חרדת ביצוע. מה עושים שזה יותר מפחיד מכיף
חרדת ביצוע היא אחת הבעיות המיניות הנפוצות ביותר, והיא עלולהל לתקוף גם נשים במיטה. המטפלים המיניים מגדירים אותה כנבואה שמגשימה את עצמה, וכאן הם מספרים מה אפשר לעשות
קצב פעימות הלב מואץ, מתח השרירים עולה, הדם מוסט מאיבר המין אל הירכיים והכתפיים, כאילו מדובר בסכנה ממשית ומוכרחים להימלט. קוראים לזה "חרדת ביצוע," וזו אחת הבעיות המיניות הנפוצות ביותר. המטפלים המיניים מגדירים אותה כסוג של ציפייה שמעוררת בגוף חרדה, וזו חוסמת את הזרימה הטבעית ומחסלת, בתהליך מהיר ויסודי, את התגובה המינית הספונטנית.
הנבואה בעצם מגשימה את עצמה: הפחד מכישלון מוביל לפגיעה בתפקוד המיני. במקרים רבים די בהפרעה חד־פעמית ואקראית לזקפה - גברים רבים מתקשים לשכוח את הרגע האומלל, הזיכרון רודף אותם ומעורר חרדת ביצוע שגוברת והולכת. כתוצאה מכך נוצרות בעיות מיניות מתמשכות, לעתים עד כדי הימנעות מסקס, ויתור על יחסים זוגיים ואובדן הביטחון העצמי במיטה.
בשנים האחרונות מייחסים יותר ויותר חרדת ביצוע גם לנשים. הכוונה היא בדרך־כלל לפחד לא להצליח לגמור, ובעקבותיו חשש שבן הזוג ייעלב או יכעס. במקרים רבים גם אצל נשים מדובר בתהליך מתגלגל: זה מתחיל בבעיה בגמירה, אחר־כך מופיע קושי בגירוי, ולבסוף אובד הרצון. לכן, גם ביטויים פיזיים כמו התכווצות הנרתיק (וגיניסמוס,( כאבים בזמן מגע מיני (דיספרוניה,( או היעדר הרטבה עשויים להעיד על קיומה של אותה חרדה.
פתרון :1 חינוך
טיפול בחרדת ביצוע יכול להתחיל בהליך פשוט של חינוך. לד"ר דייויד ריבנר, ראש התוכנית לטיפול מיני באוניברסיטת "בר־אילן," מגיעים מטופלים דתיים וחרדים רבים, הסובלים מחרדת ביצוע בגלל חוסר ניסיון וחוסר ידע על סקס. הצגת ציורים של איברי מין, תיאור תנוחות מיניות והסברה על תקשורת מינית, עשויים להספיק כדי להפחית את החרדה שלהם במידה משמעותית.
ד"ר דני דרבי, מ"מרכז מיניות" בתל־אביב, נתקל גם בצעירים חילונים רבים עם חרדת ביצוע שזקוקים אף הם לסדנת חינוך. "צעירים רבים שמגיעים אליי לא מודעים לכך שאלכוהול וסמים עשויים לפגוע בזקפה. כשסוקרים את התפתחות הבעיה שלהם, הם עלולים לגלות שחוויה חד־פעמית של הפרעה בזקפה, בגלל שימוש בחומר מסוים, הולידה אצלם חרדה שרק ממשיכה להתגבר".
פתרון :2 מעבר מביצוע לתחושה
"החוויה המינית של הסובלים מחרדת ביצוע מצטמצמת פעמים רבות לזקפה, אורגזמה והציון שנותן הפרטנר המיני," אומר ד"ר דרבי. "לכן יש הכרח לשנות אצלם את המיקוד מ'ביצוע' ל'תחושה.' "הכוונה היא להוביל אותם לשים לב עד כמה שניתן ל'איך זה מרגיש לי,' במקום ל'האם עומד לי,' או 'האם אני הולכת לגמור.' זו משימה לא קלה, שדורשת תרגול שנועד ליצור ולבסס בהדרגה אינטימיות פיזית. בתרגילים אלה אין מטרה לגמור. במקום זאת מתמקדים בתחושות הגוף."
ד"ר דרבי מספר על מטופל שלו לשעבר, סטודנט למשפטים וספורטאי מצטיין, בעל דחף עז להישגים. "גם בחורות היו חלק מההישגים שלו, וכשזה לא הלך פעם אחת, זה היה בשבילו כישלון נוראי והוא פיתח חרדה שהקשתה על הזקפה. הבחור הגיע לטיפול כמה חודשים אחרי ה'כישלון' הראשון. הייתה לו אז חברה קבועה והוא מצא עצמו מחפש תירוצים לדחות יחסי מין. הוא ובת זוגו תרגלו מגע ללא כל דרישה לזקפה או לגמירה, ובהדרגה הוא החל ליהנות מהמגע וחווה זקפות ספונטניות. תוך כמה שבועות הוא קיים עם חברתו יחסי מין מלאים".
פתרון :3 לדמיין את הגרוע
לד"ר רוני שטרקשל, המדריך מטפלים מיניים, יש שתי שיטות עיקריות להתמודדות עם חרדת ביצוע. שיטה אחת היא לעשות הפחתה מדורגת של החרדה על־ידי חשיפה גוברת והולכת לדברים הגרועים ביותר שעלולים לקרות במהלך סקס.
המטפל והמטופל כותבים יחד רשימה של חמישה או עשרה מצבים מיניים המפחידים ביותר במיטה, מסדרים אותם ברמת קושי הולכת ועולה, והמטופל מנסה לשתול אותם בדמיונו תוך כדי אוננות. תחילה הוא מדמיין את המצב הגרוע פחות, חוזר לפנטזיית האוננות החביבה עליו, ואז עובר שוב לדמיין מצב מפחיד יותר. כך הוא ממשיך עד הסיטואציה הגרועה ביותר מבחינתו, ומגלה שבדמיון הוא יכול להתמודד עם הדברים המפחידים ביותר. התקווה היא שהכנה זו תאפשר לו להפחית את החרדה גם במציאות.
פתרון :4 משחק תפקידים
שיטת הטיפול המועדפת יותר על שטרקשל היא משחק תפקידים. "לפני שהבחור נכנס עם הבחורה למיטה, אני מדמיין איתו מה יקרה אם הזקפה תיעלם לו פתאום, ובודק אם הוא יספר לה על האפשרות הזאת מראש. אם בעזרת הטיפול הוא מצליח לדבר איתה על חרדת הביצוע שלו, זה עשוי בהחלט להוריד לו את החרדה.
"לפני יותר מעשר שנים עבדתי בדרך הזו עם בחור שחי כיום בחו"ל. חרדת הביצוע התחילה אצלו בגיל ההתבגרות, כשאמא שלו התערבה בקשר עם נערה שאיתה יצא. כשניסיתי לברר מה הפחיד אותו כל-כך, הוא אמר שחשש מאוד לאכזב את אמו. עבדתי איתו במשחק תפקידים על איך יספר לבחורה חדשה על חרדת הביצוע שלו, והוא אכן חשף זאת בפני אישה מבוגרת ממנו שהכיר. היא לא נבהלה ואמרה: 'הרבה יותר חשוב לי שנישן מחובקים.' תוך כדי החיבוק היה לו חלום ארוטי שהוא שוכב איתה. הוא התעורר, והחלום הפך למציאות".
פתרון :5 ארגז כלים מגוון
ד"ר דן שרון, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול מיני (איט"ם), לא שולל הפניית אדם עם חרדת ביצוע לבת זוג חלופית (סרוגייט) בתנאי שנוסו קודם שיטות התערבות רדיקליות פחות. "זה יכול להועיל במקרים שבהם גבר חווה חוויה חוזרת של סירוס, או קיבל מבחורות מזדמנות משוב שלילי מתסכל כל-כך עד שיש צורך בחוויה מתקנת. אפשר לשקול זאת גם כשבת הזוג הקבועה שלו דוחה אותו ומסרבת להיות בעמדת המטפלת שלו".
ד"ר שרון מאמין שאין שיטה אחת המתאימה לכולם, ויש צורך בארגז כלים מגוון כדי להתאים את הטיפול בחרדת ביצוע לכל מטופל. לא מזמן בא לקליניקה שלו זוג בשלהי שנות השלושים לחייהם, הנשואים כארבע שנים. "הגבר גדל עם הורים ניצולי שואה שלא חיבקו אותו ולא היראו קרבה פיזית ביניהם. נהנתנות פיזית הייתה זרה לו". ד"ר שרון שלח את בני הזוג לסדנת טנטרה והורה להם להפסיק לעשות סקס ולעבור למסאז' ארוטי. "כשהוא לא היה צריך למהר, גילה אותו גבר בתוכו, לראשונה, תחושות של קרבה וחום. כשהם התחילו שוב לעשות סקס, הם הונחו להתמקד בתחושות הארוטיות והותאמו להם תנוחות מאיימות פחות מהתנוחה המיסיונרית, תנוחות שבהן הסקס הדדי יותר".
בעבור מי שמחפשים פתרונות קלים, כדורים כמו "ויאגרה," "סיאליס" או "לויטרה" עשויים להוות קיצור דרך: הם מצמצמים את חרדת הביצוע ועשויים לשבור את מעגל החרדה. "עם זאת," מבהיר ד"ר שרון, "הכדורים אינם פועלים כשאין תשוקה או קיימת חרדה מפני אינטימיות." הוא גם מזהיר מפני פיתוח תלות רגשית בתרופות אלה, ומציע כי הכדור יהיה רק "מנוף ראשון" שאחריו יגיע טיפול.
פתרון :6 לשחק באיבר
פתרונות מיידיים, מקוריים, ולא פחות יעילים, מציע ד"ר ברני זילברגלד בספרו "המיניות החדשה של הגבר." בתרגיל אחד הוא מציע לגבר לאפשר לבת הזוג לשחק באיברו הרופס: "תן לבת זוגך לשחק בפין הרך שלך במשך עשר דקות עד רבע שעה. נסה לא לקבל זקפה. אם הוא מתקשה, בקש ממנה להפסיק עד שהוא יתרכך שוב. עשה את התרגיל פעמיים-שלוש לפחות, עד שתרגיש בנוח כאשר היא נוגעת בפין שלך כאשר הוא רך."
בתרגיל אחר מציע ד"ר זילברגלד לאבד זקפה ולחדש אותה: "בקש מבת זוגך לגרות את הפין שלך. מטרתך, כמו תמיד, היא להיות קשוב לתחושות ולהתגרות ככל שתוכל. כאשר תגיע לזקפה, אתה יכול ליהנות ממנה לרגע, אבל אחר-כך עליך לומר לבת זוגך להפסיק לגרות אותך. חכה עד שהפין שלך יתרכך, גם אם זה ייקח הרבה זמן. אחר-כך בקש מבת זוגך לחדש את הגירוי. אתה צריך להגיע למצב שבו תרגיש בנוח לדבר איתה על איך תיהנו יחד בלי זקפה". הגישה הפרדוקסלית של זילברגלד עובדת: ככל שמתאמצים יותר לאבד זקפה וליהנות ממגע עם האיבר הרך, חוזרת אט-אט השליטה בו.
- הכותב הוא פסיכולוג. הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
- הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע
