חוזרים בזמן לקוסובו

מנזר ויסוקי דקאני חבוי לו בתוך קניון מדהים ביופיו, שעליו סוגרת חגורת הרים, אבל זה לא רק הגובה שגורם למבקרים לעצור את נשימתם. כאשר צועדים לתוך המנזר הסרבי בן המאה ה-14, ושואפים את ניחוחות העץ העדינים העוטפים את הפרסקאות, יש פתאום תחושה של חזרה בזמן אל המאות הקודמות, לימי הנזירים והקדושים המעונים.

המנזר הוא מעין נווה מדבר בלקני קסום ונדיר, אך עם זאת, מראה השומרים האיטלקיים החמושים העומדים במשמר המנזר העתיק, מוהל את הביקור בטעם מר. 

דקאני היא אחת מפנינות העיר קוסובו, המחוז הסרבי המנותק, שעתידה להיות למדינה החדשה ביותר באירופה. האלבנים, שנלחמו על עצמאותה של קוסובו, קיבלו לאחרונה את תמיכתן של ארצות הברית וכמה מדינות באירופה שהכריזו כי יכירו בקוסובו כישות עצמאית.

"קוסובו היא איזור מעניין ומפתיע לתיירים" סיפרה ורנה קנאוס, אחת ממחברות הספר "מדריך ברדט לקוסובו". היא מתאימה בדיוק להרפתקנים המחפשים הצצה לאיזור שבו עדיין מתקיים המפגש הימי-ביינימי של הסלאבים עם העות'מאנים, המתובל באיסלאם עם רמיזות לאורתודוקסיה המזרחית.

בטוח שבטוח

אך האם היא בטוחה? זוהי שאלה בהחלט רלוונטית כשמתייחסים למקום שבו התחוללה מלחמה עקובה מדם בין הסרבים לבין האלבנים אך לפני עשור, שבה נהרגו למעלה מ-10,000 בני אדם, וגם כיום לא שורר במקום שקט מוחלט.

התשובה לשאלה זו היא חד משמעית כן. למעלה מ-16,000 חיילי נאט"ו מופקדים על המשמר במחוז, שגודלו כגודל בלגיה או מדינת קונטיקט, והמבקרים בהחלט יכולים לסמוך על הכנסת האורחים האדיבה של תושבי הבלקן.

פרישטינה, בירת קוסובו, היא הנקודה ההגיונית ביותר להתחיל בה את הטיול, ולו רק בשל העובדה ששם ממוקם שדה התעופה הקטנטן שקם על חורבותיה של שכונה קשת יום. המקום מזכיר את התקופה שהיתה אך לפני עשור בקוסובו: מטוסים ומסוקים צבאיים ניצבים לאורך מסלול ההמראה, והחיילים מזהירים את המבקרים שלא לצלם.

אולם אל תתנו לשכונות הבלוקים המרופטות מתקופת הקומוניזם ולרחובות הבוציים והמלוכלכים להשפיע עליכם. העיר, שמחצית מתושביה הם מתחת לגיל 25, נמצאת במהלכים לשיפור חזותה, ובין בנייני המגורים תוכלו למצוא בתי הקפה והבארים מהמוצלחים באירופה. המקומות החמים בפריסטינה הם "212", בבעלותו של אמריקאי אלבני, שבו מומלץ להזמין מהברמן את המשקה המקומי של קוסובו – בירת פיג'ה ולהנות מצלילי הג'אז.

יוצאים מהעיר

אחד המקומות היפים ביותר בקוסובו נמצא כשעתיים נסיעה לכיוון מערב, בפק (Pec או Peja, בפי האלבנים. פירוש השם בסרבית הוא בירה, וזהו גם מיקומן של המבשלות של קוסובו) העולה מהגבעות הירוקות בגבול המסולע עם מונטנגרו.

אתרים מעניינים נוספים נמצאים בעיר הציורית פריזרן, המציעה הצצה לאורח החיים הצנוע שהשתמר לאורך השנים, הכולל מרחצאות טורקיים ומבנים ארכיטקטורים מתקופת העות'מאנים.

בפריזרן תוכלו גם לשוטט בין גדות נהר הביסטריקה החוצה את העיר כולה, ולהתמקח עם הרוכלים המוכרים תכשיטי

כסף מעבודת יד ובדים רקומים. תוכלו להתמכר לקפוצ'ינו בגרסה הקוסובאית המעוטר בשכבה עבה ומפנקת של שמנת וסירופ שוקולד.

אם תטפסו במעלה הגבעה תוכלו להתרשם מהנוף הפנורמי הנשקף מהמבצר קאלאז'ה מהמאה ה-11. כשתחזרו לעיר, מומלץ להיכנס גם למסגד מחמט פאשה שנבנה ב-1561 ואת המאוזוליאום המפואר בעל שש הצלעות שלו, בנוסף למסגד סינאן פאשה, שהוא גדול יותר ומפורסם בציוריו בסגנון הברוק.

למרות שקוסובו לגמרי אלבנית, האוצרות התרבותיים שלה הם ללא ספק הכנסיות האורתודוקסיות והמנזרים הסרביים. הגדול שבהם נמצא מאז שנת 2004 תחת פיקוחו של נאט"ו, מאז שהמון אלבני זועם תקף את המיעוט הסרבי במקום והצליח לפגוע ולהרוס כ-30 כנסיות נוספות.

המנזר שאסור להחמיץ

חוויה חד פעמית מובטחת למבקרים במנזר דקאני, אחד מהאתרים השמורים של אונסק"ו, המכוסה בצמחייה ירוקה ושוכן מתחת לצוקים מחודדים. החיצוניות האלגנטית של המנזר הבנויה בשכבות של שוהם חיוור ושיש בצבעי לבנדר המשלב מאפיינים גותיים, ביזנטיים ורומאיים. 

אבל זה חלל הכנסייה שמושך אותך להיכנס אליה, במבט ראשון אפשר להבין את התעקשות הסרבים לטענה כי קוסובו היא לב המולדת העתיקה שלהם. במקום, ישו והמלאכים משתלשלים מטה מאחד הפרסקאות והנזירים טוענים כי המאמינים מסוגלים לתקשר עם רוחו של המלך סטפן הקדוש הקבור בחדר התפילה במנזר. על אף הרוחניות, לא פסחה על הכנסייה רוח המלחמה. רק באביב אשתקד נורה לעברה טיל שפגע בקיר החיצוני של דקאני. "נאט"ו כאן, אבל זה אלוהים שמגן עלינו" סיפרו הנזירים אשר ניצלו מפגיעת הטיל.

אם הצלחנו לשכנע אתכם לבקר בקוסובו, היכנסו לאתר www.visitkosova.org, המכיל מידע שימושי שיעזור לכם להתנהל ברחבי המדינה וגם המלצות וטיפים ליעדים שונים במדינה.