האב בארץ, הבת באתיופיה, משרד הפנים מעכב

כבר שלוש שנים שבזזאו בלאי, תושב אשדוד בן 35, מתרוצץ בין פקידי משרד הפנים, מתלונן ומתחנן: אפשרו לבתי בת השבע לעלות לארץ מאתיופיה. הילדה, שהתייתמה מאמה לפני כשלוש שנים, חיה מאז עם סבתהּ בכפר סמוך לעיר גונדר תוך שהיא סובלת רעב וכל זאת רק בגלל אביה פנה לפקיד הלא נכון.

בלאי, בן לעדת הפלאשמורה, עלה לארץ בשנת 1994 והתגייר יחד עם הוריו מיד עם עלייתו לישראל. כמה שנים לאחר מכן, הגיע לביקור באתיופיה והכיר את פטלוורק אייסו, אתיופית שאינה יהודיה. בין השניים התפתח רומן שבעקבותיו החל בלאי לצאת לביקורים קבועים באתיופיה מדי שנה.

בשנת 2001 נולדה לבני הזוג בלאי ואייסו בת, אך ארבע שנים לאחר מכן מתה האם, והבת נותרה לבדה באתיופיה כשלצדה רק סבתה החולה. למרות הטרגדיה, ממשיך בלאי לבקר את הילדה בקביעות ומשתתף בפרנסתה, אך עד כה לא מצליח לסיים את ההליכים המנהליים מול הרשויות להביאה לישראל.

"הילדה שלי תסתדר רק אם היא תגיע לכאן. סבתה לא רוצה אותה תחת חסותה ואף פנתה לבית משפט באתיופיה בבקשה שיקחו אותה ממנה. אין להן כסף, אין להן כלום והן רעבות. כשאני מתקשר אליהן, הילדה אומרת לי: 'אבא, מתי אתה לוקח אותי מכאן? מתי אתה בא לבקר? תקנה לי בגדים, סבתא לא יכולה לקנות לי וכבר אין לי מה ללבוש'. אני עובר מפקיד לפקיד במשרד הפנים ומתחנן, אבל אמרו לי שהיא לא יהודיה ולכן היא לא יכולה לעלות".

מהמחלקה האתיופית למנהל האוכלוסין - וחזרה

החוק במדינת ישראל מתיר לאזרחים, יהודים ולא יהודים, להביא לישראל את ילדיהם הקטינים. באתיופיה לא מחלקים לילדים תעודות לידה, אך בלאי הציג בפני פקידי משרד הפנים תעודה שהנפיקה ממשלת אתיופיה, המעידה על אבהותו.

מדוע, אם כן, מעוכבת עלייתה של הבת? במשרד הפנים טוענים כי בלאי הגיש את הבקשה במחלקה הלא נכונה. לדברי המשרד, בלאי עלה לישראל במסגרת מבצע להעלאת בני הפלאשמורה, המתיר לעולים להתגייר אחרי הגעתם לישראל, והגיש את הבקשה להעלאת בתו במחלקה האתיופית, המטפלת בהעלאת הפלאשמורה. זאת, למרות שכבר היה אזרח ישראלי כשנולדה בתו והיה אמור להגיש את הבקשה במנהל האוכלוסין.

"מבדיקת תיקו של בלאי עולה כי מסגרת הטיפול בבקשתו אינה המסגרת הנכונה. זאת,  מאחר שמדובר באזרח ישראלי המבקש להעלות את בתו. טעות זאת של בלאי, שלא ניתן היה לאתרה קודם לכן, האריכה את הטיפול בבקשתו. תיקו של בלאי נכלל במסגרת בדיקת זכאות למאות תיקים אחרים, בדיקה ארכה זמן רב ומסתיימת רק בימים אלה. אי לכך, הוא נדרש לגשת ללשכת מנהל האוכלוסין באזור מגוריו ולהגיש בקשה חדשה בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות מסמכים המעידים כי הוא אבי הילדה", נמסר ממשרד הפנים. 

להגיש בקשה חדשה? עו"ד רעות מיכאלי, מנהלת המרכז לסיוע לעולים של התנועה הרפורמית המסייעת לבלאי מול הרשויות, טוענת כי פקידי משרד הפנים כבר "תיזזו" את האב פעמים רבות הלוך ושוב ועיכבו באת הטיפול בפניותיו משך חודשים ארוכים. "הבקשה הראשונה של בלאי הוגשה במרס 2005. במשך יותר משנה לא התקדם דבר בעניין. באפריל 2006 ביקשו ממנו להציג אישור של ממשלת אתיופיה שבתו יכולה לעלות לישראל. הוא הגיש את האישור ורק שמונה חודשים לאחר מכן קיבלנו מכתב לפיו 'הנושא בבדיקה'", מספרת מיכאלי.

"מאז, במשך קרוב לשנה נוספת, אנו כותבים למשרד הפנים ולא מקבלים תשובות. המדינה מונעת מבלאי לממש את החובות שלו כלפי בתו ופוגעת בכך בזכויותיה הבסיסיות ביותר. כל ההתנהלות בקשר להעלאתם של עולים וקרוביהם מאתיופיה לוקה בסחבת ביורוקרטית קשה מאוד, שהיכולת להתמודד איתה בלתי אפשרית. פרקי הזמן לטיפול בבקשות שלהם נמשכים חודשים ושנים, באופן העומד בסתירה לכל כללי המנהל התקין", מוסיפה עורכת הדין.

בלאי, לו בת נוספת מחוץ לנישואין, מציין כי אין דבר המונע ממנו מלגדל את בתו בישראל, פרט לבירוקרטיה. "אני לא עשיר, אבל כאן יש לי כל מה שצריך בשביל הילדה. אני מגיע הביתה כל יום מוקדם ויש לי זמן לטפל בה. יש אבות שלא רוצים לטפל בילדים שלהם, אבל אני מתחנן: תנו לי את הילדה שלי".