בחזרה לאחוזת בית: טיול בנווה צדק
סיור ברחבי שכונת נווה צדק ועד מגדל שלום הוא מסע בעבר לימיה הראשונים של תל אביב והאנשים שהפכו אותה לעיר שהיא היום: משמעון רוקח ועד נחום גוטמן
הריסת בניין הגימנסיה הרצליה בשנת 1965 ובניית מגדל שלום תחתיה היו נקודת מפנה בהתפתחותה של תל אביב – מעיר קטנה למטרופולין גדול. ההליכה ברחובות השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו היא עדיין חוויה מסוג אחר. אמנם לא נפגוש כאן את ברנר, את עגנון או את אהרון שלוש, אבל נוכל בהחלט להתרשם מהמקום שבו חיו ופעלו.
בראשית היתה יפו, עיר של סימטאות אפלות ובתים צפופים. השיפור במצבה הכלכלי במאה ה-19 הביא לפריצת חומתה ולהקמת שכונות מרווחות יותר סביבה. לאורך קו החוף שמצפון הוקמה סאכינת אל-מנשיה, וממזרח לה שכונות יהודיות. הוותיקה שבהן היא נווה צדק, שקמה בשנת 1887 על אדמות הסוחר אהרון שלוש.
הטיול מתחיל ברח' זרח ברנט, הראשון והמרכזי בשכונה. בתים טוריים, זהים במתכונתם, מוקפים קיר היוצר מעין חומה. כשנגמר טור הבתים חוצים מגרש ריק ומגיעים לרחבת מרכז סוזן דלל. כאן היו בתי-הספר של השכונה - "אליאנס" לבנים ו"יחיאלי" לבנות. לאחר שנסגרו עמד המקום בשיממונו, עד ששוקם והיה למרכז תרבות ואמנות.
מרכז של אמנות ותרבות. סוזן דלל (צילום: חנן ישכר)
יוצאים לרח' אמזלג. בפינת רחוב אמזלג ורחוב שלוש ניצב ארמון משפחת שלוש ובית-הכנסת שהקים אבי המשפחה בחצר ביתו. בבית מס' 22 התגוררה משפחתו של יוסף אמזלג. אביו חיים, שעל שמו נקרא הרחוב, לקח חלק במפעלי התיישבות רבים. עולים ברח' רוקח, רחובה המרכזי של נווה צדק. מימין ניצבים שני בתי-הכנסת האשכנזיים שמצבם, נכון לעכשיו, מחפיר בעליבותו. בבית משפחת שולמן נמצא כיום מוזיאון נחום גוטמן, שבציוריו ובסיפוריו תיאר בחן רב את הארץ בכלל ואת תל אביב בפרט. בראשית המאה ה-20 גרו בבית זה שלושה סופרים חשובים: יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון.
בקצה רח' רוקח עמד ביתו המפואר של שמעון רוקח, מנהיג יהודי יפו ומקים נווה צדק. ממשיכים ללכת עד לרח' פינס, הולכים בו מעט צפונה, פונים ימינה לרח' לילינבלום וממשיכים עד לרח' הרצל.
שינקין הגה את השם
ראשיתה של תל אביב ב-1906, בהקמת האגודה "אחוזת בית". חבריה - יהודים תושבי יפו - שמו להם למטרה לייסד מרכז עירוני עברי ליד יפו. שנתיים לאחר הקמתה רכשה האגודה אדמות כחצי ק"מ ממזרח לנווה צדק, ולאחר שהגרילו ביניהם החברים את המגרשים החלה בניית בתי השכונה.
מוזיאון נחום גוטמן (צילום: חנן ישכר)
אחוזת בית היתה שכונת גנים מרווחת ומתוכננת, שנהנתה עם הקמתה מרמת שירותים גבוהה. במאי 1910 שונה שמה ל"תל אביב" על פי הצעתו של מנחם שינקין, מראשוני השכונה. במהלך השנים נהרסו רבים מבתי השכונה ובמקומם הוקמו בתי משרדים וחנויות, אך עדיין ניתן למצוא עדויות אדריכליות לבתיה ולמייסדיה.
בהרצל 16 נמצא פסאז' פנסק, שנבנה ב-1924 עבור איש העסקים היהודי אמריקאי צבי אריה פנסק. הפסאז' – שהיה הראשון בארץ – נבנה בסגנון ניאו קלאסי, ומעלית המשאות שלו היתה המעלית הראשונה שהותקנה בתל אביב. בהרצל 5 (פינת רוטשילד) היה ביתו של הקבלן והתעשיין יוסף אליהו שלוש. הבית היה בשנות העשרים מרכז תרבות חשוב, ונערכו בו תערוכות וקונצרטים. ביתו של יחיאל יחיאלי, ממייסדי השכונה ומנהל בית הספר לבנות בנווה צדק, היה בהרצל 9. בהרצל 3 נמצא ביתו של הסופר והמורה שמחה בן ציון, ממייסדי אחוזת בית ואביו של נחום גוטמן; בהרצל 2, בבית שהיום נמצאת בו מסעדת ג'אקו, התגורר עקיבא אריה וייס, אבי רעיון אחוזת בית.
המבנה המרכזי בשכונה היה הגימנסיה הרצליה. המאבק נגד הריסתו נכשל, ובשנת 1965 נחנך במקום מגדל שלום (הרצל 1). הבניין, המתנשא לגובה של 140 מ', היה בזמן הקמתו הבניין הגבוה במזרח התיכון. מהקומה ה-29 של המגדל אפשר לערוך תצפית לכיוון מזרח.
בקירות קומת המבוא של מגדל שלום שני פסיפסים מרשימים. את האחד יצר נחום גוטמן ב-1967 ואת השני - האמן דוד שריר ב-1994. זה של גוטמן מתאר, ביותר ממיליון אבנים קטנטנות ושברי זכוכיות, את ימיה הראשונים של תל אביב, ואילו זה של שריר מתאר, כמחווה לפסיפס של גוטמן, תמונות מחיי היום יום בעיר שכבר הוקמה לה. בין שני קירות הפסיפס יש דגמים של שכונת אחוזת בית, ובקומה כולה תלויים צילומים, בחלקם מהוהים, מימיה הראשונים של תל אביב. כאן, בכאב על עבר מפואר שהוחלף בבניין אפרורי, מסתיים הטיול.
אזור: תל אביב
סוג המסלול: רגלי
נקודת מוצא: רח' זרח ברנט
נקודת סיום: רח' הרצל 1 (מגדל שלום)
משך הטיול: 2-3 שעות
אורך המסלול: כ-2 ק"מ
דרגת קושי: קל
עונה מומלצת: כל השנה
איך מגיעים: מגיעים לאיזור הטיול מרחוב פרופ' קויפמן המוביל לאורך החוף מתל-אביב ליפו. הבאים מצפון חונים ליד מוזיאון האצ"ל. הבאים מדרום - בחניונים שבתחילת רחוב המרד.
- מסלול הטיול לקוח מתוך הספר "ישראל: 60 שנים וטיולים" בעריכת אורן נהרי