חו"ד נגד העברת טיפול בנפגעי תאונות לקופ"ח
משרד האוצר מעוניין להעביר את האחריות לטיפול בנפגעי תאונות דרכים, מחברות הביטוח לקופות החולים. אלא שחוות דעת מפורטת של היועצת הכלכלית של ועדת הכספים, מגלה שלל בעיות ביוזמת האוצר - והדיון בוועדה נדחה
היועצת הכלכלית של ועדת הכספים תוקפת הבוקר (ג') את הצעת האוצר להעביר מחברות הביטוח לקופות החולים את האחריות לטיפול בנפגעי תאונות הדרכים. במהלך הישיבה התברר כי המחלוקת סביב הצעת האוצר חריפה מכפי שחשבו, ונוכח ההתנגדות של חברים בוועדה הסכים היו"ר ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), כי מדובר ב"חוק מורכב בעל השלכות על ציבור נפגעי התאונות, שטובתם עומדת בראש דאגותינו", והחליט לדחות את ההכרעה לטובת דיון נוסף בעוד שבועיים.
היועצת הכלכלית, סמדר אלחנני, מפריכה בחוות דעת מקצועית שהעבירה לחברי הוועדה, את טענת האוצר שהעברת האחריות תקל על הנפגעים ותחסוך ביורוקרטיה והתחשבנות עם עלויות מיותרות בין הקופות לחברות הביטוח. לדבריה, ההפך הוא הנכון. מדובר בפחות זכויות לנפגעים ובלא פחות ביורוקרטיה. קל וחומר, "המהלך יפחית אף יותר את התמריץ למלחמה בתאונות", מדגישה אלחנני.
מי יטפל בנפגעי התאונות? (צילום ארכיון: חגי אהרון)
היועצת מבהירה שהחוק החדש בעצם מבטל את הכיסוי הקיים בפוליסות ביטוח החובה לרכב, לשירותי בריאות שניתנו עד כה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וקובע שהם יינתנו מעתה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זהו הבדל מהותי ופוגע, לדבריה. חוק הפיצויים, משנת 1976, כיסה את הוצאות הטיפול בנפגעי התאונות ללא קשר לגורמי התאונה או לרשלנות כלשהי והבטיח טיפול לכל נפגע בין אם הוא תושב ישראל, תייר או עובד זר, בין אם התאונה אירעה בישראל או בשטחי הרשות הפלסטינית. לעומת זה, האוכלוסייה המבוטחת בחוק הבריאות היא רק תושבי ישראל. לפי הצעת האוצר, מי שאיננו תושב ימשיך להיות מבוטח לפי חוק הפיצויים. היועצת שואלת עוד - "האם הביורוקרטיה והעלויות המנהליות לא ימשיכו?".
הרעה נוספת בתנאים, לדבריה: בחוק הפיצויים אין השתתפות עצמית במימון הטיפול הרפואי. בחוק הבריאות יש. לפיכך, מי יבטיח שקופות החולים לא יגבו מהנפגעים את ההשתתפות העצמית על-פי זכותן, וכיצד יחושב הפיצוי של האוצר לקופות לגבי נפגעים מבוטחים, שזכאים לפטור מהשתתפות עצמית? אם הזכאים לכיסוי ההשתתפות יצטרכו לפנות לחברת הביטוח גם על סכומים קטנים, מי יסייע להם לעמוד על זכויותיהם, וכיצד יובטח החיסכון בהוצאות המנהליות שהאוצר מבטיח?
ועוד שינוי עקרוני לרעה: סל הבריאות, שאמור לממן את הטיפול בנפגעי התאונות, נתון למגבלות תקציביות שאינן קיימות בחוק הפיצויים. האוצר אמנם מציע להשתמש בשנים הראשונות של העברת האחריות בעודפי הכספים שנותרו בחברת אבנר, המשותפת לחברות הביטוח, ושהוקמה להוצאת הפוליסות של ביטוח החובה בעקבות חוק הפיצויים. אבל אבנר חדלה לנפק את ביטוחי החובה לפני חמש שנים, במעבר לרפורמה בביטוחי החובה ולתנאי תחרות.
פעילות אבנר מוגבלת היום למימון ההתחייבויות הטיפוליות במבוטחי העבר שנפגעו. העודפים נותרו מכספם של אותם מבוטחים (שנגבה בפרמיות מנופחות). היועצת טוענת כי אין הצדקה להעביר כספים שנגבו מקבוצה מסוימת, לכלל האוכלוסייה ולטובת נפגעים עתידיים במסגרת סל הבריאות. לדבריה, יש להשאירם במקומם, כדי להפחית את פרמיית החובה הקיימת וכדי לשמש כרית ביטחון ל"קרנית" - הקרן הממשלתית שמכסה נפגעי תאונות ממי שנהגו ללא ביטוח.
אלחנני מציינת כי חוק הפיצויים אמנם לא משמש תמריץ לנהיגה זהירה, מאחר שאיננו דורש הוכחת אשמה. מצד שני, העברת הכיסוי לסל הבריאות יפחית אף יותר את התמריץ למלחמה בתאונות מהסיבות הנ"ל. "לפחות יש לשמור שפרמיית ביטוח החובה תשקף את מלוא העלות הנובעת מהתאונות, ולא תתמוסס בסל הבריאות הכללי. אין שום סיבה להגדיל את סל הבריאות כדי לכסות את הוצאות הטיפול בנפגעי התאונות", היא טוענת בחוות הדעת לוועדת הכספים. ובכלל - האוצר לא מבהיר בהצעתו כיצד תחושב הפרמיה אם יתקבל החוק החדש. אלחנני לא בטוחה שרק התחרות בין חברות הביטוח תבטיח את ההוזלה. הפיקוח על התאמת הפרמיה אמנם נתון בידי המפקח מטעם האוצר, אבל הצעת החוק איננה מתייחסת לכך.
ובסוף חוות הדעת של אלחנני: אם האוצר מבקש לחסוך בהעברת האחריות, את ההוצאות המנהליות הכבדות ואת המערכת הבירוקרטית המסובכת שקיימת לדבריו בשיטה הנוכחית, "האם התשובה לכך לא צריכה להיות בהתייעלות מערכת ההתחשבנות בין הקופות לחברות הביטוח, בתקופה של מערכות מחשוב משוכללות וזולות, ולא דווקא בשינוי החוק?".
