וינוגרד על הקברניטים: יש מקום לאחריות אישית

"ישראל יצאה למלחמה יזומה ללא בדיקה מעמיקה וללא שהייתה מוכנה אליה. היא לא מיצתה את יכולותיה, והמלחמה שעלתה לישראל וללבנון, באשמת חזבאללה, במחיר דמים ובהרס רב מאוד, חשפה כמה אמיתות מטרידות על ליקויים וכשלים, שהיו נעלמות עד אז מן העין הציבורית, וגם מעיניהם של רבים מהדרג המדיני והמקצועי". כך פוסקת ועדת וינוגרד בדו"ח שפרסמה הערב (יום ד') על מלחמת לבנון השנייה.

• דו"ח וינוגרד - סיקור מיוחד
  
  
  

הוועדה נקטה בקו מתון כלפי הדרג המדיני ובטון כמעט מתנצל הסבירה: רצינו להגיש דו"ח מהיר שיסייע לתיקון הליקויים והכשלים ולכן פעלנו במגבלות הבג"ץ. עם זאת כותבים חבריה: "תמונת המלחמה הייתה תוצאה משולבת של ניהול לקוי של הדרג המדיני והדרג הצבאי והממשק ביניהם, של ביצוע לקוי של צה"ל, ובעיקר של כוחות היבשה, ושל תנאי רקע פגומים מבחינת ההיערכות של ישראל".

יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, אמר כי "הבחירה של הממשלה בין החלופות ביציאה למלחמה היתה נתונה אמנם לשיקול דעתה המדינה הבלעדי ואולם דרך קבלת ההחלטה, היעדר הדיון בבחירה בין החלופות והדרך בה יצאה ישראל למלחמה בטרם בחרה בחלופות ללא אסטרטגיה של יציאה למלחמה, היו כשלים חמורים שהטילו צל על המלחמה כולה. לכשלים אלו תרמו הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי".

בהמשך הדו"ח יש ביקורת רבה על שהדרג המדיני כשל בפיקוח על הדרג הצבאי. יש "ריבוי ליקויים וכשלים של ממש בהכוונה ובפיקוח של הדרג המדיני על צה"ל, ובהקפדה על ביצוע ההנחיות של הדרג המדיני, במידה וניתנו, כמו גם בסיוע שנתן צה"ל לדרג המדיני בקבלת החלטותיו".

חברי הוועדה. מחכים למשפט הציבור (צילום: גיל יוחנן)

על המהלך הקרקעי כותבת הוועדה: "אנחנו קובעים כי החלטה זו הייתה במסגרת שיקול דעתם המדינאי והמקצועי הסביר של מקבליה. כל קביעה בנושא זה מתבססת, בהכרח, על השערות שאינן ניתנות לביסוס מלא. מקבלי החלטות כאלה פועלים בתנאים של חוסר ודאות. גם היום, לאחר מעשה, אי אפשר לבחון מה היה קורה לולא התקבלה ההחלטה כאשר התקבלה. בהערכת התוצאות בפועל של התנעת המהלך הקרקעי, סביר להניח שהנכונות המופגנת של ישראל לצאת למהלך הקרקעי, כמו גם עובדת היציאה אליו, תרמו להאצת התהליך המדיני ולשינוי חלק מפרטיו".

בנושא זה נכתב עוד: "יתירה מזו, יש סבירות בהערכה כי יציאתה של ישראל למהלך הקרקעי הייתה בעלת חשיבות בהחלטות ממשלת לבנון על קבלת ההחלטה ובתגובת חיזבאללה להפסקת האש. היא גם האיצה את ההיערכות של הכוח הרב לאומי ושיפרה, מבחינת ישראל, את הרכבו".

משפט הציבור יכריע

על-גבי 617 עמודים נפרס הדו"ח הסופי של הוועדה. לגבי אחריות אישית קבעו חברי הוועדה: "החלטה זו לא הייתה פשוטה בעינינו. ישנה הנחה כמעט טבעית כי במקום שנמצאים ליקויים משמעותיים - אף אם הם חלק ממערכות מורכבות שיש בהן גם ציוני זכות רבים - יש מקום גם ל'אחריות אישית'. אנחנו מקבלים הנחה זו. כשלים, ליקויים ותקלות אינם נעשים מעצמם. אנו סבורים כי אחריות, הכוללת הן נטילת אחריות של אדם למעשיו והן הטלת אחריות במקרים מתאימים, היא חלק ממערך נורמטיבי נכון".

לגבי גורמים אחרים, המעורבים במלחמה, כתבו חברי הוועדה: "בראשית לימוד החומר הקשור לנושאי הדו"ח הסופי החלטנו לבחון כלילתן של מסקנות אישיות רק לגבי מי שנראה לנו שלא היה מנוס מלכלול מסקנות כאלה. לדעתנו, רק במצב

כזה הייתה הצדקה לניהול הבדיקה הפרטנית והמדוקדקת, כולל הודעה, עיון וטיעון, לגבי תפקודו והתנהלותו. לגבי כל האחרים - סברנו כי נכון יותר יהיה להסתפק בעובדות, מסקנות והמלצות מערכתיות ולהניח לצבא עצמו, או למשפט הציבור, למצות השלכות אישיות של המלחמה".

בהמשך הדו"ח הסבירו חברי הוועדה כי תפקידם העיקרי היה "הוצאת דו"ח מקיף, מהר ככל האפשר, שיזהה את הליקויים העיקריים במלחמת לבנון השנייה ויצביע על דרכים יעילות ומהירות לתיקונם. זיהויים של האחראים אישית לליקויים אלה היה מרכיב חשוב בעבודתה של הוועדה, אולם כאשר זיהוי כזה נמצא במתח חזיתי עם המטרה העיקרית והראשונה - המטרה העיקרית גברה".