לחצת צדיק

בשבוע שעבר הגיעה הודעה למנויי סלקום דור שלישי: "היום הילולת הבאבא סאלי בנתיבות. כנסו וצפו בשידור החי. בלעדי בסלקום. לצפייה שלחו את המילה צדיק ו-4455 וצפו בכל ההתרחשות".

אני לא לקוח של סלקום וגם לא צרכן של הילולות. שיהיו בריאים וברוכים החוגגים, אבל יש הבדל בין הצדיק הגדול הבאבא סאלי זצ"ל, לכל תרבות הבאבא-סלולארי. אס-אם-אס מסוג זה גורם לי לחוש שני תסכולים בעת ובעונה אחת. תסכול אחד הוא שהעיסוק מדי פעם בכתיבה סאטירית הוא ברכה לבטלה. איך אפשר לכתוב סאטירה אם מסרון אחד עושה את זה טוב מכל סאטיריקון?

הנה בא הדור השלישי והבהיר לי שאני בכלל מהדור הישן. כן, אותי זה נורא מצחיק ומכעיס שלחברת סלולאר יש בלעדיות על שידור הילולה. שידור חי מהילולת המת. הרי לא מדובר במשחק כדורסל, במופע מוסיקלי או באירוע אחר בו נמכרים כרטיסים ושנועד גם לעשיית רווחים. אתם לא מעלים בדעתכם מכירת זכויות שידור בלעדיות מברכת כוהנים בכותל המערבי, מטקס יזכור ביד ושם, מההילולה בל"ג בעומר במירון ומהלווייתו של גדול תורה. ואולי אתם כן מעלים בדעתכם, עפר לפיכם?

השידור בכלל והבלעדיות בפרט על הילולה של צדיק זה או אחר, הם טעם רע ומיסחור של כל חלקה טובה. למה לא ללחוץ בבא 1234? למה לא ללחוץ זיע"א 4455? בסלקום דור רביעי כבר תוכלו ללחוץ "קדוש" וייצא לכם שפריץ של מים קדושים מהסלולאר ישר לאוזן. במקום שנגמרות לכם המילים.

אני יודע שלהחזיק ישיבה, בית כנסת או חצר-מקובלים עולה המון כסף. לא נהוג אפילו לבדוק בציציותיו של כל שקל ומה מקורו. כסף הרי מטהר ממזרים ובוודאי שהוא יכול לסייע לצורכי קדושה. אבל גם בטעם רע יש טעם טוב, ושידור הילולה ואירועים דתיים מובהקים ב"לייב" ובבלעדיות הוא טעם רע, גם בלי שלחצתם שום צדיק. בבית כנסת דור חמישי כבר תקבלו פרוכת בצבעי הבנק, וסידורים יחליפו שמם לתפילת כל-פה-לפון. רק 18 אגורות לכל דקה בשמונה-עשרה.

הבטחתי שני תסכולים, וכדבר הפרסומת הנינטית - מילה זו מילה. התיסכול השני מכל השטות הזו הוא שיותר מדי קוראים לא מבינים בכלל מה אני רוצה מחייהם. מה יש לך אתה? יש אירוע, יש הוצאות גדולות, סלקום או כל גוף מסחרי רוצים לשדר כי זה מביא להם המון כסף וזה שירות לציבור, למה שלא ירוויחו גם הם וגם מי שנותן להם לשדר? מה ההתיפיפות הזו?

זה התיסכול השני. העובדה שקשה להסביר לאנשים שלא הכל כסף, ולא הכל מסחרה, ולא מכל דבר בעולם נגזרות "זכויות שידור" ו"בלעדיות" ולחץ-צדיק-ותצפה, ולא הכל סחיר ומכיר. הרי מי אם לא העולם הדתי צריך לפעמים לעמוד בפיתוי, ולא ליפול ברשת הקבועה של עולם המושגים הכלכלי והעסקי? יש אירועים שלמען כבודם, ראוי להשאיר אותם מחוץ לטווח ידם של מפרסמים ובעלי ממון, ואולי הם בכלל לא צריכים להיות חלק מהמשחק השידורי והמסחרי. קשה לשכנע שיש גם עניינים שעליהם מתנוסס דגל שחור בעליל של "לא למכירה".

ומעמד הר סיני מוגש לכם בבלעדיות בחסות מקדונלד'ס. לצפייה לחץ "עגל זהב" 613.