שנת 2008 בפנטזיות שלנו
מדוע להתעסק בסיכומים ותחזיות כשאפשר להתחיל את השנה האזרחית ברגל ימין? הנה השנה שלנו - כפי שחברי המערכת היו רוצים לראות אותה
כל עתידן בדורו יודע כי ניבוי אינו עיסוק מסוכן במיוחד. יכולנו לפרוש כמה תחזיות פסקניות בנוגע לשנה הבאה. סביר להניח שרוב קוראי כתבה זו לא יטרחו לבדוק אם צדקנו או טעינו. ממילא לציבור יש זיכרון קצר. האמת העירומה היא שאנחנו לא
יודעים.
לא רק אנחנו - כל הפרשנים שמתייחסים לתהליכי-על בטכנולוגיה טועים ברוב התחזיות שלהם. די לחפש את התחזיות שניתנו ל-2007 כדי להבין. הסיבה לכך היא שיש יותר מדי מרכיבים בתמונה הגדולה ומספיק שאחד מהם לא יפעל כמצופה וכל החישובים יתקלקלו. במקום להמר על העתיד העדפנו להציג כאן את 2008 כשנת החלומות שלנו: מה היינו מאחלים לה ולנו. מסכימים? חלוקים? ספרו לנו בתגובות.
האכזבה הכי גדולה בהקשר הזה היא מצד מיקרוסופט. אחרי כל ההשקעה במנוע החיפוש Live Search, וביחסי הציבור סביבו, אפשר היה לצפות להצלחה קצת יותר גדולה מטכנולוגיית החיפוש הישנה של MSN.
וכמו מיקרוסופט, גם יאהו מלאה כרימון ברעיונות יצירתיים, אבל בשנת 2007 הנתח שלה בשוק החיפוש רק ירד. אולי כי לחברה שעדיין מחפשת את עצמה, קשה לשכנע גולשים להשתמש בשירותי החיפוש שלה.
קצת קשה לראות איך זה קורה, אבל מותר לייחל לכך שבשנת 2008 יקרה שוב מה שקרה עם גוגל: שמתחרה קטנה (כמו Gigablast, IceRocket או Sproose למשל) תצליח להפתיע עם אלגוריתם חיפוש פשוט ויעיל, להציג תוצאות מעניינות, שימושיות ורלוונטיות מספיק כדי לסחוף אחריה חלק מהמחפשים, וליצור דינמיקה חדשה בשוק הזה. (שוקי גלילי)
רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב התפכחו בשנתיים האחרונות והבינו – רשת האינטרנט היא מקום מצויין לשדר בו תוכניות טלוויזיה, ולספק לקהל את הדרישה שלו לצפות בתוכניות בכל זמן, מהמחשב.
מצד אחד, ההפצה באינטרנט די נרחבת – הרשתות משדרות את רוב תוכניות הפריים-טיים באופן מלא באינטרנט ובחינם, הן מציעות אותן גם בתשלום נמוך יחסית של דולרים בודדים לפרק, להורדה למחשב ולנגני הוידאו הניידים בשירותים כמו iTunes, ומוחקות כמעט באופן סופי את ההבדלים בין הטלוויזיה לאינטרנט בשירותים כמו unbox של אמזון. השירות מחדש בכך, שהחל מחודש מרץ הממיר מתחבר לאינטרנט אך משדר לטלוויזיה. אתר Hulu של FOX ו-NBC שהושק השנה אפילו מאפשר לגולשים לשלב קטעי וידאו של סדרות בבלוגים ובאתרים שלהם, מחוץ
לאתרים הממותגים של שתי הרשתות.
מצד שני, האינטרנט היא לא הפקרות, ורשתות השידור רוצות שליטה מלאה על התכנים שלהן, כדי שלא תשודר, חלילה, שניה מפרק בלי שמישהו ישלם על זה, חלק מהפרקים ניתנים להורדה או צפיה מוגבלת בזמן או במכשיר. אך ההגבלה העיקרית: אי אפשר לצפות כמעט בכלל באף תוכנית אמריקנית מחוץ לארה"ב (הגבלה המכונה Geoblocking), וכמובן שהתכנים לא זמינים גם בישראל.
תכני הטלוויזיה הלגיטימיים שאנחנו בכל זאת מקבלים מארה"ב באינטרנט שלנו מגיעים במשורה. חברת הלווין YES הקימה אתר שידורים מלא לתכני המקור, אך בחברה אמרו כי הרשתות מחו"ל דרשו אמצעי DRM מחמירים יותר, וכן חלק מהתכנים מחו"ל יהיו זמינים לצפיה למשך זמן מוגבל ולאחר מכן יוסרו מהאתר. על הורדה למחשב לצמיתות בכלל אין מה לדבר.
יוצאת דופן היא רשת Comedy Central המאפשרת לצפות בתכנים שלה באינטרנט גם מחוץ לארצות הברית - צעד מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר ברשת כבלים המשודרת בתשלום. ניצן קטנטן נוסף נראה מכיוונה של ABC שהכריזה על ניסוי מצומצם בו העיזה לשדר תכנים באינטרנט לתושבי פינלנד.
הזמינות הגבוהה של הפרקים ברשתות שיתוף הקבצים והרצון של הקהל הישראלי לא להישאר מאחור, הביאו את גופי השידור הגדולים גם בארץ וגם בעולם לצמצם את פערי השידור ביו ארצות הברית וישראל – אבל זה עדין מעט מדי ולא מספיק. ה-GeoBlocking, כמו כל מנעול אחר – סופו להיפרץ, ולגרום לרשתות להשקיע כספים בפיתוח מנגנונים מחוכמים יותר.
תקוותי היא שבעתיד, ואלי אפילו במהלך 2008, הרשתות תפתחנה את השידורים לכל העולם, אם בתעריפים נמוכים לפי פרק, ואם תמורת צפיה בפרסומות - שבהחלט ניתן להתאים גם לקהל ישראלי. (אהוד קינן)
אני מאשים את חברות המוזיקה בישראל, או מה שנשאר מהן, בעידוד הפיראטיות. גם מפיצי הסרטים בישראל מעדיפים לעצום עיניים אל מול סדרי העולם המשתנים ולשמור על כד השמנת. יש לי חדשות בשבילם: יום אחד, בעוד שנה או חמש שנים, הם יציצו אל תוך הכד ויגלו כי הוא ריק.
נכון, אפשר לקנות שירים של חלק מהלייבלים ב-songs.co.il וניתן לצפות בסרטים באתרים כמו vofree.co.il. אם מרחיבים את היריעה, סדרות וסרטים משודרים גם באתר הווידאו של yes ואפשר ליהנות ממוזיקה ישראלית ברדיו של וואלה (אלא אם כן יש לכם Vista) ובכמה תחנות רדיו נוספות ברשת.
כל זה מעט ועלוב מדי. רוב הישראלים שנהנים מסרטים ומוזיקה ברשת עושים זאת דרך ביטורנטים ואימיולים למיניהם או שירותים חוקיים זרים. איפה ה-Last.fm הישראלי? למה אין iTunes מקומי? בעוד חברות ענק כמו יוניברסל, סוני BMG וורנר מאפשרות להאזין (חינם) לכל הקטלוג המוזיקלי שלהן ברשתות חברתיות, למה אנחנו לא יכולים לשמוע את "לבבתיני" של ארז בן ארי או לראות את "ביקור התזמורת" גם ברשת?
כל יום שעובר מבלי שתעשיית המוזיקה והסרטים המקומית לא תפגין נוכחות ברשת הוא יום מבוזבז מבחינתם, והזמן שאוזל חותר תחת האינטרסים המסחריים שלהם עצמם. אפשר לקוות שבשנה הבאה נראה ניצנים של שינוי. (גל מור).
זהו בערך המצב בתוכנות המסרים המיידים - ואנחנו משלימים איתו. מדובר באחד מכלי התקשורת הפופולרים והנוחים ביותר שהביא עולם האינטרנט, והא עדיין מאוד מוגבל, ועובד בשיטה של גן נעול – התקנת את התוכנה שלנו? מצויין! מקווים שתהנה ממנה כשתדבר עם אנשים אחרים שגם התקינו את התוכנה שלנו. רוצה לדבר עם מישהו ברשת אחרת? שלח לו מייל, בבקשה.
היום ICQ מדברת עם AIM (כי מדובר, מאחורי הקלעים, באותה רשת בדיוק), רשת MSN נאותה לקיים שיתוף פעולה באמצע 2006 עם Yahoo – המתחרה הגדולה. מעבר לזה – ישנם פתרונות עקומים בהם כל גולש להירשם לכל רשתות המסרים המידיים ולהיכנס לכולם במקביל על ידי תוכנות כמו מירנדה, ושירותים כמו Meebo. הפתרון העקום הזה חילחל גם לגוגל, שמאפשרת לבצע בגוגל Talk כניסה בנפרד גם לרשת ה-ICQ או AIM.
איש לא מצפה שמחר בבוקר הוא יפתח את ה-ICQ שלו, חברו מאנגליה יפתח את ה-Skype וחבר נוסף יפתח את ה-MSN וכולם יקיימו שיחות ועידה בוידאו תוך שהם מתחרים אחד בשני במשחק פוקר ידידותי מקוון. כלומר, אולי אנשים כן מצפים לזה מרשת האיטנרנט - אבל יודעים שזה לא יקרה. ברור גם כי לא מדובר רק בעייני אגו, אלא גם בקשיים טכנולוגיים - הרשתות.
אף על פי כן, כמי שמנהל מאות שיחות בשבוע באמצעות תוכנות מסרים מייידים, אני מייחל לכך שבשנה הקרובה (או מוקדם מכך) אוכל לבחור בתוכנה שתציע לי את הממשק הכי נוח והכי פשוט, או לעבוד עם תוכנה טובה מבוססת רשת, להיכנס עם שם משתמש אחד וסיסמה אחת (ולא חמש שצריך לזכור), ולהתחיל לפצוח בשיחה טקסטואלית עם כל החברים שלי שמחוברים לאינטרנט. (אהוד קינן)
כמה זה "משמעותית"? בפעם האחרונה שבדקנו, רוב הניידים שבשוק הציעו זמני סוללה של שעתיים או שלוש, אולי קצת יותר - בדיוק כמו בעשור הקודם. ישנם, כמובן, יוצאי דופן, ניידים עם זמן סוללה של חמש ואפילו 10 שעות, אבל כל שעה נוספת של זמן סוללה תעלה לכם הרבה כסף; מה גם שזמני הסוללה המוצהרים הם תמיד תיאורטיים, ובשימוש סביר לגמרי, תמיד נקבל הרבה פחות.
אפשר כמובן לרכוש סוללות יקרות וכבדות יותר, שיציעו קצת מרווח נשימה. ובכל זאת, עם כל שיטות "ניהול ההספק המתקדם" נראה כאילו זמני הסוללה רק מתקצרים. החזון על הנייד שיספיק ליום עבודה שלם מעולם לא נראה רחוק יותר.
אנחנו מאחלים לעצמנו שבשנת 2008 זה ישתנה, לפחות קצת. שנוכל לקנות ניידים עם זמני סוללה קצת יותר הגיוניים במחירים קצת יותר סבירים. כי אחרת כל רעיון הניידות, הוא במידה רבה פיקציה. "ניידות", כרגע, היא הזמן שבין שקע חשמלי אחד לאחר. (שוקי גלילי)
בהחלט יכול להיות. תקן ה-Wi-Fi כבר שחרר אותנו ממזמן מכבלי הרשת, ובקרוב גם ה-WiMax. תקן Bluetooth נכנס עמוק אל תוך הזרם המרכזי בזכות הסלולר, ועל אף מוגבלותו, הוא מהווה פיתרון בטווח המיידי לחיבור של לא מעט התקנים.
לפני כשנתיים, העולם התוודע לתקן Wireless-USB או WUSB בקיצור. התקן מבוסס על טכנולוגיית UWB, ראשי תיבות של Ultra Wide Band. הוא חסכוני באנרגיה, ומיועד לחיבור ציוד היקפי למחשב (ולסלולרי). WUSB משדר גל ברוחב גדול, בפעימות קצרצרות, ומאפשר תקשורת של יותר מ-100 מגהביט בשנייה עד לטווח של עשרה מטרים ו-480 מגהביט לשניה בטווח של שלושה מטרים, בדומה לתקן USB 2 המחווט.
בתערוכת האלקטרוניקה הקרובה CES, בינואר 2008,יציג הארגון שעומד מאחורי התקן, כמה מוצרים התומכים בתקן שהולך וצובר משקל. ביניהם: מחשבים ניידים של לנובו, דל וטושיבה התומכים ב-WUSB, רכזות (Hub) בטכנולוגיה וגם מצלמה.
התקן, עושה צעדים ראשוניים והססניים וקליטתו בשוק איטית, אבל הוא נחשב לאחת הטכנולוגיות המבטיחות, כזו שעתידה לרשת את ה-Wi-Fi וה-Bluetooth, והיא גם זו שכולנו מצפים בזכותה להיעלמותו של הסבך. (ניב ליליאן)
עם כל הרעש סביב צגי ה-LCD והוזלת המחירים שלהם, כשמגיעים לקנות אחד מגלים שרוב המוצרים בשוק הם
בעלי איכות תצוגה ירודה. זה לא שאין יוצאי דופן, אבל צריך ממש לחפש אחריהם בנרות.
רוב היצרנים משתדלים להצניע את העובדה שהדגמים הכי פופולריים שלהם - גם המעוצבים ובעלי המפרטים המרשימים למראה - הם כאלה שמבוססים על פאנלים מסוג TN, שעדיין לא מהווים אלטרנטיבה הולמת לסוגי הפאנלים האיכותיים באמת (PVA, IPS ו-MVA). עם זוויות צפייה צרות יותר, תמונה פחות חדה, וצבעים הרבה פחות מדוייקים, צגי ה-TN הם תחליף פושר לדבר האמיתי - מה שלא מפריע להם להיחטף כלחמניות טריות.
מכיוון שרוב האנשים כנראה לא מבחינים בהבדל, או לא טורחים לבדוק וללמוד את הנושא לפני שהם קונים, אין כנראה מוטיבציה ליצרנים ולמשווקים להוזיל את הדגמים האיכותיים יותר. הם נשארים בינתיים נחלתו הבלעדית של מגזר קטן, שמבין מספיק ומסוגל לשלם. הלוואי שב-2008 זה ישתנה. (שוקי גלילי)
באמת, עם כל הכבוד לכך ש-AMD היא חברה נועזת, אמיצה וחדשנית, ושלהתחרות באינטל זה לא עניין של מה בכך, הגיע הזמן שהיא תפסיק לדבר כל-כך הרבה - ותתחיל להראות תוצאות. שתזיז סופסוף את העכוז ותתחיל לתת תחרות אמיתית לאינטל.
זה לא שיש לנו משהו נגד אינטל, ואם יש לנו חיבה ל-AMD אז זה בעיקר משום שהיא האנדרדוג, אבל כבר מזמן הגיע הזמן ש-AMD תשיב לאינטל כגמולה, ותגרום לה שוב להזיע כפי שקרה בשנים 2004-2005 עם מעבדי Athlon 64. זה לא רק צורך קיומי של AMD. זה הכרחי כדי שהשוק הזה ימשיך לנוע, להתפתח ולשגשג.
כבר שנה וחצי שאינטל עושה בשוק המעבדים כמעט מה שהיא רוצה. זה מצב לא בריא ומאד לא מבטיח, כי בלי תחרות אמיתית - לא רק במחירים אלא גם במבחני הביצועים - השוק הזה לא יזוז לשום מקום.
אחרי אינספור דחיות ועיכובים של הכרזות, ובמיוחד אחרי הבאג שנתגלה במעבדי Phenom, הגיע הזמן ש-AMD תעשה לנו קצת נחת. (שוקי גלילי)
Windows Vista, למרבה הצער, לא מסתמנת כמערכת הפעלה כזו. גם אחרי הופעת SP1. היא לא יציבה יותר מקודמתה, לא מהירה יותר, ולגבי איך שהיא נראית - אפשר להתווכח, אבל גם קל להסכים: ממשק יפה הוא לא הכל.
אז איזו מערכת הפעלה תשכנע אותנו להתקין אותה השנה? Mac OS? תרשו לנו להיות סקפטיים. אנחנו מאמינים שגם בגירסת Leopard, היא לא צפויה לפרוץ מהשוליים אל המיינסטרים, מאותן סיבות שלא עשתה זאת עד עכשיו - הרי גם בגירסאות קודמות היא הייתה טובה יותר מ-Windows.
לינוקס? קשה להניח, אם כי יהיה מעניין לעקוב אחרי המשך ההתפתחות של Ubuntu (באפריל הקרוב צפויה גירסה חדשה, הידועה כרגע בשם הקוד Hardy Heron). צריך להודות ש-Xandros, שרצה על מחשבי ה-Eee של Asus, עושה עבודה מצויינת. מצד שני, קשה לראות איך היא הופכת נפוצה על מחשבים שולחניים, ועם כל הכבוד - כל גירסאות לינוקס מאכלסות יחד לא יותר משני אחוזים ממחשבי ה-PC בעולם.
נראה שגם ב-2008 מערכת ההפעלה הכי מותקנת תהיה Windows XP.(שוקי גלילי)
אך על פי הדו"ח של NetApplications לשנת 2007, נתח השוק של מערכות הפעלה מבוססות לינוקס הוא 0.46%. מקורות נוספים טוענים כי בשנה הבאה, נתח השוק הזה יכפיל את עצמו. חישוב מהיר יראה לנו שמדובר ב-0.92% מהשוק, עדיין פחות מאחוז אחד או שני אחוזים, כפי שטוען שכני מלמעלה, במקרה הטוב.
המועמדת המועדפת לכיבוש השוק הביתי בסערה היא כמובן Ubuntu - הידידותית מכל הפצות לינוקס. בכל גירסה שלה שיוצאת מקהלת העידוד אומרת: "אולי הפעם. הפעם נכבוש את שולחן העבודה".
אבל זה לא קורה. למה מערכת ההפעלה הזו לא כובשת עדיין נתח שוק משמעותי? הסיבה העיקרית היא דרייברים ותמיכה בחומרה שלוקה בחסר. חברות החומרה לרוב "שמות קצוץ" על לינוקס. מדוע להשקיע זמן פיתוח במערכת הפעלה שהיא פחות משני אחוזים מהשוק? מצד שני, רובן גם לא משחררות את הקוד לטיפולה של הקהילה, שתכתוב תחליפים למה שחסר. יש לי דוגמה אישית: מדפסת ה-Canon הביתית שלי, שעובדת מצוין בחלונות, לא עובדת תחת לינוקס בגלל חוסר בדרייבר.
המשתמש הפשוט, הביתי, לא רוצה לקמפל, לא רוצה לכתוב תסריטים ולא "להוסיף רק שורה אחת בקובץ". הוא רוצה שדברים פשוט יעבדו. XP או Leopard של אפל מספקות לו את זה. אני כבר התרגלתי שהמדפסת שלי לא עובדת ב-Ubuntu. מר ישראלי, לא יכול (ולא צריך) להתרגל למדפסת שלא עובדת, או כרטיס שלא נתמך. אבל יש מקום לאופטימיות: לינוקס מתקדמת, בצעדים קטנים. אולי השנה זה יקרה לה. (ניב ליליאן)
מערכות הפעלה ישנות אינן נמכרות יותר, והתמיכה והעדכונים עבורן הפסיקו לפני כמה שנים טובות. הן כבר לא מהוות מקור הכנסה למיקרוסופט. אם מיקרוסופט לא מעוניינת לטפל יותר בלקוחות שרכשו את Windows 98, בסדר, אנחנו לא מצפים לאינסוף שנות אחריות – אבל תנו להם לטפל בעצמם, או לקהילות המפתחים ברשת לעשות זאת. בתור אחת מחברות התוכנה הוותיקות בעולם, למיקרוסופט יש מצבור ענק של תוכנות זנוחות כאלו –
abandonware – שפתיחת הקוד שלהן והפיכתו לשקוף ובר תיקון עשוי להחזירן לחיים.
פתיחת הקוד כבר הצילה בעבר תוכנות מכליה. נטסקייפ ז"ל, שכבר חירחר את חירחורי הגסיסה האחרונים שלו כש-AOL החליטה לתת לכל דיכפין לראות מה מתרחש בפנים. ההחלטה הזו לא הצילה אמנם את Netscape והחזירה אותו למפה, אבל היא הולידה את Firefox, המשובח כשלעצמו. מהלך דומה עשוי להציל את תוכנת המייל המיתולוגית Eudora, שעברה השנה לקוד פתוח מבוסס על פרוייקט אחר של מוזילה, Thunderbird.
בשונה ממיקרוסופט, גוגל – אולי החברה החשובה ביותר באינטרנט כיום – מקבלת את הקוד הפתוח בזרועות פתוחות. הפלטפורמה הסלולרית החדשה שלה, Android, היא כזו. חברות כמו IBM ואורקל מתהדרות בסמל הפינגווין מזמן. לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, אמר בעבר ש"קוד פתוח זה לא משהו שצריך לפחד ממנו, זה משהו שצריך להסביר אותו". ספר את זה למיקרוסופט, שמטיפה נגד התנועה החשובה הזו ומאיימת בתביעות על הפרת פטנטים סודיים כלשהם בלינוקס.
למעשה, נדמה שאפילו מיקרוסופט עצמה מתחילה להכיר לאחרונה בחשיבות הנושא. התקן שהיא מקדמת למסמכי אופיס, Office Open XML, מתיימר להיות כזה. עכשיו אפשר לקוות שהיא תוציא מהבוידעם את התוכנות הישנות. (אדר שלו).
ספקיות הסלולר בישראל התחילו, ותקווה שימשיכו בהוזלת תעריפי השיחה בישראל. מנגד הן יהיו חייבות לפצות על השחיקה בהכנסות. כנראה שפיצוי זה יגיע בצורת שירותים חדשים או משני כיוונים מעניינים חדשים: פרסום סלולרי – הלקוח יצפה או ישמע הודעות פרסום בתמורה לקבלת הטבות, מבצעים וכולי, או מכיוון מעניין לא פחות: כניסה לשוק האינטרנט ו/או תחום הטלפוניה הקווית. לדוגמה, חבילת גלישה ללא הגבלה במחיר אטרקטיבי שיכול להפוך את המודם הסלולרי כתחליף למודם הרגיל של הכבלים או בזק.
והמשאלה הכי גדולה לשנה החדשה: שבידי הלקוח יהיה את הכוח ושיקול הדעת לעשות כראות עיניו ולקבל את התעריפים, המבצעים והמכשירים הטובים ביותר ללא התחייבות במחירים הוגנים כל זאת בלי לפגוע בשירות. (עומרי לוי)
הלוואי שבשנת 2008 חזון הניווט והבית החכם ייפגשו, ויאפשרו לנו פתרונות נוחים מבוססי מיקום. עוד במהלך העמידה בפקק באיילון מערכת הניווט תשגר פקודה לבית ותאפשר הדלקת דוד שמש או הדלקת המזגן בטרם ההגעה לבית.
אין לי ספק שבשנה זו מערכות הניווט והמכשירים הסלולאריים ילכו ויהיו יותר פופולריים. כמעט לכל אחד יש מכשיר סלולרי, והתחזיות אומרות שמרבית הדגמים שייצאו בשנת 2008 יהיו בעלי מקלט GPS מובנה (כדוגמת ה-N95) דבר שיאפשר את הפיכת הניווט לדבר יום יומי בסיסי וזמין לכל משתמש באשר הוא.
ומשאלה אחרונה בתחום: שבשנת 2008 נוכל לראות מערכת ניווט התומכת במפות ישראליות לסימביאן. בשונה מהמערכות של חברות הסלולאר, מערכת שבה המפות נמצאות על מכשיר הסלולר ולא בשרת, דבר שיאפשר הוצאה חד פעמית בלבד ובלי תעבורת מידע. ולבסוף, נאחל לעצמנו את תום המונופול בתחום המפות הסלולריות בישראל. (עומרי לוי)
צופים רבים נושאים את עיניהם ליום בו יתחיל ערוץ ישראלי מקומי לשדר באיכות החדה והמרשימה. המצב בתחום זה הינו עגום למדי: אין בנמצא בארץ ולו מצלמת HD אחת, אין גם ניידת שידור שמסוגלת להעביר אות כזה ובטח
שלא אולפן עריכה עם ציוד מתאים.
מעבר לעידן HD דורש השקעה גדולה מאוד בציוד ובהכשרת אנשי מקצוע מתאימים, בנוסף, לא פשוט להרגיל את המקצוענים לעבוד בסטנדרטים קפדניים ביחס למוכר כיום.
לכן, נכון להיום, הסיכוי כי ערוץ 2, 10 או הערוץ הראשון יעברו לשידור ב-HD בשנה הקרובה, הינו נמוך ביותר. גם המבקשים לצלם הפקת מקור (כמו סדרה עלילתית או סרט מקומי) בהבחנה גבוהה, יאלצו לממן מכיסם סכום עתק של רכישת ציוד חדש או להטיס את כל הצוות לצילום בחו"ל, באולפן מתאים.
בארה"ב סופרים את הימים עד לתאריך 17.02.2009 בו, מכוח חוק, יעברו כל התחנות לשידור דיגיטלי. טלויזיות אנלוגיות עם חיבור לאנטנה נעלמות מהשוק האמריקני, ותופעות כמו תמונה עם "שלג", או מראה הטכנאי שמסובב את האנטנה ימין ושמאל עד שמקבלים תמונה צלולה - ישארו זיכרון רחוק.
ובישראל? התקווה היא ששנת 2008 אכן תתחיל את מהפיכת השידור הדיגיטלי ותפיץ אותה לכל אולפן ובית. (ליאור קורן, dtown)
גם הפעם בנאומו בספטמבר, ימין הבטיח מחדש כי קונסולת המשחקים המהוללת מבית מיקרוסופט תגיע לארץ הקדוש. אבל הפעם הוא נזהר מלנקוב בתאריך. אז הרשו לנו לנקוב בתאריך בשבילו: 2008 נשמעת לנו כמו שנה מוצלחת להשקת Xbox 360 בעברית בישראל. מה זה פה, Vista?
ואם כבר אנחנו מייחלים להגעתה הרשמית של קונסולת משחקים אחת, מדוע שלא נייחל גם לאחת אחרת?
לנינטנדו אין נציגות רשמית בישראל. אז נכון, יש יבוא מקביל די מסודר, ואפשר למצוא קונסולות Wii לרכישה ב"באג" וחנויות נוספות במחירים מופקעים משהו (היי, Wii לא אמורה להיות זולה?). אבל כמו שאומר מיסטר T: אני מרחם על הטיפש שקנה Wii – והיא, חלילה, מתקלקלת. בהיעדר מעבדת תיקונים רשמית (בדיוק אותה בעיה ממנה סובלת ה-Xbox בישראל) לך תמצא מישהו שיחזיר אותה לחיים.
יש מי שתולים את זה בחרם הערבי (מישהו צריך לספר להם שהוא נגמר) ויש מי שניסה, וטוען שנורא קשה לזכות בנציגות הרשמית של נינטנדו. למשוגעים היצירתיים מיפן יש דרישות מחמירות. אז אולי נינטנדו צריכים להתעשת, לקחת דוגמה מאפל, שחידשה פניה בישראל עם נציגות חדשה, נמרצת ומלאת כוונות - ולפתוח כאן השנה את "נינטנדו ישראל". או במילים אחרות: העם ציפורניו כוסס - בציפייה להגעתה של ה-DS. (ניב ליליאן)
השתתפו ב"משאלות 2008": ניב ליליאן, שוקי גלילי, אהוד קינן, גל מור, אדר שלו, עומרי לוי וליאור קורן
