תושבי השפלה התאגדו נגד שריפת הבוצה בשפד"ן
פורום תושבים חדש, המאגד את תושבי הערים והמועצות האזוריות בשפלה, התכנס לראשונה ודן בפתרונות לטיפול בבוצה הנותרת לאחר טיהור מי השופכין בשפד"ן. ראש עיריית ראשון לציון, מאיר ניצן: שריפת הבוצה תזהם ואינה פיתרון אפשרי; יו"ר השפד"ן: לא יהיה פיתרון אופטימלי
פורום תושבים חדש לנושאי איכות סביבה - "הפורום הירוק" - התכנס אמש (ה') לראשונה בראשון לציון. הפורום, שמאגד בתוכו פעילי סביבה, מדענים, אנשי חינוך ואזרחים מודאגים מיישובי השפלה, שם לו למטרה לטפל במפגעים סביבתיים המשפיעים על תושבי האזור, והוא יפעל במקביל לפורומים אחרים שפועלים בין השאר בתל אביב, באשדוד ובגליל.
הנושא המרכזי שעלה על סדר היום במפגש הראשון היה אופן הטיפול בבוצה שמופקת בתהליך העבודה של איגוד ערים דן לביוב - השפד"ן. הבוצה היא המשקעים שנותרים לאחר שהנוזלים של מי השופכין עוברים טיהור ומועברים להשקיה. המחלוקת היא סביב השאלה האם להיפטר מהבוצה על ידי שריפה - הפיתרון המועדף על אנשי השפד"ן - הפיכתה לדשן חקלאי - הפיתרון המועדף על פעילי הסביבה, או המשך הזרמה לעומק הים כפי שנעשה כיום.
תושבי אזור ראשון לציון, שמתקן השפד"ן שוכן בגבולם, מתנגדים לפיתרון השריפה מחשש שהדבר יגרום למפגע זיהום אוויר קשה, ואולי אף למפגע בריאותי כתוצאה מפליטת חלקיקים רעילים המצויים בבוצה. ראש עיריית ראשון לציון מאיר ניצן, שהשתתף בכנס, לא התייחס לאף אחת מהחלופות באופן מפורש, אך אמר לנוכחים ש"פגיעה באיכות החיים איננה מתקבלת על הדעת" וש"לא ניתן להציע פיתרון שיפגע באיכות החיים". דוברו הבהיר מאוחר יותר כי ניצן מתנגד לפיתרון המשרפה.
גם יושב ראש השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש), הביע התנגדות לפיתרון המשרפה. "זהו פיתרון בעייתי, בייחוד על רקע השינויים העולמיים אליהם אנו הולכים והמשטר הקפדני שיתגבש לניהול האטמוספירה", אמר חנין, והתייחס להסכם שגובש בוועידת באלי ולמגבלות זיהום האוויר שייכנסו לתוקף בשנים הבאות. "תושבי האיזור הם אלו שישאו בעלויות ובתוצאות הסביבתיות של כל החלטה שתתקבל בנושא השפד"ן".
איתי פנקס, יושב ראש השפד"ן, הסביר כי עמדת איגוד הערים היא שיש להערך לכל פיתרון עתידי עליו תחליט הממשלה - פיתרון של שריפה או פיתרון חקלאי. "יש לבחור את הפיתרון הפחות גרוע", אמר והוסיף שלהערכתו, "לא יהיה פיתרון אופטימלי". לדבריו, השפד"ן נושא באחריות הציבורית ליישום פתרון שיהיה בטוח טכנולוגית וסביבתית מחד אך לא יפגע בתושבי ראשל"צ וגן רווה.
פנקס התייחס לחלופת הדשן ואמר: "המשאיות שיניידו את הבוצה לשדות החקלאות גם ישרפו דלק" - ואולם בדבריו לא טרח להתייחס להבדל התהומי בין שריפה של טונות בוצה וזיהום אוויר תחבורתי.
אנשי השפד"ן חוששים, בין היתר, שבעתיד יפסיקו החקלאים להשתמש בבוצה כמקור לדשן, משיקולי בריאות ואיכות סביבה. ד"ר חורחה טרצ'יצקי, רכז איכות הסביבה במשרד החקלאות, הסביר לנוכחים כי "לא נמצא נזק בעולם מגידולים של בוצה, והכל תלוי בתקנות לגבי המתכות הכבדות - שבישראל הן מחמירות".
"נמצא והוכח שלא רק שאין נזק, יש תועלת. הבוצה החקלאית הינה תחליף לדשן אי-אורגני, המוביל לחיסכון במחצבים. בנגב חל גידול בתפוקה בקרקע שטופלה בבוצה. בקרקעות אחרות חל שיפור במבנה הקרקע ומצב המים", הוסיף. טרצ'צקי אף הבהיר כי יש בארץ מספיק קרקע חקלאית לקליטת הבוצה לשנים רבות וכי שר החקלאות כבר הודיע כי המגזר החקלאי רוצה ויכול לקלוט את הבוצה. הוא גם תקף את פיתרון המשרפה של השפד"ן ואמר שאנשי החברה "חיפשו את הפיתרון עם הסיכון הכי נמוך".