ארבע פרשנויות לטקסט גאוני

מה המשותף לרבי יהודה הלוי, הרמב"ם, רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול? נכון, כולם נחשבים לענקי רוח מהעולם היהודי, אבל בשבוע שעבר התווסף אלמנט נוסף המחבר ביניהם - בסדרת מופעים שהועלתה במרכז ברודט לאמנות יהודית בתל אביב הולחנו מחדש טקסטים של הארבעה.   

לדברי מארגני הפסטיבל, שנקרא "מבגדד לספרד", סדרת ההופעות נועדה להפגיש בין ענקי הרוח הפילוסופים וההילכתיים שצמחו ופעלו במזרח, לבין יוצרים מקומיים ובינלאומיים וליצור מעין סינתזה.

הערב השלישי בסדרה הוקדש ליצירותיו של רבי סעדיה גאון, שנולד במצרים (ויש הטוענים תימן), והיה אחד הראשונים לעסוק בתחום חיי היצירה בעולם היהודי העתיק. כתביו עסקו רבות בתחומי הפילוסופיה היהודית, הלשון, הדקדוק, השירה והפיוט.

את החלק האמנותי של הערב פתחה אמנית הקול רות וידר-מגן, שבמפגן תנועות וקולות נתנה את האינטרפטציה שלה לטקסטים המבוססים על "ספר היצירה". אחריה עלה לבמה זמר אלמוני - ככל הנראה לא לעוד הרבה זמן - בשם שי צברי. מלווה בחבורה מופלאה, שבראשה אסף תלמודי, ביצע צברי בקולו המלאכי את לחניו לתפילת הדרך בנוסח הרב סעדיה גאון, ולפיוטים "אבוא בגבורות אדיר" ו"אנא אל עליון". בכל שיר הפגין צברי יכולת מלודית עדינה ויפהפייה.

בהמשך עלתה לבמה בת פרעה, הלא היא בתיה שכטר הניו-יורקית, שהפגישה את הרב סעדיה גאון עם הביטבוקס, מה שבהחלט היה מעניין.

לקינוח, או כמנה העיקרית - תלוי איך אתם מסתכלים על זה, עלה עובדיה חממה וההרכב שלו "שמיים וארץ", שהלחינו את הפיוט לחתן ולכלה, ביצעו גם כן את תפילת הדרך, וכמובן שלא יכלו לרדת מהבמה לפני שביצעו יחד עם הפייטן והזמר אבישי אשל את המגה-להיט "אנא בכוח". מה שהיה אקורד סיום הולם לערב מרתק.