שתף קטע נבחר

אם יש גן עדן

גם אתם חולמים על חופשה חלומית בקריביים? רגע לפני עליית "הישרדות", (בשבת), קבלו הצצה לניצולים הלוהטים, כולל עדויות מצמררות מן התופת: מקלחת עם חרקים, פציעה מסכין, סופות הוריקן ושאר זוועות. ברוכים הבאים לגיהינום

אם הגעתם עד לכאן בחבילה אחת ועדיין לא נעצרתם על ידי מגנומטרים לגילוי מתכות של אנשי ביטחון, אתם באמת צריכים להגיד תודה. אם אתם מאמינים בני מאמינים, גם ברכת "הגומל" לא תהיה הגזמה פראית. אומנם לא מדובר בכניסה מודרכת לכור האטומי, אבל התחושה די דומה. היום, אחרי ייסורים רבים ותלאות על גבי תלאות בדרך לאחד המקומות הכי שמורים במדינה, אני יכולה לומר בלב שלם: גם אני שרדתי את "הישרדות". רק כדי שתבינו, כדי לצפות בחומרים הראשוניים של הגרסה הישראלית של להיט הריאליטי האמריקאי שעשה גדולות ונצורות ברחבי העולם, נזקקתי לסיווג מיוחד, שהגיע אחרי אינספור שיחות טלפון, תיאומים, אישורים ושכנועים. הכניסה לתוך אחד מ־14 חדרי העריכה, שמוגנים על ידי קוד הידוע למתי מעט, מותנית בליווי. כמובן שנאסר עליי להישאר שם לבד. והכי חמור - צפיתי אומנם בפרק הראשון (בגרסה שעדיין לא עברה עריכה סופית) אבל העורכים חתכו באכזריות את חלק ההדחה כדי שחלילה לא אדע שבוע וחצי לפני כולם מי הראשון שהודח. אין גבול לרוע.

 


עברו לעולם הרביעי, לא השלישי. "הישרדות"

 

שבע שנים אחרי שג'ף פרובסט, מנחה להיט הריאליטי האמריקאי שכבר מזמן הפך לקאלט, הניח את כף רגלו בבורנאו, אי בים סין הדרומי ליד מלזיה ואינדונזיה, נחת ברפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים גיא זו־ארץ, ביומיום הבעל של יעל בר־זוהר, ובחודשים הקרובים מנחה "הישרדות".

 

הצילומים החלו ביוני האחרון ונמשכו 52 יום. באותה תקופה כל הצוות - הפקה, תוכן ומשתתפים אטרקטיביים במיוחד (אין טעם לפרט, אתם יכולים להתרשם לבד מהתמונות) - היה מנותק לחלוטין מכל מה שמתרחש בישראל.

 

"לקחנו פה סיכונים כלכליים ותכנים", אומרת רוית ליאור־מנדל (יוצרת "הדוגמניות" ועורכת שתי העונות הראשונות), מנהלת הפיתוח והתוכן של חברת ההפקה רייף־המאירי (בבעלות מוטי רייף, גיא המאירי ואולפני מימד) שאחראית על הסדרה. "אנחנו שוק שכל כך קטן במשאבים. ידענו שאנחנו הולכים למקום ריסקי, לא היה לנו הרבה זמן להתארגן כי במקום שצילמנו מתחילות סופות בחודשים מסוימים של השנה וכבר נגענו בהן. אל תשכחי שאנחנו אמורים להיות תוכנית הדגל של הערוץ, ויש כלפיה המון סקרנות מצד הקהל והברנז'ה והציפיות האלה מלחיצות".

 

המתח שעובר ערוץ 10 לא קטן. בכל זאת, 100 אלף דולר הושקעו בכל אחד מהפרקים, מה שהופך את ההפקה הזו לגדולה ביותר שידע הערוץ, ולאחת הגדולות שנעשו אי פעם בישראל. הלחץ ניכר היטב בכל הנוגע לאבטחת המידע. מאחר שכל הפרקים למעט הגמר כבר צולמו ולמעשה שלושת המועמדים האחרונים כבר נקבעו, הלחץ נותן את אותותיו. בינתיים הסכנה הגדולה ביותר הגיעה מצד התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", שתחילה גנזה ראיון עם אחד המתמודדים אחרי שזה קיבל איומי תביעה מצד ההפקה, אולם מאוחר יותר הפינסים לא ויתרו וחשפו את המתמודד. האמת? אחרי ששמעתי את מה שעבר עליהם רק כדי להגיע בריאים ושלמים ליום הזה, ערב עליית הסדרה לאוויר, אפשר להבין את החרדה.


"כן, יש בסדרה בנות שנראות טוב בביקיני". "הישרדות" 

 

את הלוקיישן באיים הקריביים, כמה מפתיע, בחרה ההפקה "כי הוא נראה לנו מספיק אטרקטיבי לצילומים", מגלה המאירי. "נסענו לבדוק את המקום לפני הצילומים. היינו שם עשרה ימים, הסתובבנו בשטח, בחרנו הכל: איפה הם יישנו, איך נעבוד, איפה נמקם את המצלמות, איפה אנחנו נישן ונאכל".

 

ואז החל שלב האודישנים. מתוך כמות עצומה של פניות נבחרו 20 מתמודדים, גברים ונשים "בעלי יכולות מנטאליות ופיזיות של שורד", כפי שמסבירה ליאור־מנדל.

 

נו, מה הבעיה? דרושים גברים עם שרירים ונשים שנראות טוב בביקיני.

 

"בתוכניות הריאליטי האחרונות, 'כוכב נולד', 'נולד לרקוד' ו'השגריר', משהו בדמות הגברית קצת הפך להיות אנדרוגיני או מטרוסקסואלי. לכאן הגיעו הרבה אנשים מהסוג של הגבר הישן, בלי חולצה ומלאי שרירים. הם ניפחו מחדש את החזה הגברי. וכן, יש בסדרה בנות שנראות טוב בביקיני, אבל היה לנו קשה למצוא בנות שגם יש להן את הכוח הנפשי לעבור את זה וגם נראות טוב.

 

"כל הזמן צבטתי את עצמי ושאלתי איך האנשים האלו, שעכשיו יצאו מהמשרד שלי ויהיו בקאסט, יעמדו בזה. לא חשבתי שהם באמת מבינים מה עומד בפניהם. היתה לי חרדה שהם לא יעמדו בזה. יותר מאוחר, הפתיע אותי לראות מה קרה להם, כמה כוחות יש להם. עד לפני דקה הם היו כמוני וכמוך וזה מדהים לראות את השינויים שחלו בהם, את היחסים בין

גברים לנשים, איך הנשים השתמשו ביכולות הנשיות שלהן, בלי איפור ושיער, בשביל להשיג את מה שהן רוצות. אחרי חודש הם היו אנשים אחרים לגמרי".

 

מה זה אומר "אנשים אחרים לגמרי"?

 

"מהר מאוד הם התקלפו מהזהות הקודמת שלהם, מהבגדים, מהסבון, מהדברים הכי טריוויאליים שלהם. הם הגיעו לאי שאין בו כלום, ואני מתכוונת לכלום: אין להם אוכל, מים, תנאים סניטאריים, פרטיות, יכולת להתגונן מפני גשמים, סערות, חום, קור. אפילו תנועות הגוף שלהם השתנו, שפת הגוף והדרך שבה הם מתנהלים, עברו שינוי".

 

אם סוייר, הארלי, לוק ושאר ה"אבודים" היו קוראים את זה, אולי הם סוף סוף היו מבינים איך נוצרו "האחרים".

 

כשהצילומים יצאו לדרך, הקאסט נאלץ לוותר על השמחות הקטנות של החיים: אין יותר קפה של בוקר, אין יותר סיגרייה של אחרי, אין נשיקת לילה טוב לילדה, אין הירדמות מול הסדרה האהובה עליהם. "הם נזרקו לאי בודד, בלי אוכל", מספר המאירי. "הם היו צריכים להבעיר אש, לדאוג למחסה, לכל מה שצריך כדי להתחיל לחיות מאפס, לצד חיות פרא, עקרבים, חרקים, נחשים, יתושים וכל מיני חיות מים". ליאור־מנדל מוסיפה: "היה להם מעט מאוד אוכל על החוף: קוקוסים, אורז. מרוב שלא היה להם אוכל, בחלק מהמשימות היו פרסי אוכל".

 

בלי אוכל אפשר לשרוד. מה עם מקלחת?

 

"הם התקלחו עם חרקים".

 

בינתיים צוות ההפקה הקימו מחנה משלהם, מעין קיבוץ, אכלו וישנו בחדר האוכל. למרות שלכאורה האיים הקריביים נשמעים כמו מקום אידיאלי לירח דבש, הצילומים נערכו במקומות מבודדים שאינם מומלצים לחתן ולכלה הסטנדרטיים. לפני כמה חודשים פרסמנו ב"פנאי פלוס" כי בתום שלושה ימי שהייה במקום פרצה שביתה של צוות הצילום, בשל תנאי מחיה ירודים, עד שההפקה נענתה לדרישותיהם. ליאור־מנדל מביאה את גרסת ההפקה: "ניפחו את העניין יותר מדי. קודם כל, זה קרה באמצע תקופת הצילומים ולא היתה אף שביתה. קומץ מזערי של אנשים מהצוות התקשה להתמודד עם בעיות תפעול במחנה שבו הם התגוררו ולא ניכנס לפרטים במה מדובר. את צריכה להבין שהגענו לעולם הרביעי, לא השלישי, והיו כמה בעיות של יתושים ותנאים סניטאריים בסיסיים. תוך כמה שעות טופלה הבעיה, הם עברו למלון אחר, ואחר כך חזרו והכל היה בסדר".

 


האוייב הגדול ביותר: מזג האוויר.  "הישרדות"

 

התנועה מלוקיישן ללוקיישן התבצעה בעזרת סירות מאי אחד למשנהו. ללא ספק, על ההפקה עמדה משימה לא פשוטה: לא רק להנחית את הקאסט בחזרה בסוף החודשיים, אלא גם להשתדל להחזיר אותם בחתיכה אחת. זאת למרות שאימג' אחד של דוגמנית שנלעסת על ידי תנין רעב היתה יכולה לגבור על כל מדורת שבט עתירת רייטינג שערוץ 2 יכול להציב מול "הישרדות". "היתה לנו אחריות גדולה בהיבט הרפואי והנפשי", אומר המאירי. "לא לקחנו סיכונים. ההישג של ההפקה זה שעמדנו בלוחות הזמנים בלי חריגות, למרות המשימות המורכבות, ושהחזרנו את כולם הביתה בשלום. זאת אומרת, אני מתכוון לצוות ההפקה, יכול להיות שכמה מהקאסט התפגרו...".

 

עד כמה נערכתם לפציעות ואסונות?

 

"היו לנו שני רופאים מדהימים, אנשי צבא בעברם, אחד קיבל עיטור במלחמת לבנון השנייה בתור חובש, והשני היה בכיר במחלקת טראומה בצה"ל, שבדיוק השתחרר מהצבא. שניהם רגילים להתמודד עם כל מיני צרות והיינו מוכנים לפינויים וכל תרחיש שיכול להיות".

 

ואכן, התרחישים האפשריים הציבו מבחנים לא פשוטים לצוות הרפואי. באחת הפעמים נפצע אחד המתמודדים מסכין במשימה שהתנהלה בלילה. ולמרות שחוקי הבטיחות הבינלאומיים אוסרים על שיט בסירות בלילה, הרופא בעל העיטור הגיע אליו באמצע הלילה כדי לטפל בו. אכן עוד סיבה לעיטור מופת.

 

"חוץ מזה, היתה גם פסיכולוגית צמודה", ממשיך המאירי. "גם אני נעזרתי בה".

 

רגע, למה היית צריך להיעזר בה?

 

"זו חוויה מאוד אינטנסיבית. האחריות שמונחת עליך היא קשה, שכולם יחזרו בשלום, שזה יעבוד בצורה טובה".

 

בעוד אנשי הפקה רבים זכו לשיט בקריביים, סונג'רו אחדים מהם להישאר בארץ והיוו צוות עתודה שאמור לתת מענה טכני לצוות שעל האי ומענה אנושי למשפחות המתמודדים שהיו מנותקים לחלוטים מהם. "למשפחות היה לא פשוט כי היה מעטה סודיות מאוד חמור והם לא יכלו לספר לאף אחד מה עובר עליהם", אומרת ליאור־מנדל. "הם היו אמביוולנטיים לפרויקט: מצד אחד, הם רצו לשמוע שהכל בסדר עם בן המשפחה, ומצד שני, הם לא רצו לדעת אם הוא עף".

 

האויב הגדול שעמד מול צוות ההפקה בכל רגע נתון, היה מזג האוויר. "לקראת סוף הצילומים, באוגוסט, הגיע לאזור הוריקן דין", נזכר המאירי. "פגעו בנו סופות וגשמים. הייתי באחת הסירות יחד עם גיא זו־ארץ ובאמצע סופה מטורפת נגמר לנו הדלק, הסירה כמעט נשברה. חיכינו שיבואו לחלץ אותנו.

 

"יום לפני סיום הצילומים, כשהסופות היו בשיאן, היינו צריכים לקבל החלטה חשובה: האם לפנות את הסט או להמשיך כרגיל. בסופו של דבר החלטנו להמשיך בצילומים ולכן בנינו תוכנית פינוי. לקחנו סירה גדולה ויצרנו סוג של מחסום לצד אי קטן שהיה ליד, כלומר השארנו פתח מילוט מימי בטוח, שבו נוכל לעבור. בדקנו עם המקומיים בשטח ומצאנו באי סמוך בית מלון קטן ששם נוכל לשהות במקרה שנצטרך לפנות את האי. אין ספק, כל הפרויקט הזה אומנם היה כיפי, אבל גם מאוד מאתגר".

  

 

הצפונבון מהסיירת


עומר גלעדי, 25

מקום מגורים: קיסריה

עיסוק: סטודנט למשפטים ולמדעי המדינה

סטטוס משפחתי: רווק ופנוי

שורה תחתונה: אלי אלי, שלא ייגמר לעולם

 

 

לארה קרופט


ורה ליכטס, 27

מקום מגורים: תל אביב

עיסוק: אדריכלית

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: איך היה? טוב ורה

 

הסביון


מושיק ליפץ, 47

מקום מגורים: סביון

עיסוק: איש עסקים

סטטוס משפחתי: נשוי + 3

שורה תחתונה: יש סביונים, יש ריגושים?

 

זקנת השבט


טינה (אלישבע) ברקוביץ', 60

עיסוק: מטפלת אלטרנטיבית, דולה (תומכת לידה)

מקום מגורים: עין הוד

שורה תחתונה: סבתא להלל, הבן של אילנה ברקוביץ'. יילדה אותו בעצמה. אמא לשלושה

שורה תחתונה:מילה שלה וסוף למלחמות?

 

טרזן


נעם טור, 24

מקום מגורים: חופית

עיסוק: כוורן (דבוראי)

סטטוס משפחתי: רווק

שורה תחתונה: היינו אומרים משהו על קופים, אבל כבר עקצו אותו מספיק

 

המייקלואיס


מולי קרצ'ו, 25

מקום מגורים: אלפי מנשה

עיסוק: מדריך באמנויות לחימה

סטטוס משפחתי: רווק ופנוי

שורה תחתונה: אז מה, טקוואנדו, אההההה?

 

האמזונה


ליה גיל, 32

מקום מגורים: אשקלון

עיסוק: מנהלת שיווק

סטטוס משפחתי: נשואה ואם לילדה בת 12

שורה תחתונה: נמאס לנו מבדיחות על אשקלון, נקסט

 

הברבי


ויקה פינקלשטיין, 23

מקום מגורים: תל אביב

עיסוק: דוגמנית

סטטוס משפחתי: רווקה ופנויה

שורה תחתונה: אם את ברבי, הגידי כן לקן

 

הבליין


גיא זילברמן, 29

מקום מגורים: רמת גן

עיסוק: סטודנט למינהל עסקים

סטטוס משפחתי: רווק, אבל תפוס

שורה תחתונה: יש סצינה רמת גנית בקריביים?

 

הציונית


נעמה קסרי, 29

מקום מגורים: עד לפני שנה מיאמי ביץ', כיום כרמיאל

עיסוק: קוסמטיקאית

סטטוס משפחתי: נשואה + תינוק בן שבעה חודשים

שורה תחתונה: עם כל הכבוד לאהבה, איך עזבת בעל מיליונר במיאמי?

 

התחמן


עידן קפון, 30

מקום מגורים: חיפה

עיסוק: מתמחה במשרד עורכי דין

סטטוס משפחתי: רווק

שורה תחתונה: אל קפון זה בגנים?

 

הפצצה החכמה


מרינה קבישר, 26

מקום מגורים: תל אביב

עיסוק: ברמנית

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: פעמיים קוקטייל קוקוס, בבקשה

 

הצ'ארמר החלקלק


דן מנו, 28

מקום מגורים: חיפה

עיסוק: עורך דין

סטטוס משפחתי: גם הוא רווק, אבל פנוי

שורה תחתונה:כנצר לשושלת מנו ספנות, יש מצב לרפסודה?

 

המבוגר האחראי


אלכס מץ, 50

מקום מגורים: גינות שומרון

עיסוק: מורה לחינוך גופני

סטטוס משפחתי: נשוי+ 4

שורה תחתונה: יש קשר לטלוויזיות?

 

הג'ינג'ית הסנסיטיבית


יעל צפריר, 32

מקום מגורים: תל אביב

עיסוק: סטודנטית לקולנוע

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: להיכנס איתנו לשק"ש? את חיה בסרט

 

 

הטאוויל


יואב בר, 33

מקום מגורים: רמת השרון

עיסוק: כדורסלן ואיש הייטק

סטטוס משפחתי: רווק ופנוי

שורה תחתונה: אח שלי, אני לא מגיע לקוקוס

 

הברוס לי(ת)


סיון שטרית, 32

מקום מגורים: שדרות

עיסוק: מצילה ולוחמת קונג פו

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: אז את זה "שדרות ומלחמתה בקסאם"?

 

המרגול


מיה אלחרר, 29

מקום מגורים: טירת הכרמל

עיסוק: סלקטורית ברכבת ישראל

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: את מוזמנת? באת לבד? כנסי

 

השאנטית


שחר רז, 28

מקום מגורים: "אשראם במדבר", ביישוב שיטים

עיסוק: מורה לערבית

סטטוס משפחתי: רווקה

שורה תחתונה: אהלן, מורה לערבית? יא סאלאם

 

האנדרדוג


משה דן, 24

מקום מגורים: חולון

עיסוק: מלצר

סטטוס משפחתי: רווק

שורה תחתונה: קבל טיפ: המסוק של גיא עוזב בעוד שעתיים

 

(צילומים: תמיר וולף, אייל אלקבץ ואיתן אבוט, זיוית דוידוביץ'. צילום המשתתפים: אייל נבו)

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"כיפי ומאוד מאתגר". המאירי
צילום: ענת מוסברג
לאתר ההטבות
מומלצים