המורים חלוקים: האם השביתה השיגה את יעדיה?
מטות המאבק דנים בהסכם המתגבש עם האוצר, אך לא כולם תומכים בפשרה - ויש כבר מי שמתכנן את הקרבות הבאים. "אנחנו חוזרים לכיתות עם תסכול גדול, המהפכה רחוקה מאוד", טענו בצד המתנגד. בקרב המצדדים אומרים: "הוכחנו שציבור המורים נחוש, גם אם בעניין השכר יצאנו פחות מורווחים". ומה אתם חושבים?
המורים חלוקים בדעתם - האם המאבק השיג את יעדיו? אחרי 54 ימי שביתה, בעקבות פריצת הדרך במשא ומתן בין הממשלה לארגון המורים, החלו הבוקר (ג') מטות המאבק לדון בפרטי ההסכם המתגבש. "האוצר התפכח והבין שלא יוכל עוד להשפיל את המורים", אומר אחד התומכים בהסכם, אך מהצד שכנגד נטען כי "אף אחד מהמורים לא חוזר לכיתות עם תחושת סיפוק, אלא תסכול".
יעקב לדור, מחנך ומורה למתמטיקה בבית-הספר "חוף הכרמל" במעגן מיכאל, אשר
לדור מתנחם בעובדה כי מאבק המורים הפך למאבק חברתי כולל, ולא נותר שלהם בלבד. "הציבור הבין שאנחנו מייצגים את מה שהכי טוב למדינה, וציפינו שגם הממשלה תבין שעליה לתת לנו מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות הציבורי ותבוא לקראתנו - לצערנו זה לא מספיק. הממשלה הבינה שאפשר להביא את החמור אל השוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות, ולכן עליה להגיע איתנו להסדר ברגע האחרון".
איש לא יחזור בסיפוק
תמי הופמן, מורה בתיכון "ראשונים" בהרצליה, טענה הבוקר כי "הנחות היסוד שעימן הלכנו לשביתה הזו לא נשמרו במלואן. לא הצלחנו להשיג את היעדים החשובים והמשמעותיים של העלאת השכר ושיפור מעמדו של המורה, כמוביל ומנחה של מהלכים ומעצב אותם". לדבריה, המהפיכה הגדולה בחינוך, אותה ביקשו להוביל המורים בשביתה הגדולה, "עוד רחוקה מאוד".על החזרה הצפויה לספסל הלימודים אומרת הופמן: "אנחנו חוזרים עם תסכול גדול מאוד. איש לא יחזור בסיפוק, בשמחה או בצהלה מההסכם המתגבש, אבל הוא עדיף על צווי מניעה. בסופו של דבר אירע שבר גדול מאוד במערכת החינוך. אני רוצה להאמין שזה רק שלב אחד במאבק, ובשלב הבא המורים יהפכו למעצבי מערכת החינוך, ולא לאלה המובלים על ידי פוליטיקאים וכלכלנים".
הפגנת מורים באנאפוליס. "האוצר התפכח מהאשליה" (צילום: רוני פירו)
למרות התסכול, יש מורים שדווקא מצדדים בהסכם המתגבש עם הממשלה. בין התומכים גם רוני פירו, מורה לשל"ח וידיעת הארץ בתיכון אורט בירושלים, שהפגין לפני שבועות אחדים מטעם מטה מאבק המורים בוועידת השלום באנאפוליס. "במצב שבו אנו נמצאים - רגע לפני קרע מאוד עמוק במערכת החינוך, ההסכם בהחלט מספק אותי".
לדברי פירו, "אם אנחנו מגיעים למצב שבו יושקעו כל כך הרבה כספים בצמצום כיתות ובשיפור רמת ההוראה, אני בהחלט מרוצה. עצם העובדה שהאוצר החליט לאגד את כל התנאים בהסכם קיבוצי, מוכיח שהוא מבין את הטעויות שלו, התפכח מהאשליה שניתן להשפיל את המורים עוד ועוד. הוכח שציבור המורים הוא ציבור נחוש, שיכול להשיג דברים לטובת המדינה והחינוך".
לדעת נעם דן, מורה בבית הספר "הניסויי" בירושלים, על פי ההסכם המסתמן, המאבק של המורים הניב 75% הצלחה. "אין סיפוק מיידי בשביתה הזו, אבל זה בסדר כיוון שסיפוק מיידי הוא שובע שנשכח מהר. התמקדנו דווקא במטרות הפחות פופולאריות - פחות בשכר המורים ויותר בצמצום הכיתות והשבת השעות למערכת, והציבור עמד מאחורי המטרות הללו. לצערי, בעניין השכר יצאנו פחות מורווחים אבל רן ארז הבין שעלייה מסיבית בשכר תחייב רפורמה שאנו מתנגדים לה".
_wa.jpg)
"שילמנו את מחיר השכר" (צילום: ירון ברנר)
דן סבורה כי במצב שנוצר, הזמן שיחק לרעת המורים והיה צורך לחתום על הסכם. "הציבור התקשה לקבל את המאבק שלנו לאורך זמן וצווי המניעה החלישו מאוד את המאבק. כמו כן, חלק מהמורים נהיו תשושים. המטרה הייתה לחזור ללימודים כמה שיותר מהר כשאנחנו מחזיקים כמה שיותר הישגים משמעותיים. אם בסופו של דבר יחזירו לנו את שעות הלימוד והכיתות יצטמצמו, הרי שנרוויח מכך".
דן אינה שוללת מאבק נוסף בעתיד: "לצערי, עניין השכר הוא מחיר שנאלצנו כרגע לשלם כדי לקבל את המשך הלגיטימציה למאבק על הרעיונות שלנו. ההסכם הוא לא מכת מוות למאבק ודברים עדיין מתרחשים. על פי ההסכם המתגבש, ציבור המורים קיבל הנשמה לקראת המאבק הנוסף".
- למגיבים: השביתה השיגה את יעדה? סמנו אם אתם בעד או נגד ההסכם המתגבש
לפנייה לכתב/ת 
