"השדים הלבנים של הלילה"

"אנשים טסים לחוץ-לארץ כדי לגלות נופים ובעלי חיים. אני מסתפק בגן העדן החייתי של עמק יזרעאל. יש כאן עולם שלם ומרתק לכל חובב טבע", אומר אמיר עזר, בן 37, איש צבא קבע בחיל הים, המתגורר עם משפחתו בגבעת-המורה בעמק יזרעאל.

 

כבר בילדותו בגבעת-המורה הוא התאהב בבעלי חיים.  "ברגע שהייתי חוזר מבית הספר, הייתי רץ לשפת הים, שהיתה קרובה לבית של הורי וזה היה למעשה מגרש המשחקים שלי", הוא נזכר. "אספתי חרקים, השקפתי על ציפורים ולאט לאט התחלתי להיכנס לעולם של בעלי-החיים".

 

בעזרת מגדירי ציפורים ישנים, החל עזר להאזין לקולות הציפורים ולצפות בהן בעזרת משקפת. "למדתי לאהוב אותן ותמיד הסתקרנתי לדעת על ההתנהגות שלהן עוד ועוד", הוא מסביר. כשקיבל את המצלמה הראשונה שלו בגיל 13, הסכר נפרץ. "התמלאתי ברצון עז לתעד כל חרק או ציפור ממרחק של קילומטרים ואפילו שלא אהבתי את התוצאות הראשונות, תמיד שאפתי ליותר".

 

עזר התמקצע עם השנים בטיפוס הרים והשקיף על העולם מגובה רב. בין שירות קבע בחיל הים, הוא מצא גם זמן לתחביב מיוחד במינו. "המשיכה שלי לצילום ציפורים היא בעיקר בזכות העובדה שזה מאתגר לצלם אותן וכשהתחלתי לבנות מסתורים, פשוט נפעמתי מהעולם המרתק שלהן", הוא מגלה. "כשהתחלתי לצלם בחורשות ביערות, התגעגעתי לבזים ולתנשמות שמילאו כל חלקה טובה בתקופת ילדותי ולמרות שחיפשתי אחריהן, מצאתי מעט מאוד".

 

כוח עזר לתנשמת ולבזים

 

לאחר שנחשף עזר לפרויקט תיבות הקינון של התנשמות בקיבוץ שדה אליהו, הוא החל להתעניין בנושא והחליט לבנות תיבות קינון בכוחות עצמו בשנת 2002. "שבועיים לאחר שבניתי תיבת קינון לבז, ראיתי שהמקום רוחש בזים והחלטתי להמשיך בבניית התיבות, מתוך מחשבה להציב אותן ישירות בעצים, כך שבזכות כישורי הטיפוס שלי, הצלחתי להתקין תיבות בגבהים שנעו בין חמישה ל-15 מטר". 

 

מאז שנת 2002 התקין עזר יותר מ-70 תיבות קינון לתנשמות ולבזים, תוך כדי שהוא מנהל פרוייקט מעקב מסודר אחרי כל תיבה ותיבה. "צריך לזכור היכן המיקומים של כל התיבות, תאריכי ההתקנה, לנקות אותן לפני תקופת הקינון מכל הפסולת שמצטברת בהן. כל המשפחה שלי נרתמה לנושא".

 

למרות שעזר בונה תיבות גדולות ולא סטנדרטיות, לדבריו, התנשמות מחבבות את "הצימרים" ו"המקררים" המרווחים שהוא בונה למענן. "ככל שהתיבה גדולה יותר, היא תטיל יותר גוזלים ומאפשרת להן מרחב קינון מרשים",

הוא מסביר.

 

השמועה על מתקין התיבות שממלא חורשות רבות בתיבות קינון, עשתה לה כנפיים ולאחרונה יצרו עימו קשר אנשי החברה להגנת הטבע, ביניהם יוסי לשם, מוטי צ'רטר וקובי מירום שנדהמו מהפרוייקט הייחודי שלקח על עצמו.

 

 "זה בלתי נתפס כשאתה רואה שתיבת עץ פשוטה מושכת בזים ותנשמות", הוא אומר, "תמיד הייתי מנוי על מגזיני טבע וכל הזמן רק קראתי שמדברים על הכחדה והיעלמויות של זנים שונים. הגיע הזמן שחובבי בעלי חיים יצאו מחוץ לבית ויעשו משהו מהלב למען בעלי החיים. בלעדיהם, אין טעם לצאת לטיול בחוץ".

 

כיום מציין עזר כי ישנה תפוסה מלאה בכל תיבות הקינון ונראה כי ההחלטה להציב את התיבות בגבהים מרשימים בין ענפי העצים עשתה את שלה. את התנשמות החביבות עליו, הוא מצלם בתיבת קינון קבועה, באמצעות מסתור מיוחד בעיקר בשעות החשיכה. "כשאתה רואה תנשמת עם נברן בפה, יש לך אלפית שנייה כדי לתעד אותה ובזכות העידן הדיגיטלי אפשר להקפיא את הרגע בתוך הלילה", הוא מסכם. "לשמחתי, הן התרגלו אלי במשך עונת קינון שלמה. קשה שלא להתמכר ליופי הנדיר של השדים הלבנים".