בור ועם הספר

שמחה גדולה בעיירה – התנ"ך ירד לדפוס.

ספר התנ"ך, שרואה עכשיו אור בהוצאה מחודשת, הוא ספר הספרים, כלומר: כל הספרים נולדו והתפתחו ממנו, ולפיכך הוא גם אביהם מולידם של ספרי הבישול והאפייה וסידור הבית והגננות וארגון שעות הפנאי וכל ספרי העצות המעשיות וההדרכה והטיפול העצמי והקבוצתי וההרזיה וההשהיה וההרפיה. כאבי הספרים כולם הרי הוא גם מחוללם של כל העיתונים וכתבי העת, לרבות מדורים כגון "עשה זאת בעצמך", "עשה זאת לעצמך" ו"קבל זאת בדרך הקצרה".‬

ואכן, הוצאת ידיעות אחרונות מציעה לקהל קוראיה לעשות זאת לעצמם ולהפוך ארון ספרים רגיל, פשוט, רציונלי וחילוני, לארון יהודי – פסול למהדרין אך כשר למתהדרין. לצורך כך נבחרו 24 אבני היסוד לבניין הבית ‭24 –‬ ספרים מן המוכרח שבמוכרח, הכוללים את החשובות שביצירות היהודיות והעבריות בכל הדורות, להוציא כמובן את הדורות האחרונים. לרגל מלאת 60 שנה למדינת עם הספר, ובעזרת כמטר רץ ספרים רבותי ספרים, נוכל לחזור ולהיות חוליה, בעיצוב ובפורמט אחיד, ברצף המסורת והרוח היהודית.

נחמו נחמו עמי: העיתון מסייע לארון לחזור לשלטון. מי שכבר יצא מהארון יפותה לשוב אליו במצעד גאווה יהודית. בדרך כלל צריך לשמור על ספרים בכלל ויהודיים בפרט מפני עש, אבל חשוב יותר להישמר מפני דבש שבאמצעותו מנסים שוב ושוב להדביקנו זה לזה, אח לאח. מציעים לנו את הקלאסיקה היהודית המצרפת, המזככת, המחסנת וזו שתגן עלינו מפני כל רע. בקיצור, את התנ"ך ותוספיו כדבק אפוקסי.

אין לי ברירה אלא לפנות אל ארוני שלי, ובסייעתא דהיגיון להסביר לו מדוע ולמה אני נרתע מעט מלהעשירו במיטב מקורותינו.

ארוני, אני רוצה אותך פתוח

ארוני היקר, על פניו, אם תסלח לי על הביטוי, זהו רעיון נהדר, אך מה אעשה והספרים לימדוני להיות חשדן וחששן. דומני כי כאשר אנו חופרים לשם גילוי שורשים, באותה שעה עצמה אנו גוזמים גיזום פראי את הנוף ואת מה שמצמיחים שורשים אלה. איך אפשר לאהוב שורשים ולבוז למה שהם מצמיחים‭!?‬ אנחנו נוברים במקורות, אך במקביל, באמצעות העבר, אנחנו מבטלים את היצירה העכשווית ואת היוצרים החיים בתוכנו. דע לך, ארוני היקר, כי העבר הוא הנשק היעיל ביותר נגד ההווה.

העבר יכול וצריך להיות בסיס להתפתחות וללימוד ולהבנת ההווה ולבניית עקרון הרצף, אך במקום לא תרבותי כשלנו, הוא משמש בקלות רבה חומר המשמן את השמרנות ואת האנכרוניזם, מרפד את שביעות הרצון ומחזק את הדת באמצעות מניעיהם הסותרים והמשלימים של המחזירים בתשובה והחוזרים בתשובה. בחברה כשלנו, השימוש במסורת אינו אלא להטוט שלטוני. גם אם נקטו אותו טובים ותמימים, הוא מחזק את השטחיות והפנאטיות ומעודד את השינון ואת האמונה בניסים ובמחולליהם ואת השימוש שעושים בחלשים ובפחדנים באמצעות הקמעות והלחשים והרפואות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. לא במקרה נולד פרויקט "עם הספר" על רקע של שמרנות חדשה ואהבת מסורת מתחסדת בצד רוחניות תרפואידית. לא במקרה ממלאות שיירות של קברים קדושים את הדרך אל העיר.

ארוני היקר, למיטב הכרתי הדרך הנכונה ליצור סביבה תרבותית היא ללמוד מההווה אל העבר. ממה שמבטא אותנו, את זמננו ואת מקומנו, אל מה שביטא את זמנם ומקומם של קודמינו. ללמוד מהחדש, המוזר, הנועז והמקומם אל הדרך הסלולה והמסוכמת שמאחור.

אכן, הספרים שנבחרו הם נדבך חיוני בחברת הביטוח של השפה העברית ותרבותה. הם אגף ממרתפי הזיכרון וההקשר והמניע וראוי לדעתם ולהגות בהם. אבל יש לדעת שלא הנגישות אל החומרים הללו היא הבעיה, אלא חידוש ורענון המושג למידה, שיש לבנותו כהרפתקה אינטלקטואלית שאינה נשענת על מסקנות מוקדמות וידועות מראש. לימוד ביקורתי, מתווכח, נטול פדגוגיה.

לסיכום, ארוני היקר, אני רוצה אותך פתוח, מתחדש, מתעשר, בלתי צפוי, משתנה, מעורב ועשיר. אני לא רוצה בתוכך מדפים שעוצבו בידי ועדות. יחד עם זה, ומתוך שאיננו בורים מוחלטים, צריך להזכיר ולומר שייתכן כי "מתוך שלא לשמה נעשה לשמה",‬ וכי יהיו בוודאי כאלה אשר רכישת הסדרה או חלקה תפתח להם שער או לפחות צוהר ותאפשר להם הצצה ותחשוף בפניהם מאין באו והם יסתקרנו וירותקו וימהרו לשאול: ולפיכך לאן אנו הולכים? והכל לא לצרכים רגרסיביים אלא לעניינים אימפולסיביים.

אם יהיו כאלה, תהיה שמחה גדולה בעיירה. ושיהיו כבר.

• מתוך מדור הספרות של "ידיעות אחרונות" שמתפרסם במוסף "7 לילות"