הכל על מסך אחד

האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל תפתח החל משנת הלימודים הקרובה מחלקה לאמנויות המסך שתאחד את היחידות לאנימציה, וידאו וניו-מדיה. מדובר בפורמט ייחודי, שמשלב בין האנימציה הקלאסית והממוחשבת לסרטי וידאו ארט, קולנוע תיעודי ונסיוני. בראש המחלקה, שקיבלה ממש לאחרונה גם את החותמת הרשמית של המועצה להשכלה גבוהה, יעמוד פרופסור רוני אורן, מהשותפים הבכירים למהפכה בשדה האמנויות הדיגיטליות בישראל. 

"בטון". זכה בפרסים ראשונים בין היתר בפסטיבל אוטווה שבארה"ב ובאנסי שבצרפת

"השיטה הישנה של תיחום בין אנימציה, ניו-מדיה, וידאו ודוקומנטרי הולכת ונעלמת ואנחנו בפירוש מבקשים לעודד זליגה ובינתחומיות", אומר אורן, "זו הדרך הטבעית לעודד צמיחה של דברים חדשים, טריים ובלתי צפויים שנוצרים בתווך". בעידן של סינרגיה, טשטוש הגבולות נוגע כמעט בכל תחומי החיים והיצירה היא חלק מכך. האיחוד, מאמינים בבצלאל, יוביל להפריה הדדית.

"גם במדעים הבינו בדיעבד שההפרדה בין ביולוגיה וכימיה מגוחכת", אומר אורן. "מפה צמח מקצוע הביוכימיה שהוכיח ששני התחומים קשורים זה בזה ומשפיעים אחד על השני ולכן בלתי נפרדים. באותה מידה, 'ואלס עם באשיר' של ארי פולמן מחבר בין אנימציה ודוקומנטרי, חיבורים מייצרים שדות מעניינים".  

"יהונתן". וידאו ארט של עדי הלמן בוגרת בצלאל

יכול להיות שכל אחד מהתחומים הגיע למיצוי מסוים מבחינה טכנולוגית ותכנית ולכן הפנייה לסינרגיה?

"אני לא חושב שהחלוקה מוצתה, אלא שמעניין יותר לקיים הפריה הדדית ולחקור מקומות חדשים. העובדה היא שכשסטודנטים מגיעים לקורסים של אנימציה מאמנות או מעיצוב סביבתי, התוצרים שונים מאוד.

חיים של דיסציפלינות שונות בכפיפה אחת יוצרים בהכרח מגוון רחב של עשייה".

אורן, שכיהן בשבע השנים האחרונות כראש המחלקה לאנימציה בבצלאל, יעמוד, כאמור, בראש המחלקה לאמנויות המסך. לצדו ירכז את תכנית אמנויות הווידאו והמדיה החדשה פרופסור דודו מזח ובסגל המרצים יהיו בין היתר חנן קמינסקי, שרון גזית, נעם משולם, נעם נדב, אבי מוגרבי, יאיר לב, פיליפ בלאיש ופרופסור אמיל קנבל.

"יש מעט מאוד בתי ספר בעולם שמשלבים את כל תחומי המסך, כך שזו בהחלט מגמה ייחודית וראשונה מסוגה בארץ", אומר אורן. "אנימציה בדרך כלל מסונפת או לבתי ספר לקולנוע או לבתי ספר לאמנות וכך או כך זה מוגבל ומגביל. ביקשנו לבנות פורמט ייחודי לנו שיתאים למבנה של בצלאל ולצרכים שלנו".

האנימציה תמיד היתה נוכחת על המסך בישראל, מימי "ניקוי ראש" ועד היום. עם זאת, מודה אורן, הפריחה בשנים האחרונות היא חסרת תקדים. "אין לי ספק שהפריחה הזו היא בין היתר תולדה של השינוי שהנהגנו", הוא אומר ומתכוון למסלול המלא של ארבע שנות לימוד אנימציה. "המסלול הזה יצר קאדר של אנשים ברוכי כשרון ששינו את המפה ויצרו שורה ארוכה של הפקות אנימציה לילדים שצמחו במקביל לצמיחת ערוצים ייעודיים כמו הוט, הופ קטנטנים וערוץ הילדים. גם ההצלחות בפסטיבלים בחו"ל היו דחיפה רצינית לכל תחום האנימציה והעובדה היא שכיום יש חמישה פיצ'רים בתנור, חלקן הפקות ישראליות חלקן קופרודוקציות".  

"My Fortune". סרט אנימציה של אריק לרנר

הפקות עצמאיות של פיצ'רים הן עניין חדש בתחום המדיה החדשה והאנימציה בישראל. עד כה מרבית העשייה היתה, לדברי אורן, במסגרת סדרות מוזמנות לטלוויזיה. בשנתיים האחרונות גילתה המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס עניין בתחום והחליטה להעניק פרסים כספיים ליוצרים עצמאיים בתחום האנימציה ומגמה חדשה באיגוד הבמאים מדברת על פתיחת נישה ייעודית לאנימציה. עם זאת, קרנות הקולנוע טרם החליטו לייחד מימון לתחום זה. "אנימטורים ישראליים צריכים להלחם על האפשרות ליצור סרטים אמנותיים עצמאיים. לצערי הרב עדיין אין הכרה בתחום כתחום נפרד והקצעות הכספים הן במסגרת ההקצעות הכלליות לקולנוע. זו אופציה קיימת, אבל מוגבלת", אומר אורן, ומדבר על תיקון בחוק הקולנוע שידרוש התחייבות של הערוצים המשדרים להפיק גם סרטי אנימציה.

מה זה בכלל ניו-מדיה?

"ניו מדיה היא מדיה דיגיטאלית אינטראקטיבית שבה הצופה הוא משתתף פעיל בחוויית הצפייה", מסביר אורן. "זה יכול להיות בגלריה, על צג המחשב או על מסך טלוויזיה. זה אכן תחום מאוד רחב וזה יכול ללכת מסרטים שיש להם יותר מקו נרטיבי אחד שהצופה יכול להחליט על סיומו ועד משחקי מחשב, שזה תחום שמגלגל יותר כסף מכל תעשיית הקולנוע והטלוויזיה ביחד. אנחנו מאוד בחיתולינו בתחום הזה והפוטנציאל הוא עצום כי יש פה המון אנשים מוכשרים.

"אין לי ספק שהתחום הזה יתפתח מאוד. הוא מעניין לא מעט אנשי עסקים, כמו למשל, חברת JVP של הראל מרגלית שמשקיעה בזה הון. בלי ספק זה אחד התחומים שיסחף אחריו משקיעים עצמאיים. בבצלאל הכוונה היא לפתח בשלוש השנים הקרובות מסלול שיתמקצע במשחקי מחשב".  

"גולם". רון נדל ואלון בורודה בטכניקה תלת מימדית 

אז אפשר לדבר על רנסנס?

"לחלוטין. פריחה שכזו לא היתה מעולם והעובדה שכל בוגר שלנו נשאב באופן מיידי לשוק העבודה, אומרת הכל. זה לא שאין מקום לשיפור. הייתי שמח אם רמת השכר של אנימטורים היתה גבוהה יותר, אבל יש תחושה של רנסנס בפירוש. אני מאוד מקווה שזה יימשך ושהבועה הזו לא תתפקע כמו בועת ההייטק.

אני מאמין שתחום משחקי המחשב היא מפלצת רעבה מאוד שתספק לנו תעסוקה לזמן רב".

אורן יודע שכמו בהייטק, כך גם בכל הנוגע לפיתוחים טכנולוגיים בתחום האנימציה ומשחקי המחשב, קשה מאוד לנצח את המזרח, אבל הוא אופטימי.

"הודו, סין וקוריאה הן מעצמות מתפתחות בצורה מהירה ביותר ואי אפשר לנצח אותן בכל הנוגע לשכר עבודה זול", הוא אומר, "ובכל זאת צריך למצוא בכל דבר את היתרונות היחסיים שלך. הדגש שאנחנו נותנים במחלקה לאמנויות המסך אינו על פיתוח ברגים במכונה או על יצרני 'עבודה שחורה', אלא על פיתוח הראש והחשיבה. המאמץ המרכזי נעשה בכיוון התוכן כי אנחנו מאמינים שהטכניקה משרתת את התוכן. תוכן רע יש בשפע, תכנים טובים חסרים תמיד".