוא "בטוח שנצטרך להפחית בפליטת גזי החממה, אך הדגיש כי ההתחייבויות הישראליות תיקבענה רק לאחר מציאת האיזון הנכון בין שיקולי עלות ותועלת.

עוד בנושא: 

• על הפרק בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום
  

• ועידת האקלים בבאלי: מפת האינטרסים
• מדענים למנהיגי העולם: חייבים להפחית בזיהום
  

טיוטת ההחלטה, בנוסחה הנוכחי, כוללת סעיף הקורא לאמץ את מסקנות מדעני ה-IPCC - שקבע כי התחממות כדור הארץ היא מעשה ידי אדם, ושיש להפחית עד שנת 2020 את שיעור פליטת גזי החממה בשיעורים ניכרים בהשוואה לשיעורים של שנת 1990. עוד קראו המומחים כי במישור הגלובלי, יופחתו גזי החממה לפחות במחצית הכמות שנפלטה בין השנים 2000 עד 2050.

אחת הנקודות המרכזיות בהסכם המתגבש, שצפויה להשפיע בין השאר גם על ישראל, מתמקדת ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה לכלל המדינות המפותחות - ולא רק למדינות המופיעות בנספח 1 של אמנת קיוטו. במידה וניסוח זה יאושר יהיו לו השלכות משמעותיות על ישראל, שהוגדרה בפרוטוקול קיוטו כמדינה מתפתחת, אך בה בעת עומדת בפני הצטרפות לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) - מועדון יוקרתי של מדינות מפותחות ועשירות.

יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ח"כ אופיר פינס שמשתתף גם הוא בוועידה אמר בשיחה עם ynet כי "בנוסח המתגבש ישנן תביעות ברורות יותר וניסוח יותר חד לגבי ההפחתה בפליטות גזי החממה". בנוגע לשינוי הגדרתה של ישראל, אמר פינס: "אין ספק שיהיה לניסוח השפעה על ישראל וצריכה להיות לו השפעה. ישראל לא יכולה מצד אחד להשתייך ל-OECD ומצד שני להתייחס אל עצמה כאל מדינה מתפתחת. אנחנו צריכים להיות חלק מהמאמץ של הקהילה הבינלאומית בנושא". 

רעיון נוסף שעלה בדיוני הימים האחרונים הוא לגבש קבוצת התייחסות חדשה, שלישית במספר, שבתוכה יכללו מדינות שנמצאות במצב הביניים - דוגמת ישראל. גורמים במשלחת הישראלית אמרו כי החלוקה לשתי קבוצות בלבד, מדינות מתפתחות ומפותחות, יוצרת מצבים אבסורדיים, ויש לזכור כי ישראל לא יכולה מחר בבוקר לעמוד בשורה אחת עם מדינות אירופה.

מתחשבים במדינות המתפתחות

לדברי נזר, בטיוטה המתגבשת מוצעות מספר פעולות להפחתת פליטת הגזים במדינות המתפתחות, שמטרתן הקטנת הפליטות מבלי לקבוע יעדים כמותיים מוחלטים - כפי שנקבע עבור המדינות המפותחות. הסיבה לכך, כפי שצוין בטיוטה, נעוצה בחשיבות פיתוחן החברתי והכלכלי של מדינות אלה, והחשש מפני פגיעה בתהליכי הפיתוח והצמיחה שלהן.

"סעיף נוסף של הטיוטה עוסק בפעולה בינלאומית משותפת בנוגע למגזרים ספציפיים, דוגמת קביעת יעדי פליטת גזים למגזר האנרגיה, המתכת והמלט", הוסיפה נזר. לצורך יישומן של פעולות אלה, מוצע לעשות שימוש במנגנון של תמריצים כלכליים ותמיכה טכנית, בין השאר במנגנוני סחר בפליטות - בדומה למנגנון ה-CDM שנקבע בפרוטוקול קיוטו.

הטיוטה, אם תאושר, תוביל למשא ומתן לקראת הסכם שייחתם בשנת 2009, ויכלול מנגנון חדש להפחתת הפליטות במקום אמנת קיוטו, שתוקפה יפוג ב-2012.

"התחושה הכללית בכנס היא כי אם אכן תאושר הטיוטה יש בה כדי להעביר מסר חשוב - שהעולם נרתם להפחתת ההתחממות הגלובלית והמדינות מוכנות לקחת על עצמן מחויבות משמעותית", מדגישה נזר.

משלחת ארגוני הסביבה הישראלים המשתתפים גם הם בוועידה אמרו בתגובה כי "על ישראל להיות מחויבת לשינויים הגלובליים המהירים בהתייחסות להתחממות הגלובלית".

נציגי הארגונים ציינו את נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) בנוגע להתייעלות תחום האנרגיה ככלי הבולט ביותר בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית. על-פי נתונים אלה, בין 40 ל-50 אחוז מצמצום הפליטות יגיע מהתייעלות אנרגטית.

מנכ"ל עמותת "אדם, טבע ודין", עו"ד ציפי איסר-איציק טוענת בהקשר זה כי "הזמן אינו פועל לטובתנו. פליטות הפחמן הדו-חמצני (CO2) כבר עלו ב-20 אחוזים מאז 1997, והן ממשיכות לעלות בקצב מהיר יותר. אם לא תתבצע פעולה בנושא, צפויות הפליטות  הפליטות לעלות בכ-60 אחוזים עד 2030".