מה עושים עם מגיפת השלשולים וההקאות?

בשבועות האחרונים הוצפו בתי החולים לילדים ומרפאות קופות החולים במאות תינוקות, פעוטות וילדים שלקו בגסטרואנטריטיס (או בסלנג הרפואי: "גסטרו") - זיהום של מערכת העיכול הגורם להקאות ולשלשולים. במרבית המקרים המחלה נגרמת בשל נגיפים, שהשכיח בהם הוא נגיף ה"רוטה". הבשורה הטובה היא שהחיסונים נגד הנגיף הזה בדרך, ועד אז יש גם מה לעשות בבית.

מאיבוד מלחים ועד התייבשות

מדי שנה מתאשפזים ברחבי העולם  600,000 תינוקות וילדים שנפגעו מנגיף הרוטה. הנגיף עובר בצואה, וברוב המקרים מדבק עקב שטיפת ידיים לא נאותה לאחר שהות בשירותים. עם זאת, כמה מחקרים הראו כי הנגיף עשוי לעבור גם באוויר ולהדביק דרך מערכת הנשימה. נגיף הרוטה פעיל במיוחד בחודשים נובמבר עד אפריל, אולם נוטה להדביק גם בעונת הקיץ. עיקר הסכנה להידבקות בנגיף קיימת בגילאי חצי שנה עד שנתיים.

לא ברור כיצד בדיוק גורמים נגיף הרוטה ונגיפים אחרים להקאות, אך ההשערה היא שעם כניסתם לרירית הקיבה ומשם לזרם הדם, מתרחשת בגוף הפרשה של המעביר העצבי סרוטונין, המגרה הפרשה של כימיקלים בגזע המוח. כימיקלים אלו גורמים להתכווצות של הקיבה ושל הסרעפת ומכאן לבחילה ולהקאות.

המנגנון הגורם לשלשולים ברור יותר. הנגיף חודר לרירית המעיים, מפריש רעלנים הגורמים להפרשה מוגברת של נוזלים ולהפחתת ספיגת הנוזלים. תהליכים אלה מגבירים את תכולת הנוזלים במעיים, מה שיוצר את השלשולים הגורמים גם להתייבשות ולאובדן מלחים. הזיהום הוויראלי גורם גם לפעילות ערה של המעיים, מה שמגביר את הפרשת השלשולים.

הסכנה הגדולה ביותר בשלשולים היא התייבשות, וכתוצאה ממנה איבוד נתרן ואשלגן - שני מלחים החשובים לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהתינוקות סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפז אותם ביחידה לטיפול נמרץ.

סימני האזהרה: פה יבש ומיעוט שתן

איך תדעו אם ילדכם נדבק בנגיף ועומד להתייבש? סימני ההתייבשות כוללים חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן ובכי בלי דמעות. אם ילדכם מסרב לשתות או מראה סימני התייבשות - מהרו להביאו לחדר המיון. אם הילד פעיל, מחייך, משחק וממשיך לשתות, תוכלו להסתפק בביקור אצל הרופא בקופת החולים, אשר יעריך את חומרת המחלה. חשוב לזכור כי לטיפול בזיהום נגיפי כמו זה של נגיף הרוטה אין תרופות אנטיביוטיות, ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף.

אם הילד משלשל ומקיא, חשוב לתת לו לשתות הרבה (צילום: ויז'ואלס/פוטוס)

אם הילד משלשל, תילקח ממנו גם בדיקת תרבית צואה, שתישלח למעבדה לאיתור הגורם לשלשול. אם תתגלה בצואה צמיחת חיידקים (השכיחים הם חיידקים מסוג שיגלה וסלמונלה), יתחיל הצוות בטיפול אנטיביוטי כנגד חיידק השיגלה המסוכן, שכן טיפול כנגד חיידק הסלמונלה הוכח כלא יעיל ומאריך את משך נוכחות החיידק בצואה.

אם הרופא מחליט כי הילד התייבש והוא אינו מסוגל לשתות בלי להקיא, הוא ייתן לו עירוי נוזלים. ברגע שחומו של הילד יחזור לערכים תקינים, הוא יפסיק להקיא ויתחיל לשתות. תדירות השלשולים תפחת או תיפסק כליל - הילד ישוחרר לביתו. זיכרו כי ברוב המקרים אשפוז ממוצע בשל גסטרואנטריטיס נמשך בין כמה שעות ליומיים.

מה עושים בבית? 

אם ילדכם נדבק בנגיף, עוד לפני שתרוצו איתו לרופא בקופת החולים או לבית החולים ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לו להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות.

• אם ילדכם סובל משלשולים מימיים או מהקאות מרובות, תנו לו לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך, הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם. אפשר לגוון את תפריט השתייה של הילד גם בתה, מרק עוף צח ומיץ תפוחים.
  

• מומלץ שתהיה לכם בבית תמיסת "מינרלי", "אלקטרו-רייס" או תמיסת "אורסט". תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה.
  

• כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים, הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לילד החולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.
  

• אם התינוק ממשיך להקיא או לשלשל - פנו לרופא בקופות החולים שיעריך את מידת ההתייבשות ויחליט על טיפולים נוספים דוגמת מתן נוזלים דרך הווריד, או נר "מוטיליום" להפסקת ההקאות.
  

הבשורה: החיסון נגד רוטה

בשנה שעברה אישר משרד הבריאות הישראלי את החיסון רוטטק הניתן בטיפות לשיווק בישראל. החיסון ניתן בשתיים או שלוש מנות (בהתאם לגיל התינוק) החל מגיל 6 שבועות. האישור מבוסס על ניסויים שנערכו בעשרות אלפי תינוקות בהם נמצא כי החיסון הצליח למנוע עד 98% מהמקרים החריפים של שלשולי רוטה. החיסון אינו חלק מתוכנית החיסונים של טיפת חלב וכדי לקבל אותו יש צורך לקבל מירשם מרופא הילדים בקופת החולים.