פרויקט המלון בתמנע: הפעילים לא מרימים ידיים

התוכניות להקים אתר נופש גדול ומפואר בעמק ססגון הסמוך לפארק תמנע, מדירות שינה מאוהבי טבע באזור הדרום. הם סבורים שמדובר במהלך שיפגע אנושות בטבע הייחודי של האזור. התוכנית להקמת בית המלון הייחודי באמצע המדבר אושרה כבר לפני שנים, ומאחוריה עומד היזם יואב איגרא, שמתכנן להשקיע במיזם למעלה ממאה מיליון דולר. ולמרות זאת, מתנגדי התוכנית, שהתאגדו תחת השם "הוועד להגנת עמק ססגון", מאמינים שהסוגיה טרם הוכרעה, ובכוחם לסכל את המהלך.

בשבוע הבא צפויים הפעילים חברי הוועד וחברי כנסת מהשדולה הסביבתית-חברתית להיפגש עם איגרא. אז יתברר האם האופטימיות של מתנגדי המיזם התיירותי הייתה מוצדקת. בפגישה יוצגו לאיגרא מפות וצילומי לוויין של אתר חלופי בו יוכל להקים את המלון השאפתני שלו, באופן שלדברי הפעילים לא יפגע בערכי הנוף הייחודיים של פארק תמנע. התמונות נחשפות כאן לראשונה: 

תמונת לוויין של האזור המיועד למלון והאתר החלופי

"חשוב לנו להבהיר שאנחנו לא מחפשים לעשות הצגה", אומר ערן שפירא (33), תושב קיבוץ אליפז המעורב במאבק. "איתרנו שטח המצוי במרחק דומה מהכניסה לפארק תמנע, אך שיש בו ערכיות פחותה מזו המתקיימת בעמק ססגון".

הפעילים ציינו כי גודלו של השטח החלופי כמוהו כגודל השטח שעליו מיועד להיבנות המתחם: כ-300 דונם. הוא ממוקם דרום-מזרחית להר תמנע, סמוך ל"אגם הנעלם". בחלקו המערבי מצוי השטח בתוך שמורת טבע, ובחלקו המזרחי הוא גובל בשטחים מופרים, שנפגעו מפעולות הכרייה שהתבצעו בעבר באזור. "זהו שטח שנשקפים ממנו הרי גרניט יפים, והיתרון המרכזי שלו הוא שלא מדובר בשטח בתולי, בעל ערכי נוף נדירים", מסכם שפירא.

הפעילים שבים ומדגישים כי מטרתם הבלעדית היא לשמור על ערכי הנוף של אזור פארק תמנע. "באזור הזה ישנו הר של אבן חול נובית. הרים כאלה יש רק שניים או שלושה בישראל, כולם כאן בתמנע, והמלון צפוי להיבנות ביניהם", הם אומרים. "הפרויקט הזה יפקיע את הרי האבן לעצמו, והשאלה המרכזית היא האם המקום הנדיר הזה צריך להיות חלק מהנוף הנשקף מהסוויטות של אורחי המלון, או שהוא צריך להיות שייך לכל עם ישראל?". 

הנוף מכיוון צפון מערב‏ (צילום: אריאל אימרמן)

1

2

3

4

"אין כזה דבר מלון אקולוגי"

בפרויקט העתידי מתוכנן להיבנות מלון בן 400 חדרים, שיכלול גם אגף עסקים ואגף משפחות. לצדו יוקמו שני פארקי אטרקציות ומתחם לאירועים, בידור ומסחר. ועדיין, היזם טוען כי מדובר בפרויקט המתהדר במלים "מלון אקולוגי". התואר הזה אינו מרשים את יושב ראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש). "היום כולם ירוקים", הוא אומר, "עד כדי כך שזה איבד כל משמעות". עורכת הדין נירית לוטן מעמותת "אדם, טבע ודין" מסכימה עם האבחנה: "אין כזה דבר 'מלון אקולוגי'", היא פוסקת. "עצם הימצאותו באזור והפעילות שתתקיים בו - יפגעו".

אז כיצד זה התאפשר ליזם להקים מלון באמצע המדבר אם ערכי הטבע שם כה מיוחדים? בינואר 1995 הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות לפרויקט. "פיתוח תיירותי אינטנסיבי כזה יגרום להרס האיזור המזרחי של פארק תמנע, אותו רוצים לשמר", כתבו אז בחברה - אולם התנגדותם נדחתה והתוכנית הופקדה ואושרה. יחד עם זאת, בסעיף המתייחס לתיירות ונופש בהוראות התוכנית הוכנסו הנחיות והוראות המגבילות את היקף הבנייה באזור, כמו גובה המלון ואופיו. בחודש יוני 2006, אושרו התוכנית באופן סופי.

עו"ד לוטן, המסייעת לחברי הוועד, טוענת כי הליך הפקדתה של התוכנית היה לקוי וכי תושבי האזור לא היו מודעים בשעתו לשלב הגשת ההתנגדויות. היא טוענת גם שבשעתו לא היו ידועים פרטיו המלאים של הפרויקט. "בשלב ההוא ידעו רק שחלק מהשטח מיועד לתיירות".   

חברי כנסת: לא מאוחר להציל את השטח

מאבקם של התושבים, שהחל לפני כמה חודשים, זוכה לפי שעה לתמיכה רבה הן מצד ארגונים סביבה והן מצד חברי השדולה בכנסת. ח"כ חנין סבור שקידום המהלך יהיה טעות חמורה. "אני סבור שהקמת הפרויקט העצום הזה בלב מקום בתולי וערכי הוא שגיאה איומה". הוא אמר כי בפגישה עם איגרא בכוונתו לסייע בקידום החלופה אותה מציעים חברי הוועד, מתוך אמונה כי עדיין לא מאוחר לשנות את ההחלטה.

חנין מבהיר כי הכוונה היא לא להילחם לביטולו של הפרויקט, אלא להסיטו לאזור שבו תהיה פגיעה פחותה בערכי טבע. "אין זו הפעם הראשונה שבה אני נשאל האם לא 'איחרנו את המועד' מבחינת המאבק", אומר חנין. "אני תמיד עונה שבעיניי אין אפשרות לוותר. אז מה אם מדובר בתוכנית שאושרה? זה אומר שאי-אפשר לפעול להצלת השטח?".

גם ברשות הטבע והגנים אומרים כי ישמחו אם תיבחר חלופה אחרת, שפגיעתה בערכי הנוף והטבע פחותה, אך מציינים שהם עדיין אינם מכירים את החלופה המוצעת לפרטיה. "ראיתי תצלום אוויר של האזור", מאשר גיא אילון, רכז אזור אילת ברשות. "זה נראה על פניו כמו אזור פחות ערכי מבחינת נוף, אבל אני לא יודע אם מדובר בתוכנית ריאלית".

בנוסף לפעילי הארגונים וחברי השדולה בכנסת חברו למאבק גם פרופ' אמוץ זהבי, ממקימי החברה להגנת הטבע, הגיאולוג פרופ' עמנואל מזור, אורי דביר, מיוזמי שביל ישראל, וחובב הטבע ספי בן יוסף. לאחרונה הביעו את תמיכתם גם לא מעט מטיילים מזדמנים, שהחלו לשלשל את דעותיהם על הפרויקט העתידי בתיבה שהוצבה על שביל ישראל, שעובר במקום. הפעילים מדווחים כי למעלה מ-27 אלף איש כבר חתמו על עצומה שקוראת להעתקת הפרויקט.

איגרא: "אני מתוסכל מהמצב שנוצר"

היזם, יואב איגרא, טוען כי הפגישה בשבוע הבא נולדה ביוזמתו, והוא אינו מבין את הביקורת המוטחת בפרויקט. בשיחה עם ynet הוא מציין כי התוכנית זכתה לתמיכה מצד גורמים רבים, בהם נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה, אהוד אולמרט ויושב ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. "אני מקבל עידוד מכולם, ועושה הרבה יותר ממה שנדרש ממני, ופתאום באים כמה חבר'ה, שמעולם לא שמעתי על קיומם ושאינם מכירים את פרטי הפרויקט, ומותחים עליי ביקורת. במישור האישי זה מאוד מתסכל".

בכל הנוגע לחלופה המוצעת, איגרא מדגיש כי אין לו התנגדות עקרונית לבחינת חלופות, אך מציין שצורך בבחינת חלופות ריאליות הניתנות ליישום. "נניח שאני מוותר על חמש השנים שהשקעתי עד כה, ועל 15 מיליון השקלים שכבר הוצאתי מכספי", הוא אומר. "אני מוכן לשמוע הצעות אבל ההצעה שלהם, כפי שאני מבין אותה עד כה, נשמעת לי לא ריאלית". איגרא טוען כי הואיל ומדובר בשטח שנפגע בעבר על-ידי פעולות הכרייה במכרות, לא ניתן לבנות שם - בוודאי לא בהיקף המדובר.

גם מנהל פארק תמנע, מיכאל לביא, מתנגד למאבק התושבים וטוען כי מבחינתו מדובר במאבק לא רציני. "איך אומרים בשפת הילדים? - קשקוש!", הוא אומר. "המאבק הזה לא מעשי. לוקח שלוש שנים לפחות לקבל אישורים לתוכנית מתאר, והיזם לעולם לא יוותר על השטח שכבר אושר לו. לא מחליפים שטחים כמו מכנסיים".

גם את הטיעונים האקולוגיים דוחה לביא על הסף: "אני ירוק מאוד" הוא מצהיר. "עשר שנים אני מנהל את הפארק ו-50 שנה אני נמצא באזור. אני מכיר את השטח ככף ידי ואני אומר בצורה ברורה: לא מדובר בפנינת נוף נדירה. יש מאות מקומות באזור יותר יפים מהשטח הזה". לביא, שמתעתד להגיע לפגישה עם המתנגדים, מודה כי דאגתו העיקרית היא פרנסתם של תושבי האזור. "הפרויקט הזה יביא ישועה גדולה גם לפרנסה וגם לפארק תמנע", הוא אומר.