הנשק הלפני-אחרון

כל עוד אין לצה"ל מערכת ליירוט רקטות קצרות טווח, חיסול סיטוני של ראשי מערך שיגור הקסאמים הוא האמצעי הכמעט יחיד שבידי ישראל להפסקת גל השיגורים. או לפחות לצמצומו. בצה"ל ובשב"כ יודעים שחיסול כמה ממפקדי ה"ג'יהאד האיסלאמי" לא יביא למיגור היכולת הטכנית של ארגון זה לייצר ולשגר קסאמים. אבל מתקפת חיסולים כוללת נגד פעילי הארגון ברצועה ובגדה, כפי שהיה בלילה שעבר, עשויה לפגוע במוטיבציה של הארגון. אם מתקפה זו תימשך, ייתכן שהג'יהאד - באישור מפעיליו בטהרן - יסכים להכריז על שביתת נשק חד צדדית, הודנה, שכמה מראשי החמאס דנים בה עתה.

החמאס אינו משגר קסאמים כיון שראשי ההנהגה המדינית של חמאס מעוניינים למנוע מבצע צבאי נרחב של צה"ל ברצועה. הם גם רוצים להקל את הלחץ הכלכלי על התושבים. לכן הם שוקלים כעת הכרזה על הודנה שתאפשר להם להמשיך להתעצם, לבסס את שלטונם ברצועה, ולהגיע להסכם עם אבו מאזן שיאפשר להם לקבל לגיטימציה בינלאומית ונתח מהכספים שהובטחו לרשות הפלסטינית בוועידת פריז.

מנקודת ראות ישראלית-צה"לית, הודנה כזו אינה רצויה מפני שהיא תאפשר לחמאס ולג'יהאד לבנות ולהעצים את כוחם הצבאי. מה שיקשה על צה"ל, אם וכאשר יאלץ להיכנס לרצועה בעתיד. אבל מצד שני, צה"ל אינו ממהר כעת להיכנס לרצועה מחשש שמבצע כזה יהיה כרוך באבידות ובמחיר כבד למשק הישראלי, ואין כל ביטחון שהמבצע יביא להפסקה מיידית של שיגורי הקסאמים.

במצב כזה מתקפת חיסולים היא ברירת המחדל האחרונה שיש בידי מקבלי ההחלטות בירושלים. אם תיכשל - לא תהיה ברירה אלא להיכנס לרצועה בכוח גדול לזמן ממושך.

סולם הלחץ

למעשה, מתקפת החיסולים שהחלה אתמול היא השלב לפני האחרון בסולם הלחץ שמפעילה ישראל על הישות החמאסית ברצועה. השלבים הראשונים היו כלכליים: צמצום אספקת הדלק, הסחורות והחשמל. השלב השלישי הוא הפעולות שמבצע צה"ל בעומק של 2-3 קילומטרים בתוך הרצועה. השלב הרביעי, הלפני אחרון, הוא מתקפת חיסולים נגד הג'יהאד. הארגון הזה הוא שמשגר באישור החמאס את הקסאמים בעוד חמאס מסתפק בירי מרגמות. אם מתקפת החיסולים נגד הג'יהאד תישא פרי, ירגישו ישובי הנגב המערבי הקלה מיידית ויקטן הלחץ הפוליטי על הממשלה להורות לצה"ל להיכנס לרצועה.

זירת החיסול הראשון נגד בכירי הג'יהאד. דרך להודנה? (צילום: רויטרס)

אבל אם מתקפת החיסולים על הג'יהאד לא תביא לתוצאה המקווה יעבור צה"ל לשלב האחרון בסולם הלחץ: מתקפה כוללת על החמאס. תחילה יותקפו בסיסי הכוח הצבאי של חמאס מהאוויר ובטילים מהקרקע ואם גם זה לא יעזור תיפתח מתקפת חיסולים סיטונית נגד ראשי החמאס. הסיכון הכרוך במתקפה כזו הוא שהחמאס, שעד כה נמנע משיגור קסמים לעבר הנגב המערבי, יצטרף לג'יהאד האיסלאמי ויפתח במתקפה נגדית של רקטות על יישובי הנגב המערבי ואשקלון.

לחמאס מצבור גדול של רקטות, מהן ארוכות טווח ובעלות ראש קרב גדול, שבאמצעותן הוא מסוגל להסב אבידות ונזק גדול ליישובי הדרום. דבר שכזה יחייב את צה"ל לצאת מייד לפעולה נרחבת ברצועה כדי להפסיק את השיגורים. מאזן ההרתעה הזה, שנוצר בין החמאס לצה"ל, הוא הסיבה העיקרית לכך שצה"ל ממקד את מאמציו כעת בג'יהאד האיסלאמי. מתקפת החיסולים המוצלחת שהחלה בלילה שעבר מצביעה על שיפור משמעותי

באיכות ובכמות המודיעין שבידי השב"כ וצה"ל ועל יכולות מבצעיות משופרות לפגיעה נקודתית. השאלה היא אם מה שקרה בליל אמש מהווה ניצול הזדמנות חד-פעמית, או שבידי השב"כ וצה"ל יכולת להמשיך במתקפה עד שתישא תוצאות. רציפות התקיפות היא קריטית להצלחה. ההערכה בצה"ל היא שפגיעה אנושה בראשי הג'יהאד תרתיע גם את ראשי החמאס. ויש לה יתרון נוסף: מתקפת חיסולים נקודתית כמעט שאינה פוגעת בפלסטינים שאינם מעורבים בטרור ואינה גורמת אסון הומניטרי.

הג'יהאד, כצפוי, מבטיח נקמה ואף מקיים. מטחי הרקטות והמרגמות הבוקר הם הביטוי לכך. השאלה היא מה יקרה בימים הקרובים. האם צה"ל יוכל להמשיך במתקפה עד שהג'יהאד יפסיק, או שיאלץ לעלות לשלב האחרון ולמקד את מאמציו בחמאס. צה"ל כרגע אינו שש לעלות למדרגה האחרונה, בין השאר בגלל מזג האוויר שאינו מאפשר פעילות אווירית רצופה ובגלל ביקור הנשיא בוש הצפוי בראשית החודש הבא.