מדריך: יוצאים לסקי, נכנסים לכושר
אם אתם באמת בעניין של סקי, דעו לכם שמדובר בחופשה תובענית במיוחד. יון פדר, שצורך את הסקי השנתי שלו כמו חמצן לנשימה, מסביר למה צריך להכין את הגוף היטב, ומציע כמה תרגילים חיוניים לפני שיוצאים למדרון המושלג. כך תחסכו לכם זמן פציעות, ותרוויחו הנאה שלמה
"נו, מה הסיפור? מה אתה עושה עניין? כולה שבוע של הרבה אלכוהול בלילה, שינה לתוך הצהריים, המון אוכל משובח, טיפה שעשועי שלג ,והופס - חזרה לבר", יאמרו בלייני אתרי הסקי. אז זהו שלא. לא עבורי, מכל מקום.
לא שיש לי משהו נגד הבליינים הללו, אבל אני מאנייק של סקי. וכשאני נוסע לחופשה השנתית, במשך שבוע שלם אני גולש וגולש, מנצל כל דקה של אור, לא מבזבז זמן להפסקות בירה, ובלילה - ישן שינה עמוקה ומתוקה. לא מדבר אליכם? אפשר להפסיק לקרוא כאן. כן מדבר אליכם? תמשיכו, אבל דעו: אם העניין שלכם בסקי דומה, מחכה לכם חופשה תובענית מבחינה גופנית, ואת הגוף האומלל שלכם כדאי להכין כראוי.
במהלך השנים נתקלתי באינספור חבלות, מקצתן חוויתי על בשרי. כך למשל, נפילה על השכמות וניסיון בלתי מוצלח לבלום אותה עלולים להביא לפריקת כתף; נעיצה של מקלות הסקי עמוק מדי ואחיזת השתרכות במקל תגרום ל"אגודל גולשים" - קרע ברצועת האגודל.
חופשה תובענית מבחינה גופנית (צילום: פיטר שולס)
פציעה חמורה בברכיים עלולה להתרחש כשאין מתאם נכון בין רמת הגולש לציוד שלו - בעיקר משום שמחברי-הסקי (הביינדיגס), שמחברים את המיגלשיים לנעלי הסקי, אחראים לא רק על החיבור אלא בעיקר על הפריקה. הם צריכים לשחרר את מיגלשי הסקי מהנעליים מיד כשמופעל על הרגל לחץ יוצא דופן. אם למשל מאבד הגולש שליטה והמיגלש "בורח" הצידה, הלחץ על הביינדיג אמור לפרוק
את המיגלש מהנעל. אבל אם הביינדיגס מכוון להידוק חזק מדי (מה שמתאים לגולשים ברמה גבוהה) הוא לא יפרוק והרגל תמשיך להחליק עם המיגלש הצידה, בניגוד לכיוון תנועת הגוף. התוצאה: קריעה חלקית או אפילו מלאה של רצועות הברך. לעומת זאת, אם הביינידגס מכוונים להידוק קל מדי (מה שמתאים לגולשים ברמה נמוכה) אזי כל לחץ חריג שמייצרת גלישה מהירה או רבת-פיתולים שנוקטים בה גולשים מנוסים תביא לשחרור מהיר מדי של המיגלשיים, והתוצאה שוב - נפילות וחבלות.
התחביב הזה, אם כן, טומן בחובו פוטנציאל לפציעות מרושעות, גם כשיודעים מה עושים ומוכנים גופנית. חשוב להדגיש שתאונות סקי רבות ניתן למנוע אם הגולש בכושר טוב ומקפיד על חימום ראוי.
ככל שתהיו כשירים יותר, כך תהיו עייפים פחות, המאמץ השרירי יהיה מתון יותר ומן הסתם תיפצעו פחות, ותחסכו לעצמכם התכווצויות שרירים, צוואר תפוס, כאבי ברכיים, מתיחות ועייפות רבה.
אז מה עושים?
1. הכשירו את הגוף שלכם לקראת החופשה: מי שעושה כל השנה כושר, מסודר פחות או יותר. אבל המזניחים - עליכם להתחיל לפחות חודש-חודשיים לפני הנסיעה. סיבולת לב-ריאה, שרירים מחושלים, מפרקים גמישים ורצועות ברכיים חזקות - כל אלה הכרחיים. הנה סט תרגילי כוח, גמישות וחימום. בחרו לקט תרגילים בהתאם לרמת הכושר שלכם, והקדישו לכך 30-20 דקות מדי יום. התחילו בסט אחד לתרגיל, ועברו בהדרגה לשניים ואפילו שלושה.
2. בחופשה עצמה: כל בוקר לפני היציאה לסקי, הקפידו על 10 דקות של תרגילי חימום - בעיקר עבודת ברכיים ומפרקים. לא כוח, רק מתיחות וחימום. שוב - בחרו מתוך סט התרגילים הזה את מה שמתאים ונוח לכם.
3. התאימו את הציוד לרמה שלכם: אם המיגלשיים יהיו "מהירים" מדי לרמה שלכם - כלומר צרים, גמישים ומחוזקים כך שיגיבו תגובת-יתר - אתם בבעיה. וכמובן דאגו שהביינדיגס שלכם יכוונו לרמת הגלישה הנכונה שלכם. אז אל תשוויצו ותדווחו למכוון על יכולת-יתר. גם אל תמעיטו.
4. אל תגזימו: אל תגזימו בשעות גלישה מעבר לכוחותיכם; אל תגזימו בבחירת מסלולים שהם מעבר לרמה שלכם; אל תגזימו במהירות - מהירות-יתר תביא לאובדן שליטה ולחוסר יכולת להגיב כהלכה בעיקולים ובפניות, שלא לדבר על התנגשויות בגולשים חסרי מזל; אל תגזימו בתרגילי קפיצה או בסטיות לאוף-פיסט (נתיבים שמחוץ למסלול התקני) אם אינכם כשירים לכך. אם אתם עייפים - נוחו. אם השריר נמתח או התכווץ - ותרו על סיבוב אחד ועסו אותו עד שיתרפה.
הכנת הגוף בחודש שלפני הנסיעה וחימום יומיומי בבוקר כל גלישה יבטיחו שבוע של סקי מהנה ובטוח. ואם אלוהי מזג האוויר, השלגים והמדרונות יהיו נחמדים מובטח לכם כיף גדול.