בזכות האולימפיאדה, בבייג'ינג ינשמו לרווחה
לצמיחה הכלכלית המואצת של סין היה מחיר סביבתי כבד. הזיהום הנפלט לאוויר מאלפי מפעלי תעשיה ותחנות כוח, וממיליוני מכוניות בכבישים מאיים לחנוק את הסינים - ולהרוס להם את מפגן הראווה לקראתו עמלו שבע שנים: המשחקים האולימפיים בבייג'ינג. אלא שדווקא גודל האחריות שהוטל על כתפיהם גרם לסינים לפתח מודעות ולפעול בנחישות. עדיין לא מומלץ לקחת לריאות את האוויר של בייג'ינג - אבל לפחות הערפיח כבר לא מסתיר את השמש
לאורך ההיסטוריה סבלה סין מנחת זרועם של אויבים רבים מחוץ, אך בשנים האחרונות יצרה לעצמה אויב חדש: היא עצמה. דווקא עכשיו, בשיא עוצמתה ופריחתה, ניצבת סין בפני משבר מאיים של ממש - לא פוליטי, חברתי, תרבותי או כלכלי כי אם אקולוגי.
הזיהום הסביבתי בסין עולה ביחס ישיר לצמיחתה הכלכלית ולמאמצי המודרניזציה. עוד ועוד תחנות כוח מוקמות כדי להניע את מפעלי התעשיה הרבים, שמתקשים לעמוד בתיאבון האדיר של המשק המתפתח. סין מייצרת וצורכת יותר - הן לשוק הפנימי אך בעיקר לשוק העולמי, שרוכש מוצרים סיניים מכל הבא ליד. כבישים נסללים כדי לסייע בפיתוח אזורי ספר; כמות כלי הרכב עולה בהתאם לרמת החיים - וכך גם זיהום האוויר. גם האוכלוסיה גדלה, וצורכת יותר מזון וחשמל ושירותים.
הנזקים הסביבתיים עולים לסין כ-200 מיליארד דולר בשנה, שהם כמעט עשירית מהתוצר המקומי הגולמי. הסכומים רק הולכים וגדלים משנה לשנה. מלבד הנזקים הסביבתיים והכלכליים, מעוררת בעיית הזיהום בסין גם תסיסה חברתית. על פי דיווח של ראש המשרד לאיכות הסביבה, נערכו ב-2005 לא פחות מ-51 אלף הפגנות בנושאים סביבתיים - נתון מדהים בהתחשב בעובדה שגורלם של מארגני הפגנות בסין הוא לעיתים קרובות מר במיוחד.
מגיע עד לוס אנג'לס. זיהום אוויר בסין (צילום: רויטרס)
ארצות הברית היא כיום המדינה שיוצרת את כמות הזיהום הגדולה בעולם, אולם קצב הצמיחה הסיני כה מהיר עד שההערכות הן שתוך שנה היא תירש את התואר המפוקפק לעצמה. בעיית הזיהום בסין איננה לפיכך רק מקומית; היא משפיעה גם על שאר העולם. מנתוני המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב עולה כי כרבע מזיהום האוויר המפורסם שמעל לוס אנג'לס - מקורם בסין.
אנרגיה להמונים
הרעב לאנרגיה בסין המתפתחת מתגבר באופן מתמיד. הסיני הממוצע צורך אמנם פחות אנרגיה מאשר מקבילו בארצות המערב, אבל דרך ייצור האנרגיה בסין היא פרימיטיבית ומזהמת ביותר. בהתחשב בכמות האוכלוסייה בסין, התוצאה היא הרת אסון. אימרה סיצ'ואנית נפוצה היא "הכלבים בצ'נגדו נובחים על השמש"; משום שבפעמים הנדירות בהן מציצה השמש מבעד לענני הערפיח בעיר, הכלבים רואים בה פולש זר.
צ'נגדו היא רק אחת מבין מאות ערים גדולות בסין בהן פעולה בסיסית של נשימת האוויר מסכנת את הבריאות. לסין אין מנוס משימוש בפחם מקומי ירוד ועתיר בגופרית להפקת אנרגיה. שריפת הפחם הזה פולטת לאוויר כמויות אדירות של חלקיקים רעלים וגזים ביניהם פחמן דו-חמצני. הגזים הללו, שנלכדים באטמוספירה, מאיצים את אפקט החממה ומגבירים את התחממות כדור הארץ.
כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר כה רבה, שהצמחים הרוויים אינם יכולים לספוג ולקבע אותה בתוכם, ולפיכך הם נספגים בכמויות גדולות במאגרי מים מתוקים ובים. השילוב עם חום המים העולה, גורר פגיעה במרקם האקולוגי העדין ובשרשרת המזון כולה.
בייג'ינג תחילה
ביוני 2001 נבחרה בייג'ינג לארח את אולימפיאדת 2008. באותו זמן התחרתה העיר גם מול מקסיקו סיטי על תואר הבירה המזוהמת ביותר בעולם. כתנאי לאירוח האולימפיאדה התחייבה סין על "אולימפיאדה ירוקה", ועל הצבת תקנים גבוהים לאיכות המים והאוויר בבייג'ינג. בסין הבינו שהמשמעות תהיה הכרזת מלחמת חרמה בזיהום האוויר, שחובת ההוכחה מוטלת עליהם ושהעולם - שממילא עוקב אחר כל מהלך סיני בחשדנות - יבחן אותם בקפידה.
כשהונחה המשימה הכבדה על כתפיה, הכריזה בייג'ינג על פרויקט "שמיים כחולים": 12 מיליארד דולרים הושקעו בניסיון לטהר את העיר מהזיהום הקשה וענני הערפיח. במסגרת הפרויקט הועתקו תחנות כוח ומפעלים אל מחוץ לעיר, 50 אלף מוניות ו-10,000 אוטובוסים הוחלפו בכלי רכב חדישים וידידותיים לסביבה, וגם הושקו שני קווי רכבת חדשים כדי להפחית את עומס התנועה בכבישים.
מיליון מכוניות יורדו מהכבישים בזמן המשחקים (צילום: רויטרס)
בשנת 2005 העבירה עיריית בייג'ינג 22 חוקים עירוניים סביבתיים חדשים, הכוללים תקנים מחמירים למפעלים, כלי רכב פרטיים וציבוריים, וקנסות כבדים על מזהמים. כדי להפחית את זיהום האוויר מתחבורה ב-40 אחוז, הוחלט לצמצם את מספר המכוניות שעל הכבישים על ידי הגבלות ימים בהם מותר לכל רכב לנסוע. כמבחן, הורדו מהכביש 1.3 מיליון מכוניות באוגוסט האחרון לתקופה של ארבעה ימים. התוצאה הייתה חד-משמעית: ירידה של 20 אחוז ברמת הזיהום, והקלה משמעותית בפקקי התנועה. בשנת 2006 הגבירו הסינים הילוך, וסגרו 3,176 מפעלים מזהמים באזור בייג'ינג.
המאמצים נושאים בינתיים פירות: בשנת 2006 נהנתה העיר מ-241 ימים של שמיים כחולים - שינוי אדיר ביחס למצב לפני עשור, אז היו פחות ממאה ימים כאלה בשנה.
"ארבעת המזיקים"
הסינים לוקחים את העניין ברצינות - ובדרך האופיינית להם: בימים שלפני האולימפיאדה ובמהלכה מתכוונת בייג'ינג להוריד כמיליון כלי רכב מהכבישים. כמו כן ייסגרו כל המפעלים בבייג'ינג ובסביבתה - חרף הפגיעה החמורה במשק. יתרה מזאת: לפני המשחקים תשגר סין מטוסים מזרזי גשם שיפציצו את העננים בחומרים מזרזי גשם שינקה את האוויר. אחר כך יפוזרו חומרים שימנעו גשם - כדי שלא ירד במהלך התחרויות עצמן.
גם בתחום הנימוסים וההליכות משקיעה סין מאמצים על מנת לשנות את פניה. "ארבעת המזיקים" הוא מושג שנטבע בידי מאו דזה טונג בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. מאו הכריז על מבצע לאומי שמטרתו הייתה לחסל או להבריח את כל העכברים, הזבובים היתושים וציפורי הדרור מסין. המושג "ארבעת המזיקים" קם לתחייה לאחרונה, ואומץ לקמפיין מאסיבי כנגד יריקות, עקיפה בתור, קללות ועישון - אלה הוגדרו "ארבעת המזיקים" המודרניים.
במסגרת הקמפיין קבעה העירייה כי ה-11 בכל חודש הוא יום הסברה לחשיבות העמידה בתורים, כשהמספר 11 מסמל 1 עומד אחרי 1 בצורה מסודרת. ניתן רק לקוות שתוצאות הקמפיין יהיו מוצלחות יתר מהיוזמות האחרות שהסתיימו בכישלון: הניסיון לסלק את הדרורים מסין גרר בריחה של ציפורים רבות אחרות, והדברת המזיקים באמצעות רעל גרמה לנזק חמור לקרקעות ומקורות המים. זה היה אגב אחד מהגורמים המרכזיים למשבר החקלאי הגדול של שנות ה-60 בסין.
האולימפיאדה העלתה את המודעות והפתיחות
את מירב המאמצים משקיעה סין בבירה בייג'ינג, שלא רק תארח את משלחות הספורטאים אלא גם עיתונאים ומבקרים מרחבי העולם. ההשלכות של מאמצים אלה על המודעות הסביבתית בסין הן אדירות. בצעד נדיר, קיבלו ארגונים וגופים מרחבי העולם אישור לעקוב ולבחון את הנתונים הסטטיסטיים שמפרסמת סין בנושא, ואף לבצע בדיקות מקיפות בעצמן - מהלכים שסין לעולם לא הייתה מאשרת בנסיבות אחרות. כמו כן הקלה סין משמעותית הגבלות שהוטלו בעבר על עיתונאים זרים, והבטיחה שהם ייהנו מחופש סיקור נרחב יותר.
שינוי במודעות. הכנות למשחקים בבייג'ינג (צילום: AP)
השינוי העמוק שעובר על סין מתחיל מלמעלה: הקבינט הסיני הורה לכל הפקידים ובעלי התפקידים בממשל להחליף את מכוניתם למכונית ידידותית לסביבה עד יוני 2008. כמו כן הקצה הקבינט עשרות מיליוני דולרים בקמפיינים רבים למען שימור הטבע והסביבה.
מעט מדי מאוחר מדי
המודעות להשלכות הזיהום הנורא בסין אמנם התפתחה כבר בסוף שנות ה-90', אבל האחריות שבאה עם האולימפיאדה האיצה משמעותית את הטיפול בבעיה. מנקודת מבט גלובלית, ניתן אפילו לומר כי בחירת סין כמארחת האולימפיאדה הייתה השקעה סביבתית מצוינת לטווח הארוך. שבע שנים אינטנסיביות של הסברה עוזרות אמנם להעלות את המודעות הסביבתית בציבור, אבל יש המגדירים את המאמצים כמעטים מדי ומאוחרים מדי.
עדיין לא מומלץ לקחת לריאות. ערפיח בבייג'ינג (צילום: רויטרס)
המצב הסביבתי במקומות רבים בסין עדיין קשה מאוד, אולם עיריות מקומיות עדיין מעדיפות להשקיע את תקציבן בפיתוח ובפיתוח הכלכלה המקומית על פני השקעה בתכניות שמירה על הסביבה. וגם עבור המפלגה הקומוניסטית, הנזקים הסביבתיים הם בעיה משנית. הקשיים הכלכליים וחוסר השקט הציבורי, אשר עלול בסופו של דבר לסכן את מעמד המפלגה, מטרידים את הממשל הרבה יותר מעוד נחל מזוהם.
לעולם נותר רק לקוות שהציבור הסיני, שמכיר את התנאים הקשים בהם הוא חי ורואה כעת כיצד ניתן לשפרם, לא יישאר אדיש. אבל סין גדולה ורעבה, והאולימפיאדה תסתיים לבסוף. כמעט בטוח שאת השמש בצ'נגדו לא נראה הרבה גם בשנים הקרובות.
לפנייה לכתב/ת 
