כריסטמס של החסידים
את ליל הולדתו של ישו מציינים החסידים במסורת מיוחדת: משחקים שח, עוסקים באסטרונומיה או חותכים ניירות טואלט לשבת. בשום פנים ואופן לא לומדים תורה - שמא תיזקף לזכותו של היהודי מנצרת. טלי פרקש מנבאת איך זה ייראה בעוד חמש שנים בבית הדפוס של הקיצונים
אם הייתם נכנסים אמש לבית חסידי ומוצאים את כבוד האדמו"ר בעיצומו של משחק שח-מט סוער, תירגעו - זו לא הצהרת כוונות על איפסון השטריימל. יום הולדתו של ישו חל אתמול ולפי מנהג החסידים אין לשוח בדברי תורה בזמן זה, שמא יעמדו הדברים הנלמדים לזכותו של היהודי מנצרת. בכל זאת הוא היה יהודי, לא?
האדמו"רים נוהגים להקדיש את הערב, המכונה "ליל הניטל", לכל מיני מטלות זניחות כמו משחקי שח-מט, חישובים באסטרונומיה וחיתוך נייר טואלט עבור שבת (אסור לקרוע). אבל כמו כל דבר, זה רק עניין של זמן עד שהתאריך הבלתי מנוצל הזה יעבור "תהליכי החמרה". יהיה מי שיוציא חוברת הנחיות מדויקות על מספר סיבובי שח מותרים, ופלפולים על כמה נייר טואלט אפשר לחתוך. ותסמכו עליהם - הקיצוניים שבדור - שאם יהיה חסיד תמים אחד שיחליט להוריד פרופיל ולא ללמוד תורה חס ושלום, אלא סתם לעזור עם הילדים במקום דרשה באסטרונומיה, הרי שאשוח בוער בדרך אליו.
נפלה לידי זכות דמיונית להיות זבוב על הקיר הבלתי מטויח (נגמרו התרומות), בבית הדפוס של הקיצונים, אי שם בעיר הקודש ירושלים בעוד חמש שנים מהיום. שם, צוות פשקוויליסטים מסור עמל על ניסוח מודעה המזמינה את קהל החסידים בהמוניו לסדרת אירועי "ליל הניטל". ומעשה שיהיה כך יהיה:
יענקל הסופר: "נתחיל. לכל הקהל היקר והקדוש. הציבור הרחב מוזמן לציין עימנו את ליל הניטל, יום הולדתו של אותו האיש, הבא עלינו לקללה". טפו, טפו, טפו (גשם אנושי). "יימח שמו".
המבקר הרוחני: "חשוב להוסיף שיש את אישור הרבנים מ'הוועדה למען השמדת הצלוב'. נו יענקל, תכתוב ב'אישור ובהשגחה צמודה'".
המצנזר: "ואני לא בטוח שמותר לכתוב 'אותו האיש'. צריך לקבל אישור מהשמש של האדמו"ר מבערליזץ".
יענקל הסופר: "בסדר, נמשיך: תמורת מ"ת שקלים תינתן אפשרות להשתלב בסדנת 'אוריגאעמי' בהנחיית משגיח הכשרות הידוע של חוגלה-קימברלי! ועוד בתוכנית: טורניר שח, בהנחיית של אלוף עולם הישיבות החסידיות, אפרויים צימערמאן".
המבקר הרוחני: "יענקל, אני לא מבין מה קורה לך בזמן האחרון, התקלקלת. אולי כדאי שתחזור לחנות של השווער (חמיו, הערת המצטטת). מה זה אלוף? מה, אנחנו בצבא? יענקל, היית אצל הצייונים?".
יעאנקל הסופר: "מה פתאום? יש לי 21 כמו כולם בדפוס. פשוט חשבתי שזה בסיידר, אלופים היו גם לדוד המלך".
המצנזר: "תעזוב אותו, מזה אתה מתרגש? הוא כתב לי פה 'טורניר'. אתה רוצה שמחר יגידו הלקוחות שאנחנו לא יְראים מספיק וישרפו לאחותי ביילא את העסק?".
יעאנקל הסופר: "הלאה. המעוניינים יוכלו לקיים הילולת קניות בחנות השוועדית בנתניה - ללא חשש כונניות מעץ אשוח מלא".
המצנזר: "תוריד את המילה הילולה, עוד מעט יחשבו שאומרים גם קדיש יתום".
יעאנקל הסופר: "הסעות מכל רחבי הארץ. אנו החתומים... מי לכתוב שחתום?".
המבקר הרוחני: "פשוט תיקח את החתימות מהמודעה על האינטערנעט ותשים פה".
המצנזר: "ואל תשכח טלפון לתרומות, זה הכי חשוב. אנשי שלומנו מבית שמש מדווחים על מחסור חמור בבגדי שק להפגנה הבאה".
יעאנקל הסופר: "אוי וי, יש בעיה. לייבלה אומר שזה בכלל לא הערב. הוא אמר שזה עוד שבועיים. עכשיו זה רק הקתולים, השאר זה אחר כך".
המבקר הרוחני: "מה הבעיה? נעשה גם היום וגם עוד שבועיים. יותר מודעות יותר טוב".
המצנזר: "מה פתאום? אתה יודע איזה בלגן יהיה אם יתברר שזה הלילה הלא נכון. יענקל, תשיג לי את השמש של האדמו"ר, חייבים לברר אם אנחנו נוהגים לפי הקתולים או האורתודוכסים!".