אפקט ההתלהבות של צביקה
"הניצחון על מלאגה היה דומה לחוויה אירוטית - התלהבות בפתיחה, עבודה מאומצת בהמשך ונגמר בשיא נוסף. כולם השקיעו עד השניה האחרונה וזה ההבדל בין מה שראינו מתחילת העונה לבין הכדורסל המשובח מול הספרדים". מוטי דניאל על ההצגה של מכבי תל אביב
לאחר השבוע הסוער ובצל האירועים שהעסיקו את אנשי מכבי תל אביב מאז תחילת 2008, המשחק מול מאלגה היה הראשון בו היה לצביקה שרף וגיא גודס זמן סביר להכין מקצועית את הקבוצה ולא רק להתעסק בכיבוי שריפות ושיקום מנטלי. את מבחן התוצאה הצהובים עברו בגדול, כשמכבי דרסה את אחת הקבוצות הטובות בבית ללא עוררין.
המשחק אמש היה ממש דומה לחוויה אירוטית. ההתרגשות ביד אליהו הרקיעה שחקים והורגשה בכל פינה. האירוע נפתח בסערה כשכולם רצים ומשתוללים ללא בקרה ורסן, עם הרבה התלהבות ושמחת חיים. זה המשיך בעבודה מאומצת ויסודית, ונגמר בצורה מוחצת בשיא נוסף.
את כל הקרדיט צריך לתת לאפקט ההתלהבות שהכניס צביקה שרף, אשר המשיך להשפיע על השחקנים. שרף הוא חיית משחק בלתי נלאית וגדולתו היום טמונה ביכולת שלו לדחוף את השחקנים להוציא מעצמם מקסימום מבלי להשאיר כוח למחר.
צביקה העביר מסר ברור שמי שיתאמץ יישאר על המגרש. הוא עומד מאחורי המסר הזה והשאיר את גרסיה על המגרש בזכות ההגנה, למרות משחק התקפה קטסטרופלי. גם בלות'נטל קיבל קרדיט רב בזכות העובדה שיצא מהרגלי הפרימדונה שלו ולא התבייש לקפוץ על כדורים חופשיים, ומצידו החזיר במספר סלים לשלוש נקודות. שרף לא מרבה בחילופים ומרשה לשחקניו לטעות, כל זמן שהוא בטוח שהם משקיעים 100% בהגנה.
בלות'נטל מול מלאגה. יצא מהרגלי הפרימדונה (צילום: אלי אלגרט)
המשחק נפתח בבלאגן, כאשר כל אחד ניסה להיכנס למשחק די בכח, אבל בדרך כלל הדברים עבדו מצויין. המוטיב היה לרוץ, לרוץ ושוב לרוץ. זה הכניס את השחקנים מנטלית לעיניינים ונתן להם ביטחון למרות שהרבע הראשון היה יחסית חלש הגנתית. מרקוס פייזר, שנמצא בקו עליה בחודש האחרון ללא קשר לתהפוכות שעברו במועדון, השתלט על המשחק והעלים את הגנת מלאגה. הספרדים ניסו לרוץ עם מכבי בהתחלה, אבל מהר מאוד הבינו שאין להם סיכוי במשחק ריצה והשכילו להפוך את סגנון המשחק להגנתי עד הרבע האחרון.
שם כבר מכבי רצה מבלי להסתכל לאחור וגם לא כל כך קדימה, כי לו היו חושבים על תסריט משחק כמו שהתפתח, אין ספק שהכיוון היה למחוק את ההפסד של 23 הפרש מהמשחק הראשון. אולי פה היתה חסרה קצת יותר אמונה כי זה היה ממש בהישג יד.
צביקה שרף בטירוף. גם הקבוצה שלו נדבקת (צילום: אלי אלגרט)
שחקני מכבי השיגו הרבה סלים קלים מהתקפות מתפרצות וכן מתרגילים משולבים ונאים. אלו הדברים שמקפיצים את הקהל ודוחפים את הקבוצה קדימה. על זה בדיוק מדברים כאשר מבחינים בין התוצאה הסופית לבין "הדרך". "הדרך" זו המילה בה משתמשים כדי להגדיר את מידת ההנאה של הכלל מצורת המשחק של הקבוצה.
השינוי המשמעותי במכבי היה בכך שראינו מלחמה ללא פשרות על כל כדור אבוד. כשמוריס נכנס לעניינים, ההגנה של מכבי היתה פנטסטית והשליטה שלו בריבאונד הגנה מעוררת הערצה. כולם השקיעו עד השניה האחרונה וזה ההבדל בין מה שראינו מתחילת העונה לבין הכדורסל המשובח שראינו אתמול.
מרקוס פייזר אמש בהיכל. בעלייה מתמדת (צילום: אלי אלגרט)
בלטו גם מספר בעיות ישנות חדשות, כמו חוסר הדומיננטיות של רכז מנהל משחק שיקח את האחריות על כתפיו. גם הפעם ביינום וקאמינגס היו רחוקים מלהשביע את רצונם של אלו העומדים בראש המערכת, בהנחה שהשאיפה היא להגיע למדריד ולשחק בפיינאל פור.
הבעיות של ביינום ידועות ויש סיכוי שעוד יחמירו במידה ויימצא אשם. דעתי בעניינו ברורה: נניח שעבר עבירת משמעת של הקבוצה, עדיין זו לא עילה לשלוח אותו הביתה בגינה. אני סברתי שהיה על מכבי לשלח אותו לדרכו כבר מזמן, אך על רקע מקצועי לחלוטין. כרגע מכבי נוהגת יפה בתמיכתה ללא סייג בשחקן, עד אשר תוכח אשמתו. לו זה יקרה, אזי יש להענישו בחומרה ואת זה כבר תעשה המדינה. אם וויל לא יימצא אשם, אז ברור שאין לנצל את האירוע על מנת להיפטר מהחוזה שלו.
בסיומו של ערב כזה, כולם - השחקנים הקהל ושאר בעלי התפקידים במכבי, הולכים הביתה מרוצים מבלי לחשוב ולתכנן יותר מידי קדימה. אחרי מה שעבר על המועדון, ברור לכולם שצריך לדעת להנות מהרגע ורגעי נחת אינם תופעה מובנת מאליה העונה. כמובן שהמשפט האחרון אינו כולל את צביקה שרף, שעל בטוח כבר ראה הלילה קלטת של מכבי ראשון לציון, מולה תתמודד מכבי ביום א' הקרוב.
