כפר שלם: במקום משפחות, קבלנים בחליפות
בני משפחת חרזי, דור שלישי בכפר שלם בתל אביב, התבוננו בחוסר אונים בנציגי היזמים המפקחים על הריסת בתיהם. "הכסף מדבר וכסף זה כוח", אומר נפתלי חרזי שנותר ללא קורת גג. היזמים: "אסור לזרוק אותם לרחוב, אבל המדינה אחראית להם"
משפחת חרזי, אחת המשפחות שפונו מבתיהם בכפר שלם בתל אביב, התעוררה הבוקר (ד') לאחד הימים הקשים בחייה. צינת הבוקר העירה בשעה מוקדמת את בני המשפחה, שהעבירו את הלילה באוהל סמוך למקום שבו עמד ביתם. מהבית ומחנות הירקות הקטנה שהביאה פרנסה למשפחה - נותרה כעת רק ערימת פסולת בניין.
מאות שוטרים פינו אתמול את מתחם המגורים הלא חוקי ברחוב מח"ל שבשכונת כפר שלם בתל אביב. תושביו, שנאבקו בכל כוחם כדי לדחות ולבטל את רוע הגזירה, הוצאו בכוח לאחר שסירבו להתפנות בעצמם. המתחם בשכונת כפר שלם עומד במרכזו של ויכוח בין התושבים לחברת יזמות, שאמורה לקבל את השליטה על השטח ולבנות במקום בנייני מגורים.
נפתלי חרזי הסתובב היום כסהרורי בין הריסות המתחם מחפש אוזן קשבת וסיוע מכל מי שמוכן לעזור. את בתו הקטנה, תהל בת ה-5, שלח לחמותו כדי שהמחזה הקשה של הרס ביתהּ לא יחרט בזכרונה. "היא היתה מבוהלת ושאלה אותי למה הרסו לנו את הבית. כל מה שיכולנו לעשות זה להסיט את המבט. מה אני יכול להגיד לה?"
"השפילו אותי לעיני כל המדינה"
את כל חייו העביר חרזי בכפר שלם, השכונה שבה נולד והקים משפחה. הוא נצר לשלושה דורות שחיו בכפר שלם: סבו, שעלה מתימן, נשלח להתגורר בשכונה על ידי הסוכנות היהודית, אביו של נפתלי נולד בכפר שלם, והביא לעולם שישה ילדים, שהקימו אף הם משפחה במקום. כעת נאלצים בני משפחת חרזי לחפש מקום אחר להמשיך בו את השושלת.חרזי דוחה את הטענות לפיהן משפחתו פלשה לשטח בניגוד לחוק. "אני מחזיק במסמכים רשמיים, לפיהם השטח שייך לסבי. הטענות הללו פשוט לא נכונות. אפשר לחשוב שהיה לנו פה חיי שפע. לא היו לנו חיי מותרות ואנחנו נלחמנו כדי לפרנס את עצמנו בכבוד. רצינו פתרון דיור מתאים, כי עדיף לגור בבית מאשר בצריף, אבל לא היו מוכנים לעזור לנו".
הפינוי מכפר שלם, אתמול (צילום: ירון ברנר)
כל חפציהם של תושבי כפר שלם, פונו ואוכסנו עד אשר ימצאו הדיירים המפונים מקום חלופי. חרזי מתבונן בחוסר אונים בנציגי היזמים, המסתובבים בשטח ומפקחים על ההריסות. "אתמול היו פה משפחות, היום אנשים עם חליפות. הכסף מדבר וכסף זה כוח. לא יכולנו להתמודד עם סוללת עורכי הדין של היזמים, ונשארנו בלי כלום".
מעבר לחוסר האונים ואובדן הבית, מנסים בני המשפחה להתמודד עם כבודם שנרמס בשידור חי. "כל המדינה ראתה מה עושים לנו וזו טראומה שלא נוכל לשכוח מהר. אני מסתובב עם הפנים באדמה, פגעו לי בכבוד, השפילו אותי. אם הייתי לבד בחיים, הייתי מצליח להתמודד עם העצב. אבל יש לי משפחה, אשה וילדים. איך אני יכול להסתכל להם בעיניים?"
נציגי היזמים: "השטח לא שלהם"
לטענת עו"ד נאוה מורי, המייצגת את בעלת הקרקע, היזמת רומה אפרתי, התושבים המתגוררים במקום ידעו היטב כי הקרקע איננה בבעלותם. "כשפנתה בעלת הנכס לראשונה לבית המשפט בשנת 1990, ידעו תושבי המקום כי הקרקע איננה שלהם. גם אם משפחות חרזי ומעודה, המתגוררות במקום, הובאו לאזור על ידי הסוכנות, המקום שברשותם הוא לא בטריטוריה השייכת לבעלת הנכס, אלא מטרים ספורים משם. וגם אם ניתנה להם דירת חדר, הרי שברור שכל השטח לא שלהם".
לטענתה, חלק מהתושבים אמנם חסרי אמצעים, אולם ישנם כאלו שניצלו את השטח לטובת רווח כספי. "יש אנשים שהשכירו את השטח לצד שלישי, מבלי שהם בכלל משלמים ארנונה. חלק מבני המשפחות חזרו לגור בבית הסבא והסבתא, מיד לאחר שבעלת הנכס דרשה לפנותו".
בכל הנוגע לדיור החלופי, מסכימה עו"ד מורי כי "אין ספק שאי אפשר לזרוק את המשפחות לרחוב. אך זו אחריותה של המדינה לדאוג לדיור החלופי, משום שפסק הדין בנושא קבע במפורש שהם אינם זכאים לדיור חלופי מטעם בעלת הנכס".
לפנייה לכתב/ת 
