להתראות חזיר, שלום עכברוש
ראש השנה הסיני שיחול השבוע הוא החג החשוב והצבעוני ביותר בסין. במהלך החגיגות שנמשכות 15 יום, מתמלאים הרחובות בעכברים מכל הסוגים והמינים, בפנסים ובהמוני חוגגים המציינים את יום הכלב האדום וגם את חג הגיסה והחמות. חג שמח!
פעם בתריסר שנים חוזר מיקי מאוס בקאמבק מרשים לזירה האסייתית. לא הנוסטלגיה והחיבה לוולט דיסני אחראיות להצפת השוק בעכברים מצויירים, אלא תורה של שנת העכבר בראש השנה הסיני.
מכל החגים הסיניים המסורתיים, ראש השנה הסיני הוא החשוב, הגדול, הצבעוני, והצפוף ביותר. ראש השנה הוא אמנם חג בפני עצמו, אבל הוא גם מסמן את תחילתם של 15 ימים רצופים של חגיגות, אשר מסתיימות בפסטיבל הפנסים, הנחגג תחת אור ירח מלא. תחילת שנת העכבר תחגג השנה ב-7 לפברואר.
לוח השנה הסיני, המבוסס על הירח, החל בשנת 2637 לפני הספירה והוא הלוח העתיק בעולם. הלוח מחושב במחזורים של 60 שנים, אשר מחולקים לחמישה מחזורים קטנים יותר בני 12 שנים, מהן כל אחת מיוצגת על ידי בעל חיים.
לפי ההורוסקופ הסיני, חמישה אלמנטים מרכיבים את כל החומר שבעולם: אש, מים, אדמה, עץ ומתכת, וכל תריסר שנים הן בסימן חומר אחר. האלמנט ובעל החיים הם שמרכיבים את גלגל המזלות הסיני, וכך למשל סימני ההורוסקופ של הנולדים בשנת 2007, הינם חזיר ואש.
מיקי מאוס עושה קאמבק (צילומים: רונן מדזיני)
האגדה מספרת כי לפני דורות רבים, הזמין קיסר הג'דה לרגל יום הולדתו את כל בעלי החיים לערוך מירוץ, שמטרתו חציית הנהר הגדול. כתמריץ, הבטיח הקיסר פרס ל-12 המסיימים הראשונים – שנה מחזורית תיקרא על שמם. החתול והעכבר, שהיו בזמנו חברים טובים, נחשבים לרוע מזלם לשחיינים הגרועים ביותר.
ניגשו החתול והעכבר לשור בהיחבא, וקיפצו על גבו ללא ידיעתו. השור המסור הוביל את המירוץ בבטחה, כאשר החתול והעכבר יושבים להם בשקט על גבו. העכבר הפחדן חשש שמא יחוש השור במשקל שעל גבו, ודחף את החתול לתוך הנהר.
רגע לפני שהגיע השור לקו הסיום, קיפץ העכבר מעל גבו, וזכה במקום הראשון בתחרות. אחרי השור, הגיעו לקו הסיום לפי הסדר: הנמר, הארנבת, הדרקון (אם ברצונכם לדעת מדוע הדרקון לא עף וניצח בתחרות, אתם מוזמנים לשלוח מייל לשגרירות הסינית), הנחש, הסוס, העז, הקוף, התרנגול והכלב. החזיר העצלן עצר לארוחה באמצע המסלול, ולאחריה נרדם. רגע לפני שהתייאש הקיסר מלחכות לחיה ה-12, הגיע החזיר מתנשף, והתנצל על האיחור.
כאשר הגיע החתול בכוחותיו האחרונים לגדה השנייה, נדהם לגלות שהפסיד את המירוץ. מאותו רגע, נדר החתול לנקום בעכבר, וזהו למעשה מקורו של הסכסוך ההיסטורי.
המשפחה כמרקחה
במקביל לפסח אצלנו ולחג המולד של הנוצרים, ראש השנה הסיני הוא חג המשפחה. בימים שלפני החג, גודשים הסינים את התחבורה הציבורית במטרה להגיע הביתה, ולבלות את שבוע החופש מהעבודה והלימודים בחיק המשפחה. ההכנות מגיעות לשיאן ביום שלפני החג, כאשר כל הבית נמצא בכוננות - האמא והסבתא מנקות ומבשלות במרץ, אבא וסבא יוצאים החוצה בשביל לקנות פרחים מסורתיים לחג, אבל בעיקר בשביל לא להפריע.ארוכה הדרך הביתה (צילום: AFP)
ארוחת השנה החדשה היא המאורע המרכזי של החג. לכל אחת מהמנות משמעות סמלית, וכל אחד מהסועדים חייב לטעום מכולן. במקרה ובן משפחה לא יוכל להגיע לארוחה, יוצב כיסא ריק מסביב לשולחן, כדי שתוקפן של הברכות הנאמרות יוחל גם עליו. לפני הארוחה נערכים טקסים להנצחת בני המשפחה שנפרדו מן העולם, ואחריה הולכים למקדש הקרוב להדלקת קטורת ותפילה.
במהלך החג כולו, מונחת צלחת של פירות יבשים במרכז השולחן, כאשר לכל פרי סגולה לברכה: מלון מסוכר - בריאות והתבגרות, גרעיני מלון צבועים באדום - אושר וכנות; קוקוס - שיתופיות; גלעיני ליצ'י - משפחה. קומקוואט (תפוז סיני) - שגשוג, בוטנים - אריכות חיים, זרעי לוטוס - פריון ורבייה. המתארחים אצל הסינים בתקופת החג נוהגים להביא עימם שקית של תפוזים או מנדרינות בעודן מחוברים לענפים ולעלים, כסימן לקשר יציב ומתמשך.
העכברים בכל מקום
בדומה לארצנו הקטנה, גם בסין הגדולה מעדיפים רוב האזרחים לעקוב אחר לוח השנה הגרגוריאני על פני הלוח המסורתי בחיי היום יום. על אף שמרבית הסינים לא מאמינים באגדות ובסיפורים שמסביב לחג, ככל שסין הולכת ומתמערבת מקפידים אזרחיה לשמור על המסורות המיוחדות של תרבותה, מחשש לאבד את צביונה המיוחד. כך ראש השנה הסיני הנקרא גם פסטיבל האביב, הופך להיות חגיגה אתנית של ממש, חגיגה של זהות ומסורת.
אילו החלילן מהמלין היה עובר בסין, הוא לבטח היה דורש תוספת שכר על שעות נוספות. החל מהבתים הפרטיים, החנויות ושלטי החוצות וכלה במטבח, העכברים מציפים את השוק הסיני. למעשה, כל פריט אשר מכיל דמויות עכבר הינו פריט מזל. מי שמנצלים את המצב עד תום הם החנויות והתאגידים, אשר מדפיסים תמונות של עכברים בכל פרסומת וכמעט על כל מוצר. החזירים לעומת זאת, אשר סיימו את שליחותם כקורבן התורן לתריסר השנים הבאות, יכולים לנשום לרווחה.
הרחובות מנתעוררים לחיים (צילום: רונן מדזיני)
הצבע האדום אשר מסמל מזל אצל הסינים (הרבה לפני הקומוניזם), בולט מאוד בזמן ראש השנה. לחגיגות ראש השנה עצמן נהוג ללבוש בגדים אדומים, פרחים אדומים ממלאים את הבית וקליגרפיות וקישוטים אדומים אחרים נתלים על הדלתות והחלונות. הרגע שכל סיני מחכה לו, הוא קבלת המעטפות האדומות אשר מכילות כסף. ההורים מחלקים מעטפות לילדים ולאחיינים, הבוסים מצ'פרים את העובדים, ופעילי ציבור משחדים את הבוחרים.
לקראת חצות, האווירה היא כמו של חתונה שיעית בבגדד: חגיגות ופיצוצים. זיקוקי הדינור מרעידים את הלילה (מחווה להמצאה הסינית), צובעים את השמיים, ומונעים מהקשישים והתיירים המסכנים (כמוני למשל), את השינה. בפארקים הציבוריים ובכיכרות העיר הגדולות ניתן לראות ריקודי אריה ודרקון מסורתיים, בליווי קול תופים בלתי פוסק. אחרי החגיגות, נוהגים הסינים להישאר ערים ולהמר על משחקי קלפים וקוביות עד אור הבוקר. למעוניינים לקחת חלק בחגיגות, מומלץ להצטייד במצלמה ובאופטלגין.
15 ימים של חגיגות
סיום ראש השנה הסיני הוא רק תחילתו של פסטיבל 15 הימים, בו לכל יום יש משמעות ומנהגים שונים. כך למשל היום השני של הפסטיבל הוא יום המקודש לגיסים ולחמות, בו נהוג לבקרם ולחלוק להם כבוד. היום השלישי הוא יום ה"כלב האדום", בו נהוג לנוח אחרי יומיים של חגיגות, ולהאכיל (לא לאכול) את כלבי הרחוב.
האדום בכל מקום (צילום: AFP)
היום החמישי הוא יום העסקים והחזל"ש, בו מנקים את הרחובות. ביום זה כל בעל חנות מדליק זיקוק אשר מבשר על פתיחתה לציבור. היום ה-7 נחשב ליום ההולדת של כולם, וגם בו נהוג לחלק מתנות ומעטפות אדומות לחברים ולקרובים.
היום ה-8 הוא יום חשוב במיוחד, זהו יום הולדתו של קיסר הג'דה (אותו הקיסר מהמירוץ), ובו נהוג לערוך ארוחות גדולות של מאכלים מתוקים, כמו גם עוגות צבים. היום ה-12, תאמינו או לא, הוא "יום השלשול" (ואינני מתכוון לבעל החיים). אחרי 11 ימים של אכילת אוכל מטוגן ושמנוני, אותו היום משמש למנוחת הקיבה. היום ה-14 משמש כולו להכנת פנסים וקישוטים לקראת היום שלמחרת: פסטיבל הפנסים המסורתי, אשר חותם את החגיגות.
חגיגות פסטיבל הפנסים בשיאמן
פסטיבל הפנסים הוא מאורע חשוב בפני עצמו. מקור החג לפי האגדה הסינית, הוא מלפני יותר מ-2,000 שנה, אז נחתה ציפור שמימית על הארץ, ונהרגה בידי אדם. כעונש, שלח אל השמים הזועם את שליחיו במטרה לשרוף את הכפר בו נהרגה הציפור. איש חכם בכפר הציע פתרון, והכפר כולו הדליק פנסים, נרות וזיקוקים. כאשר הגיעו השליחים, הסיקו שהכפר כבר בוער ועזבו את המקום, ומאז מדליקים פנסים בכל שנה.
החגיגות לקראת סיום - פסטיבל הפנסים (צילום: איי פי)
ביום זה ניתן לראות שיירות של ילדים סיניים צועדים עם הוריהם, אוחזים בעששיות נייר המכילות נר אשר הכינו בביתם ומאירים את הרחובות. קילומטרים על גבי קילומטרים, כל ערי סין מוארות ושוקקות חיים. הפארקים מלאים במופעי לייזר, פנסים מעופפים והופעות מוזיקה, והשמיים, בחסות הירח המלא ומופעי הזיקוקים הבלתי פוסקים צבועים וזוהרים. בחג הפנסים נהוג לאכול עוגות אורז ממולאות במילוי מתוק, ולהגיע למקדש הקרוב ולהתפלל למען בריאות המשפחה.
מתכננים לנסוע?
ראשית, יש לציין כי תקופת ראש השנה אינה אידיאלית לטיול בסין. החג אמנם מכונה "פסטיבל האביב", אבל הוא למעשה נחגג בשלהי החורף הקר. אולם, לא רק מזג האוויר מקשה על הטיול, אלא גם ריבוי המטיילים גורם לכך שמחירי המלונות מרקיעי שחקים. בנוסף, בלתי אפשרי למצוא מקום בתחבורה הציבורית, ורוב האתרים גדושים בבני אדם. בתאריך החג עצמו לעומת זאת, ניתן לקנות כרטיסי טיסה במחירים מצחיקים, מכיוון שהסינים מבלים בחיק המשפחה והטיסות יוצאות ריקות.
הרכבת תצא מרציף מס' 3 (צילום: AFP)
אם בכל זאת מצאתם את עצמכם בסין בתקופה זו, החגיגות הגדולות והמרהיבות ביותר מתרחשות בבייג'ינג ובהונג-קונג. חגיגות השנה החדשה בשתי ערים אלו מפורסמות בזכות התהלוכות הצבעוניות בכל רחבי העיר, מופעי הזיקוקים המרהיבים אשר ניתן לראותם מכל פינה נידחת, מופעי הראווה ותחרויות הספורט. ראש השנה הסיני הוא חג רשמי גם בסינגפור, טייוואן, מונגוליה, מלזיה, קוריאה, וייטנאם ובאיים הפיליפיניים. מלבד אסיה, את חגיגות ראש השנה ניתן לראות גם בכל "צ'יינה טאון" ברחבי העולם.
אז לקראת שנת העכברוש ועד לשנת השור, שנה טובה ופורייה לכולם (ובעיקר לעכברושים שבינינו)!