ברוש: התרסקות הדולר היא אסון לאומי
נשיא התאחדות התעשיינים אומר כי התעשיינים צפויים להפסיד השנה 3.5 מיליארד דולר עקב היחלשות הדולר. לדבריו, על שר האוצר להתנהג כמו במלחמה ולהגיש סיוע חירום
"התרסקות הדולר היא אסון לאומי. בשעה הדולר הנוכחי יפסידו היצרנים בשנת 2008 עסקאות ב-3.5 מיליארד דולר ויאבדו 30 אלף משרות בתעשייה". כך אמר היום (ד') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש במסיבת עיתונאים בתל אביב לסיכום שנת 2007.
ברוש אמר כי הייצוא הישראלי מוקרב על מזבח יעד האינפלציה ובכך נפגעים באופן מהותי הצמיחה והתעסוקה. הוא ציין כי בשער הדולר הנוכחי צפוי הפסד עסקאות בשוק המקומי בשיעור של כ-500 מיליון דולר, זאת בשל הקושי להתחרות עם הייבוא אשר הוזל במונחי שקל.
"הדולר מתרסק ושר האוצר שותק", אמר ברוש, "התגובה של שר האוצר כי איננו מתכוון לעשות כלום לא מקובלת עליי. אם שר האוצר לא מתכוון לעשות כלום אז אני לא מבין איפה האחריות של המדינה.
ברוש קרא לממשלה לשקול מיסוי על תנועות ההון הספקולטיביות לטווח הקצר ובכך למנוע תנודתיות שאיננה תורמת לכלכלה ופוגעת בייצואנים. מצב של אסון לאומי כזה, אמר ברוש, לא פחות חמור מפוטנציאל האסון שהיה לנו במלחמת לבנון השנייה ובמצב כזה על שר האוצר להתנהג כפי שנהג במלחמה ולהגיש סיוע חירום.
אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל ויו"ר תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה היוצא: "אנחנו נערצים בכל העולם על מה שאנחנו עושים פה בישראל אבל בקצב הזה אנחנו נשאר אולי נערצים אבל בלי ביזנס. צריך לפתוח את היד הקפוצה ולעזור לנו. לא יכול להיות שבסין יש קצב צמיחה גדול יותר מאשר אצלנו, וגם במדינות אחרות. אני לא מדבר על אירופה, שם זה בבל מה שהם עושים עם האירו.
"בכל המדינות עושים שרירים כדי לדאוג לעצמם ורק אצלנו עוד פרופסורים יקבלו פרס נובל. הדולר הוא אסון, אנחנו ממש פראיירים שאנחנו מגובים בנגידים לשעבר שאני ממש לא מבין אותם, חייבים לקבל ומיד 2 מיליארד דולר בצורה של תוכניות חדשות".
דורון קמפלר, יו"ר האיגוד למוצרי בניה וצריכה: אני מאוד מוטרד מהעברת המפעלים לחו"ל. חברות מרכזיות בתעשיה פשוט בוחרות שהגידול שלהן לא יהיה כאן, הם החליטו שאם להתרחב אז שיהיה במקום אחר. דוגמא לכך היא כתר פלסטיק שהעבירה קוי יצור לחו"ל, לאנגליה לארה"ב וצרפת ועמינח שהקימה מפעל חדש בהונגריה".
רוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות ויו"ר איגוד תעשיית המזון: "כשהמדינה מעלה מחירים זה בסדר, אבל כשאנחנו מעלים את מחירי המזון או הלחם זה כבר בסדר. האם המאפיות הקטנות צריכות לשאת את כל עליות המחירים?
המדינה היא זו שצריכה להוריד את הוצאות התעשייה לסייע לה במאבקה".