63%: נקבל בשמחה עולה אתיופי למשפחה

יש גבול לגזענות: שבוע לאחר חשיפת האפליה העדתית במוסדות חינוך בפתח תקווה, מצביע הציבור בעד העדה האתיופית. הסקר השבועי של ynet יהדות ועמותת גשר שנערך לאחר פרסום הפרשה מגלה כי הציבור ברובו יסכים לנישואי ילדיו עם בני העדה ולא יהסס לשלוח אותם לבתי ספר על מספר גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה. עם זאת מודים 52%: אין לנו חברים אתיופים.

סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון "מותגים" בקרב 500 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.

הדרך לארץ, עולים ב"מבצע שלמה" (צילום: לע"מ)

פילוח להגדרות דתיות מגלה כי בקרב הנשאלים החרדים התקבלו תוצאות הפוכות: 61% יתנגדו לנישואים בכל תוקף ורק 25% יקבלו אותם בשמחה.

בשאלה השנייה נבדקה מידת היכרותם של המרואיינים עם עולי אתיופיה. 32% הודו כי אין להם חברים אתיופים ומעולם לא הכירו כאלה בצורה מעמיקה שתוביל לחברות, ול-20% נוספים דווקא יש היכרות עימם ובכל זאת לא נוצרו קשרים חברתיים אמיתיים. מנגד השיבו 34% כי הם או ילדיהם מכירים עולים מאתיופיה ויש להם לפחות חבר אחד כזה.

ניתוח התוצאות מבליט שוב את החרדים: ל-72% מהם אין חברים אתיופים, לעומת 43%-52% במגזרים האחרים. חלוקה נוספת, לפי גילאי הנשאלים, מלמדת כי 77% מבני ה-65 ומעלה הודו כי אין או לילדיהם אף לא חבר אחד בן העדה האתיופית, וכך גם 58% מהנשאלים בגילאי 55 – 64. הצעירים יותר, 18 – 44, הם היחידים שמתהדרים בחבר אתיופי אחד לפחות.

האם בידול יוצאי אתיופיה בחלק ממוסדות החינוך בפתח תקווה משקפת את רצון ההורים? 63% טוענים כי אין להם בעיה לשלוח את ילדיהם לבית ספר בו 40% מהתלמידים בכל כיתה הם אתיופים. מנגד הודו 16% כי יבחנו את רמת המוסד לאור הנתונים ויעדיפו למצוא לילדים בתי ספר אחרים, ו-14% לא ישלחו לשם את ילדיהם "בשום פנים ואופן".

ניתוח הממצאים מלמד שהמגזר החרדי הוא היחיד שברובו יתנגד בתוקף ללימודים במוסדות אלה – 50%. ה"ליברלים" ביותר הם החילונים – 68% מהם לא רואים בעיה בריבוי התלמידים יוצאי אתיופיה.

שושי בקר, מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, אמרה כי ממצאי הסקר כואבים והם מחייבים פעולה להגברת ההכרות עם יוצאי אתיופיה. "קשה להבין איך אנשים הרואים עצמם מחוברים ליהדות כדרך חיים מתקשים לקבל את יוצאי אתיופיה ומתרחקים מהם", תהתה בקר והוסיפה: "עצם העמדת הממצאים מול עיני האנשים צריכה לגרום לחשבון נפש ושינוי גישה מצד כל אחד מאתנו". לדבריה, החברה במדינה יהודית-דמוקרטית צריכה לראות את קבלת החדש והאחר כאתגר וכשליחות, ולהעביר מסר לדורות הבאים: "זהו תפקידנו כמדינה, כחברה, כקהילה וכיחידים".