מציירים עצים בראיון העבודה
חיפוש עבודה מלווה בחששות ושאלות רבות, בין היתר לגבי מבחני ההערכה הכוללים מגוון שאלות ופעולות אשר אמורות להשליך על אופיינו. בכתבה הבאה תוכלו למצוא המלצות לגבי אופן ציור העץ המתבקש באותם מרכזי ההערכה
הבקשה "צייר עץ" מהווה כמעט חלק בלתי נפרד מכל מבדק קבלה לעבודה. למרות שרובנו מקלידים היום את קורות החיים, רבים המעבידים שמבקשים לקבל אותן בכתב יד ומוסיפים למבדק זה גם מספר מבדקי ציור.
אנשים רבים לא מבינים את סיבת הבקשה, ומבצעים את 'מה שיוצא' ואולי מוסיפים כמה דברים שקראו פעם באיזה מקום: "שמעתי שלהוסיף לעץ המצויר פירות מעיד על רמה אינטליגנטית גבוהה, וציור טבעת על גזעו של העץ היא מאוד בעייתית באבחון...."
אבל, השיטה של התייחסות לציורים לא עובדת כך, ובמילים אחרות סימן אחד לעולם אינו חורץ גורלות!
הפירות וציור הטבעת הם דווקא מכשולים וסוג של מיתוס שדבק בציור העץ. זאת בעיקר משום שהדגש באבחון ציורים הוא לא על מה שמצויר, אלא על איך שמצויר. לכן, יש פירות שיעידו על אינטליגנציה, ויש כאלה שיעידו בדיוק על ההפך הגמור, יש טבעות שיעידו על מצוקה ויש טבעות שפשוט יצוירו, כי כך המצייר "למד" שצריך לצייר עץ.
יחד עם זאת, מודעות למשמעויות השונות יכולה לסייע להבין כיצד לנצל את הפוטנציאל שבנו בצורה טובה יותר.
נקודה שחשוב להדגיש
המטרה בקריאת מאמר זה,אינה באה כדי להערים על 'המערכת', היא אינה יכולה להיות כזו, משום שלא משנה כמה תהיו מודעים לעץ שאתם מציירים, בסופו של דבר יש דברים שלא ניתנים לזיוף, למשל אופן הולכת כלי הכתיבה, סוג הלחץ שנוצר על הדף, המהירות בה אתם מציירים, ומעל לכל, הנקודה החשובה והמשמעותית ביותר – הסינרגיה, או סוגי השילובים השונים שיוצרים את היצירה הסופית.
אז מדוע בכל זאת??
פשוט משום שאני מאמינה שקריאה מושכלת עשויה להוביל גם לשינוי ממשי בהתנהגות, ובעקבות כך גם לקבלה לעבודה. רבים פונים להבנת ציור העץ הפרטי שלהם מסיבה פשוטה זו: הרצון להבין טוב יותר על מה מעיד סגנון הציור שלי, לדעת מה כדאי שאשנה ומה אסור לשנות, כדי שלא יתנגש עם תחומים חשובים אחרים, ובעיקר לדעת כיצד לעשות את השינוי כך שאוכל להתמיד בו לטווח ארוך ולהפכו לחלק ממני.
שנתחיל?
- לפני קריאת המשך המאמר, קחו לכם דף חלק ומספר דקות פנויות, וציירו את 'העץ האישי שלי'. עשו זאת בקצב שלכם, וללא כל חוקים והנחיות, השקיעו בציור עד שתרגישו שזה העץ שאליו התכוונתם. מומלץ להשתמש בצבעי פנדה/פסטל ולא רק בעט/עיפרון, ובגודל דף שנוח לכם לעבוד מולו.
- לאחר הציור, הביטו על העץ וכתבו לפניכם איזו תחושה הציור מעלה בכם, ממש תחושה ראשונית ובלתי מחייבת.
- עתה התחילו לקרוא את המאמר. הנקודות המצוינות כאן הן, כמובן, קצה המזלג בכל הקשור לאבחון ציור עץ, אך הן יכולות להעיד על מגמות שונות. אין בהכרח 'תשובות נכונות', למרות שמדי פעם אתן את הכיוון.
העץ כיחידה אחת
בשלב זה, חשוב מאוד הרושם הראשוני המתקבל מהעץ המצויר על הדף. שימו לב, האם מיקומו מרכזי ודומיננטי, או שאולי מרכזי עד כדי השתלטות כוחנית על מרחב הדף? האם נדמה שהוא מנסה להסתתר באחת הפינות, או שאולי "נוח" לו יותר בחלק מסוים של הדף, ומיקומו שם נראה אך טבעי?
נקודה נוספת לשלב זה מתמקדת בסוג העץ שנבחר, למשל: עץ פרי הדר, בדרך כלל עץ תפוזים, עשוי להעיד על חינניות ועשייה, אך גם עלול ליצור רושם ילדותי וחסר מעוף. עץ ברוש עשוי להעיד על נחישות ומשימתיות, אך גם על ריחוק והתבודדות וכן הלאה (עץ 1).
חלקי העץ ומשמעותם
הצמרת הנמצאת בחלקו העליון של העץ מעידה על מישור העשייה והיוזמה של האדם. הפרופורציות בין חלק זה לשאר חלקי העץ, יעידו עד כמה האדם מסוגל ליישם את מטרותיו, עד כמה הוא מצפה לתוצאות מהירות, ואינו מוכן להשקיע לטווח ארוך, וגם עד כמה הוא מייחס משמעות לתכנים רוחניים ואף נותן מקום לדמיון בחייו.
צמרת שבלונית וסגורה- תעיד על חשיבה מובנת עד כדי מקובעת, ועל צורך של האדם בכללים מובנים וברורים בטרם הוא יוצא לפעולה. (עץ 2)
צמרת פתוחה ומלאת ענפים – תעיד על סגנון חשיבה פתוח עד כדי בלתי סדיר (תלוי ברושם הכללי המתקבל), יש לשים לב האם הענפים מוסיפים לצמרת רושם תוקפני וזוויתי, או שמא מתקבל רושם רך ונעים?
ובעסקים- צמרת גדולה ועשירה, תעיד על סגנון עבודה תורם, מעורב ויוזם. צמרת 'עשירה מדי' ועמוסה בפרטים, עלולה ליצור את הרושם ההפוך ולהעיד על השתדלות יתר שעלולה להתקבל כטרחנית ומייגעת. (עץ 3)
עץ 3
כמו כן, ניתן משקל לאופן בו הצמרת מועשרת: קישוט בתפוזים הוא אחד הקישוטים הבנאליים והנפוצים ביותר, למרות שגם כאן אפשר להפתיע ולחדש. מצד שני, לצייר עץ סוכריות או פעמונים עלול להתקבל באופן תמוה אצל המעביד לעתיד.
הגזע של העץ מעיד על המרכז השומר והיציב של העץ, ומתוך כך על כוחות האישיות של האדם המצייר. כאן שוב יש לשים לב לפרופורציות של הגזע לעומת הצמרת המונחת עליו: האם הוא מסוגל לשאת בעומס? האם הגזע מסוגל לשאת עליו צמרת יותר מכובדת מזו שהונחה עליו? האם הגזע נותן רושם יציב, או שנראה שהוא מושפע מרוחות הסביבה ומתקמר לפיהן?
גזע עבה ודומיננטי – יעיד על סגנון אישיותי בעל נוכחות רבה. כאשר הגזע הוא בעל רושם עבה ודומיננטי מדי, גם אישיותו של המצייר עלולה להתגלות לעיתים כשתלטנית, מקובעת ואף אגוצנטרית (עץ 4).
עץ 4
גזע דק וחד קווי – יעיד על כך שהמצייר עלול להתקשות במצבים בהם יידרש ממנו לגלות 'עמוד שידרה', סגנון העץ הזה יוצר רושם של גבעול ולא של גזע רב שנים. (עץ 3)
ובעסקים – אחת התכונות עליהן מעיד ציור הגזע הוא יכולת עבודה בצוות. כאשר הגזע דליל וחד קווי, מתקבל הרושם של סגנון עבודה המושפע מאוד מכל הנאמר סביבו, כאשר הגזע דומיננטי מדיי יתכן והאדם אינדיבידואליסט כל כך בסגנון עבודתו, עד כדי כך שיתקשה לראות את עצמו כחלק מארגון כולל ו/או מעבודה צוותית, ואז לעיתים התנהגותו תתגלה כשתלטנית ונוקשה.
כאשר הצמרת דלה וקטנה ומונחת על גזע עץ עבה ודומיננטי (עץ 5) יתכן ולפניכם אדם בעל רצונות רבים שמתקשים להגיע לכדי מימוש, הצמרת הקטנה המונחת על גזע עבה ודומיננטי יכולה גם להעיד על רמת שאיפות נמוכה.
כאשר המצב הוא הפוך, עד כדי גזע זערורי לעומת צמרת המשתלטת על כל הדף, הדבר מעיד על שאיפות בלתי מציאותיות ויעדים שקשה יהיה לממשם בעתיד.
השורשים של העץ מסמלים עולם פחות חשוף ומודע. רבים נוטים להתעלם מציור השורשים, אך כאשר הם מצוירים יש לשים לב לרושם הכללי שהם יוצרים: האם הם משווים לעץ רושם יציב ומלא חיוניות? האם הם מצוירים בלחץ חזק שמסב את כל תשומת הלב אליהם?
עץ ללא שורשים- מדובר באפשרות נפוצה במיוחד, בעיקר בקרב מבוגרים, ולכן יש להיזהר מלייחס לה משמעויות רבות מדי. בעיקרון, הדבר מעיד על נטייתו של האדם להתייחס רק לעובדות הברורות שניתן לראות על פני השטח, בשלב זה של חייו הוא מעדיף שלא לחפש את המניעים הנסתרים לדברים אלא להתמקד בהליכה לקראת המטרה.
שורשים קווים בלחץ חלש – יעידו על כך שהמצייר זקוק לתמיכה וליציבות בחייו, ואינו חווה אותם בשלב זה. הוא מתמקד באזור שאמור להעניק יציבות לעץ כולו, אך מתקבל הרושם שביום סוער השורשים הללו לא יחזיקו את העץ.
ובעסקים – חשוב ליצור, כמו בכל ציור העץ, רושם אחיד והרמוני. אם באופן טבעי את/ה נוהגים לצייר שורשים, השתדלו לבדוק כיצד הם משתלבים עם העץ הכולל שיצרתם. כפי שכבר ציינתי קודם לכן, השורשים (במידה והם מצוירים) מתייחסים למידת היציבות שחש המצייר, נקודה משמעותית לכל מעביד, לכן במידה ואת/ה נוהגים לציירם בדקו האם העץ אכן "מונח" עליהם ביציבות ונראה כהמשך ישיר שלהם.
נקודת הסיום, נקודת ההתחלה
בשלב הזה, אני מציעה שוב להסתכל על התמונה הכוללת. חזרו לעץ הפרטי שלכם, והשאירו לרגע בצד את כל המשמעויות השונות – האם זהו עץ שאתם אוהבים ומוכנים לחתום לידו?
במידה ולא, מתחיל עכשיו השלב החשוב ביותר – כדי להגיע למצב האופטימאלי ולמימוש כל הפוטנציאל שבך אסור בהחלט להתחיל ולשנות את העץ בצורה מלאכותית, וזאת כדי שלא יתקבל בסוף רושם של חוסר אמינות ואף אישיות בלתי מגובשת ויציבה.
תהליך השינוי חייב להתבצע בצורה מבוקרת ומובנית מראש, במסגרת התהליך נבנית תוכנית אישית המותאמת לאופי המשרה אליה פונים, בסופו של דבר, וכמובן לאופי של המצייר.
בסיום התהליך ניתן יהיה להגדיר את הנקודות המקדמות את המצייר בסגנון ההתנהלות שלו בקריירה, במשפחה ובכלל ואת הנקודות הדורשות חיזוק.
הציור החדש שיצויר אחרי הבדיקה הזו, ישקף את הדרך בה כל אחד בוחר לגשר על כל הנקודות הללו, והפעם יקדם וישפר את מיקומך בבואך להצליח ביעד שהצבת לעצמך.
מיכל וימר היא מומחית לפענוח ציורי ילדים ומבוגרים, מנהלת את פורום פענוח ציורי ילדים בקהילות ynet
www.michal-wimmer.co.il
לפנייה לכתב/ת 
