השרים אישרו: לא יפורסם שם חשוד לפני אישומו
הצעת החוק, אותה הגישו חברי הכנסת אילטוב ושגאל (ישראל ביתנו), תמנע פרסום שמו של חשוד, אלא באישור בית המשפט. בסנגוריה הציבורית, שתומכת בהצעה, מציינים בדאגה את שיתוף הפעולה בין התקשורת למשטרה ואת העובדה שהטלוויזיה "צדה" עבריינים
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') הצעת חוק, לפיה לא יפורסם שמו של חשוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום. משמעותה של ההצעה, אם תאושר בכנסת, ברורה: אם לפני שנתיים היה החוק בתוקף, הציבור בישראל לא היה יודע על פרשת הנשיא, משה קצב, אלא רק על התוצאה הסופית - הסדר הטיעון.
בהצעת החוק, אותה הגישו חברי הכנסת רוברט אילטוב ויוסף שגאל (ישראל ביתנו), נקבע כי רק בית המשפט יהיה מוסמך לאשר את פרסום שמו של החשוד לפני הגשת כתב האישום. לדברי אילטוב, "יש לזכור שהנזק שנגרם לאדם ולתדמיתו בפרסום שמו לפני הגשת כתב אישום הוא רב. עלינו לזכור שמאחורי כל שם מסתתרת משפחה".
הצעת החוק נתמכה בידי הסנגוריה הציבורית. הסנגורית הראשית, ענבל רובינשטיין, בירכה על ההצעה וכתבה כי היא "סבורה שיש לקבלה, ובכך לאזן באופן מיטבי בין זכותו של חשוד לפרטיות ולשם טוב, ובין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות".
כיום יכול כל אזרח שנעצר בחשד שביצע עבירה כלשהי לפנות לבית משפט ולבקש לאסור את פרסום פרטיו האישיים בעת החקירה. ואולם, מאז נחקק החוק המסדיר זאת ב-2002, נדונו רק בקשות ספורות לאסור פרסום פרטי חשוד ורק בחלק מהן אסר בית המשפט את פרסום הפרטים. "הסיבה לכך נעוצה במבנה הנוכחי של החוק, המחייב את הצדדים למרוץ נגד הזמן, מרוץ שבו כמעט לעולם יפסיד החשוד, הפסד ידוע מראש", מסבירים בסנגוריה הציבורית.
הטלוויזיה "צדה" את החשודים
בסנגוריה הציבורית אף הצביעו על הקשר הבעייתי בין המשטרה לתקשורת. "הבעייתיות מתחדדת לנוכח הסימביוזה המתקיימת בין המשטרה לבין התקשורת, סימביוזה שהלכה והתגברה בעת האחרונה עד שהגיעה למימדים חסרי תקדים".
מערכת היחסים בין המשטרה לתקשורת, טוענים בסנגוריה הציבורית, "מביאה לפגיעה אנושה בחשודים שתמונותיהם ושמותיהם מתנוססים ברבים, דווקא כשהם מצויים ברגעים הקשים בחייהם. שיתוף הפעולה ההדוק בין התקשורת למשטרה יוצר מציאות, לפיה עם הזמנת החשוד לחקירה, ולעתים אף לפני כן, מוזמנים גם כלי התקשורת למתקן החקירה".
בסנגוריה מציינים בדאגה את העובדה כי "לאחרונה מסתמנת תופעה נוספת של תוכניות תחקיר טלוויזיוניות ש'צדות' בפריים-טיים עברייני מין לכאורה, והכל לעיני המצלמות ובחסות המשטרה שבאה לעצור את החשודים רק לאחר שבוצע התיעוד התקשורתי המלא".
"זכות הציבור לדעת היא חשובה ביותר, אבל כך גם שמו הטוב וכבודו של אדם", כתבה הסנגוריה, "במקום שבו התקשורת לא מרסנת את עצמה באמצעות מגבלות אתיות מספיקות, והמשטרה מפרה את הוראותיו המחייבות של היועץ המשפטי לממשלה, יש בהחלט מקום לשקול מחדש את הכללים בדבר פרסום פרטיהם של חשודים".