הצעה: 10 שקלים ליממה בחופי הכנרת
בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה על הקמת איגוד ערים לכנרת העלה ח"כ אופיר פינס הצעה לפיה מפעילי חופים יוכלו לדרוש תשלום סמלי בלבד עבור הכניסה לחופים - ורק באישור שר הפנים. ח"כים ונציגי רשויות אמרו שהסכום נמוך מדי ושהסעיף יקשה על האכיפה
בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת על הקמת איגוד ערים לחופי הכנרת, העלה יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה) הצעה לפיה בחוק יכלל סעיף לפיו התשלום שנדרש הציבור לשלם בכניסה לחופי הכנרת לא יעלה על 10 שקלים ליממה. עוד מציע פינס כי מפעילי החופים יוכלו לגבות תשלום רק באישור אישי של שר הפנים.
מטרת ההצעה היא להילחם בהפקעת מחירים בלתי חוקית של גורמים שונים באזור הכנרת, שגובים תשלום שמגיע לעיתים ל-150 שקלים ליום עבור משפחה (רכב יחיד) - ותולים את התשלום בעלות החניה, ניקיון החוף והשירותים והפעלת המתקנים בחוף.
חלק מהח"כים ונציגי רשויות מקומיות מאזור הכנרת העירו לפינס כי מדובר בסכום נמוך מאוד ויהיה קשה לאכוף את הצעתו.
הדיון העיקרי היה סביב חוק אותו יוזמת הממשלה, לפיו מרבית חופי הכנרת יכללו באיגוד ערים חדש, שיהיה אחראי על תיכנון ופיתוח החופים והבניה בקרבתם, תחזוקתם ושירותי הרחצה. החוק כולל סעיף לפיו הרשויות באזור יהיו חייבות לאפשר לציבור גישה חופשית לחופי הכנרת - שהם משאב ציבורי.
החוק המתוכנן יכלול את מרבית 55 הק"מ של חופי הכנרת, למעט חמישה ק"מ של שטחים חקלאיים ובתים בתוך יישובים המגיעים עד קו החוף, וחלק מחופי טבריה. החוק גם יבדיל בין החופים הציבוריים בטבריה - "השקמים" ו"חמי טבריה" - ובין הנמל והטיילת של העיר, וכן החוף העירוני שלה, שהוא נפרד לנשים וגברים וגובה לפיכך תשלום.
החוק היה אמור להיות חלק מחוק ההסדרים אך הופרד ממנו ונשלל לוועדת הפנים לתיקונים ואישור לפני שיובא לקריאה שניה ושלישית כדין הצעות חוק ממשלתיות. אלא שעל פי הדיון הסוער בוועדה נראה שהחוק יעבור תיקונים ושינויים בוועדה רבים לפני שיובא להצבעה.
העובדה שדווקא החוף הדתי של טבריה אינו נכלל בחוק עוררה את זעמו של הנציג החרדי בוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "הדבר היחיד שיש לתושבי הצפון זה הטבע שנתן להם הקדוש ברוך הוא, ובאים אילי ההון וכרישי הנדל"ן ולוקחים להם את זה". גפני אמר גם שאינו מבין למה חוק החופים (שקובע גישה חופשית לחופי ישראל - ת.ג) לא חל על הכנרת, והציע להוסיף אותו לחוק איגוד ערים כנרת.
ניר פפאי, נציג החברה להגנת הטבע שנכח בדיון, ביקש להוסיף לחוק גם סעיף שיבטיח מעבר חופשי מחוף לחוף בכנרת, כדי ליצור מסלול "סובב כנרת".
ואילו ד"ר דורון מרקר, האחראי על הכנרת ברשות המים, התייחס לאפשרות שהכנרת תקטן בעתיד ושהחוק - הכולל מפה של אזורי הגישה המותרים - לא יהיה רלוונטי בעוד כמה שנים. "החוק היום מאפשר לי לשלוח פקח ברגע שמישהו בונה ללא אישור מעבר לקו האדום העליון (באזור שאסור בבניה - ת.ג). החוק חייב להשאיר לי את הזכות הזו אחרת יהפוך תוך כמה שנים לבלתי רלוונטי", אמר מרקר. הוא הסביר כי אם הכנרת תקטן, ייחשפו שטחי אדמה שהיו קודם מתחת למים ויזמים יוכלו לבקש לבנות על שטחים אלה, שאינם על קו המים. "היזמים לא יבנו לחופי הכנרת אלא בתוכה", אמר מרקר.
ח"כ דב חנין (חד"ש) הביע התנגדות לחוק אבל במישור אחר לגמרי. "החוק הזה מתייחס לרמת הגולן כאילו היא שייכת לישראל. אני מתנגד לסיפוח רמת הגולן ולכן החקיקה צריכה לחול רק בצידה המערבי של הכנרת. מהצד המזרחי צריך לאסור על כל פעילות מסחרית", אמר. חנין הוסיף עוד ואמר שהחוק בינתיים לא נותן פתרונות לבעיות שנוצרו סביב הכנרת. "אין בו פתרונות לאכיפת 'הבלאגן' ששורר כיום בכנרת. מה שיש בו בינתיים הוא הקמת עוד גוף שיחלק ג'ובים לאנשים. אתמוך בחוק כשיהיה בו תוכן".
בעמותת "אדם, טבע ודין" רואים הקמת איגוד ערים כנרת נראית צעד חיובי, אך טוענים כי יש להסיר מתפקידי האיגוד את נושא הסדרת התשלום בכניסה לחופים. בעמותה טוענים כי המחוקק וגם בג"ץ כבר קבעו כי חופי הרחצה הם קניין הציבור ואין לדרוש תשלום עבור רחצה בהם אלא במקרים חריגים. לפיכך אומרים בעמותה כי אין זה ראוי להציג את גביית התשלום כעובדה מוגמרת. "ההתייחסות לגביית התשלום יוצרת תחושה מוטעית כאילו מדובר בדבר שבשגרה, כאשר בפועל יש להתייחס לאפשרות גביית דמי כניסה כאל ברירת מחדל", נכתב בנייר עמדה של העמותה.