כי האדם עץ השדה

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הגיע. חג שמח. 

זו שנת שמיטה, לכבד את אמא אדמה במנוחתה. מן הראוי לא לצאת לנטוע עצים, לא לשתול שתילים ולא לזרוע זרעים בשנה זו.

האדם הוא עץ השדה (דברים כ'). כמו העץ - האדם נטוע עם שורשים, שורשי אבותינו הקדושים שניזונו ונתקיימו מהתורה הקדושה ושורש עליון של נשמה קדושה שישנה בכל יהודי וה' מחייה אותה. אם האדם מחובר אליו דרך המצוות ולימוד התורה הוא ניזון מעץ החיים. 

בראש השנה לאילנות, נשפטים האילנות, מי לעקירה ומי לצמיחה מחודשת, כשם שבפסח התבואה נשפטת אם תהיה מבורכת כי אז היא מבשילה וכשם שבראש השנה האדם וכל באי עולם נשפטים ונגזר דינם למשך כל השנה. ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירים את רוע הגזירה. על לזמן הגאולה כתוב: "אז ירננו כל עצי היער מלפני השם כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו". זה אומר שתהיה חגיגה גם לטבע הצומח, שאת הכול מחייה ה' כל יום מחדש. 

התורה משולה למים, וכמו העץ להישרדותו - גם האדם זקוק לתורה כדי לחיות ולהתקיים. היא מזינה את רוחו, נפשו ואת הנשמה הקדושה שישנה בתוכו. בהיותו יהודי, שורשו עליון ותחתון, בין שמים לארץ. דרך התפילה ולימוד התורה וקיום המצוות באהבה ואמונה, יורד השפע אלינו לכדור הארץ, ונאמר על היהודי הזה "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א'). 

יש לזכור שאילן בלי שורשים לא יכול לשרוד, עף עם הרוח. כך האדם הוא עץ השדה. יהודי שלא מתחבר לעומק הדברים ולא מבין - לא נורא. הנשמה שלו מבינה, והוא יבין במשך הזמן. לוקח להכרה זמן להבין דברים רוחניים. 

"מי שתשוקתו לעסוק בתורה, ואינו מוצא מי שילמד אותו, והוא אוהב את התורה, מדבר בה ומגמגם בה בגמגום, ואינו יודע שכל דבור ודבור שלו עולה והקב"ה שמח בדבור שלו ומקבלה ונוטע אותה מסביב אותו הנחל (בינה) ונעשים מדבריו אילנות גדולים, דהיינו אורות גדולים". אשרי אלה היודעים דרכי התורה ועוסקים בה בדרך הישר, שהם נוטעים אילנות החיים למעלה ומושכים השפע לעץ החיים שכולנו ניזונים ממנו ורפואה היא לנפשו.

יהודי חילוני? אין דבר כזה

לא קיים כזה דבר יהודי חילוני, לכל יהודי יש נשמה קדושה, שה' מחכה שיתחבר אליה. אז יתחבר לעצמו ואל השורש העליון הרוחני, כי כל ישראל הם שורש אחד המחובר אחד לשני בנשמה ומחוברים לשכינה כאחד. לכן גם כל ישראל ערבים זה לזה. 

האדם הוא בעל נפש וכשעולה בדרגה רוחנית - מקבל רוח, וכשמתקדם ועולה יותר דרך תורה ומצוות ומעשים טובים - מקבל נשמה קדושה ומתחבר אליה וניזון ממנה. שלושה אלה שורדים גם אחרי לכתו של האדם לעולם האמת, וכל חלק עומד בדרגה וברמה לפי שתקן האדם בעולם הזה. 

השכינה משולה לאישה, וידוע שמאז הפירוד העליון בין הקב"ה לשכינה, שהיא רוח הקודש ועם ישראל, יש גם פירוד תחתון ורבים לא מוצאים את זיווגם, ואם מוצאים לא תמיד מסתדרים ממש, והצער גדול בתחום הזה לרבים. 

לעתיד לזמן הגאולה, כתוב שכל אחד יעמוד עם זיווגו הנכון, במהרה בימינו. אמן.