רעידת אדמה? לח"כים לא ממש אכפת
ועדת הפנים של הכנסת דנה בהצעה שתאפשר חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה ותציל אולי את חייהם של מאות ואלפים. אבל בעבור הח"כים, כך נראה, מדובר בנושא זניח ושולי, משום שרק חברת כנסת אחת מתוך 15 אירחה חברה ליו"ר הוועדה בפתח הדיון. נציגי האוצר טענו שאין מקורות תקציביים למימון העבודות, אך הטענות נפלו על אוזניהן של הח"כיות מרום-שליו וחילו בלבד
מסתבר שהאדמה אינה רועדת תחת רגלי הח"כים: בניין הכנסת בירושלים בנוי היטב ועומד בכל התקנים הנדרשים כדי למנוע פגיעה ברעידת אדמה. רק כך ניתן להסביר כנראה את הנוכחות הדלה מאוד של חברי הכנסת בדיון שזימנה הבוקר (ד') ועדת הפנים בסוגיית רעידות האדמה בישראל.
רק חברת כנסת אחת טרחה להגיע לישיבה עם תחילתהּ - ח"כ שרה מרום-שלו (הגמלאים). היא ויו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס (העבודה), ניהלו לבדם דיון מול עשרות האורחים, גורמי המקצוע והמומחים שהטריחו עצמם לאולם. בהמשך הצטרפה באיחור מה גם ח"כ נאדיה חילו (עבודה), שהסבירה כי איחרה משום שהשתתפה בדיון אחר.
שלא נדע, אבל רצוי מאוד להתכונן. רעידת אדמה בפרו (צילום ארכיון: AP)
חרף רעידות האדמה שפקדו באחרונה את ישראל - הראשונה ב-20 בנובמבר, והשנייה ארבעה ימים מאוחר יותר - לנבחרי הציבור הבאים יש כנראה עיסוקים חשובים הרבה יותר: יוסי ביילין (מרצ), אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), משה גפני (יהדות התורה) דוד אזולאי (ש"ס), איברהים צרצור (רע"מ-תע"ל), אפי איתם (האיחוד הלאומי), דב חנין (חד"ש), יעקב מרגי (ש"ס), משה כחלון (ליכוד), שי חרמש (קדימה), יוחנן פלסנר (קדימה) ומרינה סולודקין (קדימה).
הוועדה דנה בהצעה להרחיב את סמכויות הרשויות והיזמים לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. יישום ההצעה עשוי להציל את חייהם של מאות ואולי אלפי בני אדם, אם תתרחש רעידה חזקה. חברי הכנסת לא נהרו לישיבה, אך מבקרים דווקא כן גדשו את חדר הישיבות, עד כדי כך שפינס הורה לסדרנים בצעד חריג שלא להכניס מבקרים נוספים.
הנושא חשוב - אבל כרגיל, אין כסף
הצעת החוק - שכבר אושרה בקריאה ראשונה ואושרה בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית - מתייחסת לבניינים משותפים שנבנו לפני 1980, ושמהנדס קבע כי הם זקוקים לחיזוק. זאת, לפי הערכות שקבעו שחלק מהמבנים שנבנו עד אז אינם עומדים בתקנים.
ההצעה מאפשרת להחליט על תיקון המבנים האלה ברוב רגיל של הדיירים, ולא ברוב של שני-שליש עד הסכמה מלאה, כפי שדורשים התקנים הקיימים. ההצעה מאפשרת גם להרחיב בניינים בעת הצורך כדי לחזק אותם. ההצעה מחייבת את בעלי הדירות לשאת בחלק מהוצאות העבודה במקרה הצורך.
הצעת החוק מבוססת על תוכנית מתאר שהוכנה ב-2006 וחלה עד 2016. פינס שאל בזמן הדיון את עו"ד ארז קמיניץ מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים מדוע ההצעה חלה עד 2016 ולא קודם לכן, והאם לא ניתן לסיים את כל השיפוצים הנדרשים תוך שלוש שנים.
לדברי קמיניץ, מדובר בתהליך שיפוץ ארוך שלא ניתן לבצעו תוך שלוש שנים. הוא הסביר כי מדובר בהוראת שעה לחמש שנים - מ-2006 עד 2011 - שניתן להאריכהּ לפי הצורך עד 2016. פינס העיר באירוניה: "אם נוכל להתכנס פה ב-2011 ולא נמות קודם ברעידת אדמה".
נציגי הממשלה שהשתתפו בדיון אמרו שעד כה נעשו מעט מאוד עבודות לחיזוק המבנים הרלבנטיים. העבודות צריכות להיעשות ביוזמת התושבים, ועל חשבונם בלבד. פינס הציע כי יינתן מענק ממשלתי בסך 250-100 אלף שקל לדייריו של בניין בפריפריה שישופץ. היו"ר שאל את נציגי הממשלה האם איטיות העבודות לא נובעת מכך שאין תקציבים ממשלתיים לחיזוק מבנים. נציגי האוצר ציינו שכיום אין מקורות תקציביים למימון העבודות.