ארה"ב: הזינוק של מקיין - הקריסה של ג'וליאני?

הפריימריז של פלורידה בעוד יומיים, יהיו, כפי הנראה, רגע היקיצה של רודי ג'וליאני ושל הרבה מאוד תומכים בארץ הקודש, מהחלום שראש עיריית ניו יורק לשעבר יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.

ג'וליאני - שוויתר על איווה, חיפף בניו המפשיר ורשם נפקדות במישיגן ודרום קרוליינה - השקיע את כל זמנו ומשאביו בפלורידה. ג'וליאני אינו טיפש. המהלך שלו בפלורידה התבסס על ההצבעה המוקדמת הגדולה. עכשיו תוהים הפרשנים הפוליטיים - האם ייתכן שלג'וליאני כבר הצביעו רבים, שקולם אינו בא לידי ביטוי בסקרים האחרונים?

מתוך כ-1.2 מיליון רפובליקנים הצפויים להשתתף בפריימריז בפלורידה ביום שלישי, הצביעו 427,018 מהם בהצבעה מוקדמת. לפיכך, כשליש מהקולות כבר נמצאים בבנק. אלה הם הקולות שעליהם הימר ג'וליאני. עתה ממתינים הפרשנים הפוליטיים בציפיה דרוכה כדי לראות מה יעלה בגורלה של הטקטיקה שאותה נקט ראש העיר ניו יורק לשעבר: האם תתברר כמטופשת או כגאונית.

כשהמועמדים האחרים דשדשו בשלג של איווה, רודי ג'וליאני התחמם בפלורידה. זה כשלעצמו נשמע גאוני, אבל בכך הוא הוציא את עצמו הלכה למעשה מהמירוץ הארצי לנשיאות בלא קרב. את הכותרות קיבלו המנצחים, ואילו ג'וליאני, שהתחיל את הבחירות המוקדמות כמוביל בקרב המועמדים הרפובליקנים, נמחק מהתודעה של הבוחרים.

כשהתחיל המירוץ, עיראק והטרור היו הנושאים הבוערים. ג'וליאני יצא למערכת הבחירות עם כרטיס ביקור של מי שניהל בהצלחה ובווליום תקשורתי אדיר את העיר ניו-יורק לאחר מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001. הוא ניסה לרכוב על הגל ההוא ולהצטייר כמנהיג הקשוח שאמריקה זקוקה לו בעידן של מלחמה של המערב נגד הטרור האיסלאמי הפשיסטי כהגדרתו.

ג'וליאני בפלורידה. בונה על המצביעים המוקדמים (צילום: רויטרס) 

אלא שההצלחה הצבאית האמריקנית בעיראק, והיעדר פיגועים, הורידו את עיראק והמלחמה בטרור מהתודעה. המשבר הכלכלי והחששות ממיתון בפתח הפכו את הכלכלה לנושא הבוער ביותר במערכת הבחירות. החשש של האמריקנים מהמשך החדירה של מיליוני מהגרים בלתי חוקיים בעיקר מגבול מכסיקו, היא הנושא השני בחשיבותו, בעיקר במדינות הדרומיות.

במבט לאחור אי אפשר שלא לחשוב שהסקרים של שלהי 2007 ביטאו בעיקר את העובדה שג'וליאני היה מועמד מוכר הרבה יותר מרומני והקאבי ואילו ג'ון מקיין היה בתהליך התאוששות מהקריסה שלו שאירעה בקיץ 2007.

הקריסה של מקיין נבעה בעיקר מתמיכתו חסרת המעצורים בשיגור חיילים נוספים לעיראק, עמדה שלא היתה פופולארית בחודשי הקיץ גם בקרב רפובליקנים רבים. מקיין תמך בחקיקה שתעניק חנינה למיליוני מהגרים בלתי חוקיים בניגוד גמור לעמדת מרבית הציבור האמריקני – בעיקר השמרנים שבהם.

ההתאוששות והקריסה שזורות זו בזו

במידה רבה התמודדו ג'וליאני ומקיין על אותה משבצת. המצע של שניהם התמקד במלחמה בעיראק ובטרור האיסלאמי. שניהם אינם חסידי הממסד השמרני ומקובלים יותר בקרב מצביעים עצמאיים, ועלולים גם לגנוב קולות מהצד הדמוקרטי של המפה.

אם כן, ההתאוששות של מקיין והקריסה של ג'וליאני הינן שזורות זו בזו. הציבור נחשף לכתבות תחקיר לא מחמיאות על ג'וליאני, בשעה שאפילו יריביו המרים של מקיין לא יכלו שלא להודות בהגינותו הרבה. כך נסק מקיין - וג'וליאני הוסיף והידרדר.

לפי הסקר האחרון של מכון זוגבי, המתפרסם היום, רודי ג'וליאני נלחם בשיניים עם מייק הקאבי על המקום השלישי בפלורידה. 13 אחוזים לג'וליאני, 14 להאקבי. פלורידה תהיה קרוב לוודאי המדינה שבה יתעוררו שניהם מחלום הנשיאות אל מציאות פשיטת הרגל והיעדר יכולת להתחרות ב"סופר טיוזדיי", על 22 מדינות. שם המשחק יהיה כסף, כסף כסף, לתשדירי בחירות.

לקרב הזה יישארו כנראה ג'ון מקיין ומיט רומני, שלשניהם מנבא הסקר של זוגבי 30 אחוזי תמיכה בפלורידה. מקיין על המשבצת שרודי תכנן לרוץ, ומיט רומני על תקן הביצועיסט הכלכלי, שמצהיר על יכולתו להציל את כלכלת אמריקה.

סטירת לחי מהמושל

לקראת סוף השבוע הכריז העיתון החשוב ביותר באמריקה "ניו יורק טיימס" על תמיכתו במועמדות של ג'ון מקיין והילארי קלינטון. מצד אחד, "ניו יורק טיימס" הוא עיתון הבית של ג'וליאני, אבל מצד שני הוא עיתון שמאלני - עובדה שאיפשרה

לג'וליאני דווקא להתהדר בהיעדר התמיכה בו.

אבל את מה שקרה הלילה, הוא לא יוכל לנפנף בחוש הומור ימני: מושל מדינת פלורידה צ'ארלי קריסט, הזוכה לאהדה רבה במדינתו, התייצב מול המצלמות והודיע על תמיכתו במועמדות של ג'ון מקיין לנשיאות - ונעץ כנראה את המסמר האחרון בארון הקבורה של חלום הנשיאות של ג'וליאני.