מה לאכול כדי להקטין את הסיכון לסרטן השד?

למרות שלתורשה יש תפקיד משמעותי בחישוב הסיכון לסרטן, חלק גדול ממקרי הסרטן השונים מיוחסים להשפעת גורמים סביבתיים שאינם תורשתיים. כך למשל רשויות המחקר מייחסות כשליש ממקרי התמותה מסרטן להרגלי תזונה ופעילות גופנית מזיקים.

האגודה האמריקאית לתזונה ופעילות גופנית בשיתוף עם אגודות למניעה של מחלות לב וסוכרת הציגו לקראת 2007 את שלושת גורמי הסיכון המוסכמים לסרטן השד: השמנה בגיל מבוגר (לא בנשים צעירות‭,(‬ שתיית אלכוהול (מעל מנה ביום) ומיעוט פעילות גופנית. על פי מחקרים, חשיפה לגורמי הסיכון החל מהרחם, דרך גיל ההתבגרות ועד לבגרות עשויה להשפיע על הסיכויים להופעת המחלה. לכן חשוב כל כך לסגל הרגלי תזונה ואורח חיים בריא כבר מגיל צעיר ולהפחית ככל שניתן את החשיפה לגורמי הסיכון. בנוסף, מחקרים שהראו קשר בין תזונה נכונה להפחתת חזרת המחלה הצביעו על כך שאף פעם לא מאוחר לסגל תזונה נכונה ומונעת.

גורמי סיכון לסרטן השד

לפניכם פירוט של השפעת גורמי הסיכון השונים על הסיכון לחלות בסרטן השד.

‭.1‬ השמנה מאוחרת: עודף משקל והשמנה בגיל המעבר (המנופאוזה, אחרי הפסקת הווסת) קשורים להגדלת הסיכון לסרטן השד. בנוסף, בקרב נשים חולות עודף משקל בשעת גילוי המ־ חלה ובמהלך הטיפול בה משפיע לרעה על סיכויי ההחלמה.

תזונה נכונה תסייע להפחית הסיכון לסרטן השד (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

נראה שהסיבה לכך היא רמות גבוהות יותר של אסטרוגנים שמיוצרים ברקמת השומן המוגדלת אצל נשים שסובלות ממשקל יתר. עם זאת, בקרב נשים שסובלות ממשקל יתר ומטופלות באסטרוג־ נים (טיפול הורמונלי חלופי אחרי הפסקת הווסת) הסיכון לא גדל, כנראה מפני שהרמה הגבוהה של אסטרוגן חלופי מנטרלת את ההשפעה של הגדלת הסיכון בהשמנה עקב יתר אסטרוגן מרקמת השומן המוגדלת.

‭.2‬ צריכת שומן: הקשר בין צריכת שומן וסרטן שד נמצא במחלוקת. למרות שכמה מחקרים הציעו קשר כזה, מרבית המחקרים האפידמיולוגיים בנו־ שא לא אישרו זאת. נכון להיום, ‭40%‬ מהקלוריות שנצרכות בארה"ב ו־‭33%‬ מאלה שנצרכות בישראל מקורן בשומן. במחקר גדול על תזונת נשים שהתפרסם ב־2006 בעיתון המוסד האמריקאי הלאומי לסרטן נמצא שהפחתת השומן לרמה נמוכה של כ־‭20%‬ בלבד הורידה משמעותית את חזרת המחלה בכ־‭,22%‬ במיוחד בקרב נשים שלא מטופלות בנוגדי אסטרוגן (טמוקסיפן לדוגמה) ולכן כנראה פחות מוגנות מפני השפעות השומן.

‭.3‬ חוסר פעילות גופנית: אורח חיים עצל קשור בהגדלת הסיכון לסרטן שד גם לפני וגם אחרי גיל המעבר. נשים שמבצעות פעילות גופנית סדירה נמצאות בסיכון נמוך יותר ב־‭30%‬ או יותר ללקות במחלה. פעילות גופנית גם מפחיתה בכמחצית את הסיכון של חזרת המחלה. מהי פעילות גופנית סדירה? משהו כמו חצי שעה של צעידה יומית בקצב מהיר. מאחר שנמצא שפעילות אינטנסיבית יותר לא מגבירה את ההגנה, ההמלצה היא לבצע פעילות גופנית מתונה עד נמרצת במשך ‭60-45‬ דקות, חמישה ימים בשבוע או יותר.

שילוב של עישון ואלכוהול מגביר מאד את הסיכון (צילום: אינדקס אופן)

‭.4‬ שתיית אלכוהול: בעוד שלגברים מומלץ להגביל את צריכת האלכוהול לשתי מנות ביום, לנשים מומלץ להסתפק במנה אחת בלבד (מנת אלכוהול = כ־7 מ"ל אלכוהול ‭336 =‬ מ"ל בירה בריכוז ‭140 ,5%‬ מ"ל יין בריכוז ‭,12%‬ או 42 מ"ל ליקר חזק בריכוז ‭.(40%‬ שתיית משקאות אלכוהוליים מגבירה את הסיכון לסרטן השד במיוחד בקרב נשים שלא צורכות מספיק חומצה פולית (שנמצאת בכמות גדולה בעלים ירוקים, בשרים, דגים, חלב, תפוזים, ביצים, נבט חיטה ודגנים מועשרים‭.(‬ בנוסף חשוב לדעת ששילוב של אלכוהול ועישון מגדיל את הסיכון לסרטן השד הרבה יותר מהשפעת כל אחד מהגורמים בנפרד. ככלל, יש שממליצים שנשים עם סיכון גבוה לסרטן השד ישקלו להימנע כליל מאלכוהול.

‭.5‬ פחות מדי אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון‭:(‬ כדי להגן על עצמו מנזקי חמצון, שעלולים להיות קשורים בהגדלת הסיכון לסרטן, הגוף מפעיל מנגנונים פנימיים וגם משתמש בחומרים תזונתיים מהירקות ומהפירות. נוגדי החמצון האלה כוללים ויטמין ‭,C‬ ויטמין ‭,E‬ קרוטנואידים, פוליפנולים ועוד. לכן, כדי להפחית סיכון לסרטן, ממליצים על הגברת צריכת ירקות ופירות, דגנים מלאים, אגוזים ושקדים טריים יחד עם שמן זית. ככל שמגוונים יותר את מקורות נוגדי החמצון, כך מבטיחים הגנה טובה יותר. כך למשל במעקב אחרי נשים שצרכו יותר ירקות ופירות נמצא שריכוז הפיגמנטים הצהובים־אדומים (קרוטוניאידים) בדמן עלה בכ־‭,20%‬ והסיכון לחזרת סרטן השד ירד ב־‭.43%

6. צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים: הסיבים תורמים להורדת שיאי האינסולין היומיים שלנו ולבקרת רמת האסטרוגן בדם, ולכך יש משמעות מיוחדת בגיל הצעיר שבו רמת ההורמונים הטבעית גבוהה בהרבה בהשוואה לרמת ההורמונים

 במנופאוזה. בנוסף, מזונות עשירים בסיבים מדגנים מלאים ומפירות עשירים גם בנוגדי חמצון ולכן מומלצים במיוחד בתזונה שמתייחסת למניעת סיכון לסרטן. יצוין שסיבי דגנים נמצאו בעלי התרומה הגדולה ביותר להגנה מפני סרטן (מצויים בדגנים מלאים כגון שיבולת שועל, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, פסטה מקמח מלא ועוד‭.(‬

למרות שמחקרים שנעשו עד כה על תרומת הסיבים התזונתיים להגנה מפני סרטן השד לא היו עקביים, במחקר שנערך באנגליה על ‭35,792‬ נשים לפני ואחרי הפסקת הווסת נמצא שהגנת הסיבים היתה מובהקת והפחיתה את חזרת סרטן השד ב־ ‭50%‬ בקרב נשים לפני הפסקת הווסת. כששילבו את צריכת הסיבים עם גורם מגן נוסף – לדוגמה חומצה פולית – נמצא שההגנה מפני חזרת המחלה היתה משמעותית עוד יותר. המחקר פורסם בינואר 2007 בירחון האפידמיולוגיה הבינלאומי. בישראל נשים צעירות צורכות רק כ־‭52%‬ מהרמה היומית המומלצת של סיבים: נשים בכל הגילים צורכות בממוצע כ־17 גרם סיבים ביום ובגיל הפריון ‭(25 50–)‬ רק ‭15-14‬ גרם סיבים ביום.

‭.7‬ רמה גבוהה של הורמונים: כמה מחקרים הצביעו על קשר בין עלייה ברמות האינסולין ורמות הסוכר בדם לבין הסיכון לחלות בסרטן שד אחרי המנופאוזה. גם רמה גבוהה של הורמוני מין אחרי המנופאוזה קשורה בעלייה בסיכון לסרטן השד. כך למשל נשים עם הרמה הגבוהה ביותר של הורמוני מין היו בסיכון של פי ‭3-2‬ לחלות בסרטן שד לעומת נשים עם הרמה הנמוכה ביותר. יצוין שלא נמצא קשר דומה אצל נשים לפני גיל המעבר (המנופאוזה).‬

8. תזונה לקויה: התזונה המערבית הוכחה (למשל במחקרים שנערכו בסין) כמגבירה את הסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים אחרי המנופאוזה. הכוונה במיוחד לתזונה שמבוססת על צריכה גבוהה של בשר אדום ובשרים מעובדים, דגנים מזוקקים, מתוקים וקינוחים.

במחקר אחר נמצא שצריכת יתר של פחמימות עם מדד גליקמי גבוה קשורה בעלייה משמעותית מאוד בסיכון לסרטן השד, בעיקר בקרב נשים צעירות ורזות ‭BMI)‬ קטן מ־‭,(25‬ בהשוואה לתפריט עתיר ירקות, פירות, דגנים, ויטמינים וסיבים ואפילו בהשוואה לתפריט עשיר במוצרים מהחי.

לעומת זאת, לדיאטה הים תיכונית נודעת תרומה משמעותית להגנה מפני סרטן שד וגם למניעת הישנות המחלה, במיוחד בקרב נשים שסובלות מהסינדרום המטבולי ומרמה הורמונלית גבוהה בדם.

איך להגביר את ההגנה

אז איך אפשר לשפר את התזונה כדי להגביר את ההגנה מפני סרטן השד? הנה כמה הצעות:

• להפחית קלוריות על ידי העדפה של מזונות משביעים כמו ירקות חיים ומבושלים, מוצרי חלב רזים, דגנים מלאים וקטניות.
  

• להפחית מזונות בעלי מדד גליקמי ואינסולינמי גבוה כמו דגני בוקר מתירס, אורז לבן, לחם לבן, מאפים, חטיפים ועוגות ולהגדיל במקומם את צריכת הקטניות והדגנים המבושלים.
  

• להפחית שומן רווי (מרגרינה, בשר אדום ומעובד, מוצרי חלב שמנים) ולהעדיף שמן צמחי טבעי (לא מוקשה ולא טראנס) עם הרכב שומנים רצוי (עדיף בלתי מזוקק, כמו שמן זית, אגוזים, שקדים ופיסטוקים, קנולה‭.(‬
  

• למתן צריכת חלבונים, בעיקר מהחי (פרט לדגים‭.(‬ 
  

• לצרוך יותר שמן זית ומקורות לחומצת שומן אומגה 3 בתפריט במסגרת מגבלת הקלוריות משומן ובעיקר במסגרת המאמץ להפחית צריכת שומן רווי. תרומת שמן הזית להגנה מפני סרטן השד קשורה לנוגדי החמצון שנמצאים בו וגם לעמידות חומצות השומן שבו לחמצון, ששניהם יחד הוכחו כמגינים מפני סרטן השד. גם לחומצות שומן אומגה 3 יש תרומה להגנה מפני הסרטן, אך נוכח הנטייה של האומגה 3 להתחמצן עדיף לקבל אותה בתוך המזון השלם, כלומר מגרעיני פשתן, שמן קנולה, דגי ים, ירקות ירוקים ועוד, ולשלב את זה עם צריכת ירקות שמכילים רכיבים מגי־ נים. במיוחד חשוב להתייחס ליחס שמנים נכון בין אומגה 6 לאומגה 3 (יש שממליצים על ‭,(5‬ בעוד שבארץ יחס חומצת שומן אומגה 6 לאומגה 3 הוא גבוה בהרבה (בסביבות ‭.(9-8‬
  

ראינו אם כן שישנה הסכמה על כך שהתזונה המערבית קשורה לעלייה בשיעור מקרי הסרטן, ויש אפילו כאלה שמכנים את זה מגפה. מעבר להסכמה על הצורך במניעת השמנה מאוחרת, צמצום כמויות האלכוהול והגברת הפעילות גופנית, הוכח גם שישנם גורמים מגינים במזון עצמו שעשויים להקטין את הסיכון. אמנם קשה לקבל קשר חד משמעי מוכח באוכלוסיות רחבות ויש צורך לחקור אותו יותר, אך כדאי לעשות היום מה שאפשר ולזכור שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל ליישם את ההמלצות לתזונה מונעת.

• הכותבת היא דוברת עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל 'עתיד ' ‭‬
  

המלצות האגודה האמריקאית לסרטן

פעילות גופנית למבוגרים: לפחות חצי שעה של פעילות מתונה עד נמרצת חמישה ימים בשבוע או יותר.

• פעילות גופנית לילדים ולמתבגרים: לפ־ חות שעה של פעילות מתונה עד נמרצת חמישה ימים בשבוע או יותר.

• אלכוהול: מקסימום משקה אחד ביום לאישה או שניים לגבר.

• תזונה: הגבלת מזונות עתירי קלוריות כמו צ'יפס, סופגניות, פיצה, ממתקים, עו־ גות ועוד והחלפתם במזונות דלי קלוריות כמו ירקות, פירות (במתינות) וקטניות.

• החלפת משקאות מוגזים וממותקים במים.

• אכילה של לפחות תשעה פירות וירקות ביום.

• העדפת פרי שלם על מיץ פרי.

• העדפת מזון טרי, מאודה, מבושל, אפוי, צלוי או חלוט על מזון מטוגן, מעובד או חרוך.

• העדפת דגנים שלמים על מעובדים.

• הפחתת צריכת בשר מעובד, אדום ו/או עתיר שומן והחלפתו בדגים, עוף (חלקים רזים בבישול עדין) וקטניות בשילוב דגנים (כמקור לחלבונים מאוזנים‭.( ‬