אני יודע איפה מסתתר הרומנטיקן האחרון
יקירנו יושב בבית הקפה, מעיף מבטים לעבר בחורה נאה וחושב עליה ועליו מתאהבים ומקימים משפחה. כמו האינדיאנים שחיים באזורים מבודדים בגלל פחד מפני האדם הלבן, הגברים הרומנטיקנים מתחבאים פן יגלו אותם הגברים "האמיתיים"
בימינו יש קושי ניכר למצוא אינדיאני אורגינלי, ששורשיו מגיעים עד לתקופת השבטים העתיקים שקיננו בעבר ביבשת אמריקה. תרבויות אלה כמעט ונכחדו מן העולם, והשורדים חיים להם באזורים מבודדים, מהחשש שהאדם הלבן לא יקבל אותם כשווים.
כמו האינדיאנים, כך גם הגברים הרומנטיקנים חיים להם במסתור, פן יגלו אותם הגברים "האמיתיים" ויעבירו אותם ואת הרומנטיקה הנדושה שלהם לצד השני, לצד "האמיתי".
אני מכיר בחור כזה, רומנטיקן חסר תקנה, שאפילו מסתובב לו חופשי ברחובות תל אביב. מידי פעם הוא מתיישב בבית קפה צדדי וחושב מחשבות רומנטיות אסורות. יקירנו אינו מרבה לחפש תשומת לב, פן יחשוף את עצמו ויהפוך ללעג בין הגברים "האמיתיים". אתם מבינים, קשה לצאת מהמגירה היום ולהכריז בקולי קולות: "הריני רומנטיקן חסר תקנה". העולם אינו מקבל תופעות אלה בהבנה ומעדיף להישאר בעקרונות הקבועים שמרכיבים את משחק המינים הקר והמנוכר.
יקירנו יושב על הכורסה בבית הקפה ושותה את הטורקי שלו ליד קערת מוזלי צבעונית, מעיף מבטים קצרים לעבר בחורה שתפסה את עינו כנאה ומרשימה וחושב מחשבות אסורות. למשל, מחשבות על אותה בחורה ועליו מתאהבים, מתבגרים ביחד ומקימים משפחה. מחשבות על איך הוא עושה איתה אהבה מדהימה כל הלילה ואז מתעורר בבוקר לראות שהיא מתכרבלת בזרועותיו והכל טוב ונעים. מחשבות שבאות מהלב.
לפעמים יקירנו עושה מאמצים ניכרים להתנהג כגבר "אמיתי" ומכריח את עצמו לחשוב על איך הוא ישחק עם הבחורה ולא יתקשר אליה יום אחרי שידפוק לה ת'צורה. מחשבות על איך הוא ייצא עם חברים שלו ערב אחרי שהוא "יעשה אותה" ויספר להם סיפורי קרבות מחדר המיטות. אבל אז יקירנו חוזר לעצמו כמעט מיידית וליבו מתמלא רחמים כלפי אותה בחורה שכל כך מוצאת חן בעיניו.
זהו גורלו של יקירנו, הרומנטיקן האחרון, שלא ביקש יותר מדי, אלא לאהוב אהבה כנה ואמיתית ללא משחקים, תנאים וחיפושים מיותרים אחר פגמים אינסופיים. ייתכן שיתמזל מזלו של יקירנו והוא ייצא מבית הקפה עם הבחורה המרשימה, שתבחין במעלותיו הפנימיות בנוסף ליופיו החיצוני. ייתכן שימשיך לשבת בבתי קפה, עד שיום אחד יבגוד בו ליבו והוא ייאלץ לחצות לצד השני ולהפוך לגבר "אמיתי".
ביומו הראשון כגבר "אמיתי" ייצא לפיק אפ בר הכי פיק-אפי שהוא מכיר עם חבריו הנאמנים, ישכר את הבחורה הראשונה שתתפוס את עינו וייקח אותה לסיבוב בשירותים המעוצבים של המקום. מאז ייחשב כגבר "אמיתי" לכל דבר ועניין ולא יעז להביט אחורה, לעבר ימיו כרומנטיקן חסר תקנה.
יקירנו מחליט לפעול, קם משולחנו וצועד בביטחון לעבר הבחורה המרשימה. "היי", הוא פונה אליה בעדינות, "התבוננתי בך מהשולחן שלי ואני חושב שאת מדהימה.. אשמח אם את וחברה שלך תצטרפו אלי, או אם אני מפריע - אסתפק בלקבל את מספר הטלפון שלך".
"אני לא נותנת סתם את מספר הטלפון שלי"
חיוך עלה על פניה של הבחורה המרשימה והתחלף במהרה במבט של תדהמה. "תשמע", היא משיבה ליקירנו, "זה ממש מחמיא לי, אבל אני בדרך כלל לא נותנת את מספר הטלפון שלי ככה סתם, אולי תבוא היום לבר שלנו בדיזנגוף לאיזה דרינק?".
ברגע אחד התנפצו המחשבות בראשו של יקירינו עליו ועל הבחורה שחשב כמרשימה מתאהבים ומתבגרים יחד. הוא מוצא את עצמו עומד בצומת דרכים. מידי שבוע בשבוע עומד יקירנו באותו צומת דרכים, הכל בגלל בחורות שמבחוץ נראות מרשימות, אבל מבפנים כבר פגועות ממנת יתר של גברים "אמיתיים" שעברו במהלך חייהן.
"אולי אבוא", משיב יקירינו ומסתובב כדי לחזור לשולחנו. במוחו מתרוצצת לה מחשבה אחת: "בשבילה זה מאוחר מדי".
כמו האינדיאנים האחרונים ימשיך יקירנו לנדוד ולחפש אהבה נכונה, עד שהעולם ישתנה או עד שייכחד מבלי להשאיר סימן.
האימייל של עופר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
