גולדווסר על "דם על הידיים": ואם זה הילד שלכם?

"המדינה כשלה - המדינה חייבת לשלם", מאשימה היום (ג') מיקי גולדווסר, אמו של החייל החטוף אודי גולדווסר. 548 ימים אחרי חטיפתו של גלעד שליט לרצועת עזה ו-531 יום אחרי חטיפת בנה ואלדד רגב לידי חיזבאללה בלבנון, השתתפה גולדווסר בעצרת נוספת למען החטופים, הפעם - במכללה האקדמית עמק יזרעאל - שאורגנה על-ידי אגודת הסטודנטים במכללה.

"אני זועקת את זעקתי ואת זעקת משפחות רגב ושליט מהרגע הראשון של החטיפה", אמרה האם הכואבת. "אז היו מריחות של ועדת חקירה כזו או אחרת, אולם מי מחברי הוועדות יכול להעיד טוב יותר מאשר החיילים, שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה?".

"אני לא רוצה לחזור שנית על כל שרשרת הכשלים שהיו", המשיכה

גולדווסר. "אני רוצה לזעוק ובקולי קולות - החזירו לנו את החיילים, אשר נשבו ונלקחו על לא עוול בכפם. מישהו היה אחראי לחטיפתם, לא הם צריכים לשאת בתוצאות - הם נושאים בסבל שלא יתואר מידי קבוצות אנשים אכזריים מכל מה שהדמיון יכול לדמיין. מי יודע בכלל מה עובר עליהם בכל רגע ביומם? כבר שנה וחצי!"

בהתייחסות ישירה לאפשרות שהממשלה תגמיש את הקריטריונים לשחרור מחבלים, כך שגם בעלי "דם על הידיים" ייכללו בעסקת שבויים עתידית, אמרה גולדווסר: "עכשיו, כשאנו מקווים שאנחנו קרובים להסדר להחזרתו של גלעד - או נכון יותר, יש לנו היכולת מכורח המצב שאנו פגענו בחמאס והם אלה המבקשים את ההודנה - להחזיר את גלעד, מעיזים כמה פוליטיקאים לערער על נטייה להחלטה להגמיש את ההגדרה של מחבלים. לא בגלל איזו אמת פנימית, אלא בגלל נטייה לשאת חן בעיניי סקטורים מסוימים ולנסות בתמורה לזכות ברווח פוליטי. רק שאני שואלת - איך הם היו מגיבים אילו ילדם היה החטוף, ולא ילדיי? קל מאוד לנסות לעשות רווחים פוליטיים על חשבון של מישהו אחר".

גם אלדד היה צריך ללמוד כאן

גם אייל רגב, אחיו של אלדד, נשא דברים בעצרת, בה השתתפו כ-700 סטודנטים. "בארועים מסוג זה", הוא אמר, "אני מרגיש את התמיכה החזקה מצד אנשים כמוכם, שהולכים למילואים; מחברות או מנשים של כאלה שהולכים למילואים. אתם יודעים שכאשר חיילים נותרים בשבי, צריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה. אלדד, כמוכם, היה צריך להתחיל שנת לימודים באוניברסיטה, ובמקום זה הוא נמצא בשבי, מחכה וממתין להחלטות נכונות מלמעלה שיחזירו אותו הביתה".

נשיאת המכללה, פרופ' עליזה שנהר, התייחסה בנאומה לחובה המוטלת

על החברה הישראלית: "חברה ששולחת את בניה להילחם עבורה, צריכה גם לדעת להגן עליהם. חברה שדורשת מחייליה, צריכה גם לדעת לדרוש מעצמה. החברה בכלל - והמכללה האקדמית בפרט - תצא להפגנות, תעמוד מאחורי המשפחות. אנו נמחה על הפקרתם של החיילים וניאבק עד חזרתם הביתה. ללא פשרות נוכיח כי החברה הישראלית אינה אדישה לשלום אזרחיה".

דבריהם הקשים של גולדווסר ורגב באים שבועות ספורים לפני פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד. בניגוד לדו"ח הביניים, שפורסם באפריל האחרון, הפעם יתמקד הדו"ח לא בנסיבות שהובילו לפרוץ המערכה - אלא באופן בו התנהלה. דגש מיוחד יושם על מבצע העומק השנוי במחלוקת, שבוצע ב-48 השעות האחרונות של המלחמה - לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף.