חלי ורחלי ומה שביניהן
חלי ורחלי, חילונית וחרדית, נפגשו לשיחה קצרה על צניעות ועל מקומה של האישה בחברה שלהן. עולם כל-כך שונה, שזה מדהים כמה שהוא דומה
חלי: אצלנו החילונים, יש בטלוויזיה תוכנית שבה כל הבנות מסתובבות כל היום בבגדי ים. זה נועד למשוך צופים.
רחלי: מעניין. אצלנו החרדים, יש עכשיו בנות שהולכות עם שכמיות על הבגדים. זה נועד דווקא להבריח צופים...
חלי: אצלנו, בוחרים להציג בפרומואים דווקא את הקטעים הכי פרובוקטיביים.
רחלי: מה זה פרומואים?
חלי: מה, את לא יודעת? פרומואים אלו תשדירים שבהם מכניסים את הקטעים הכי מושכים כדי שהציבור ירצה לראות את התוכנית עצמה. זה בעצם פרסומת לתוכנית טלוויזיה.
רחלי: מוזר. אצלנו בכלל אין טלוויזיה, ובעיתונים בקושי מזכירים שמות של נשים.
אפילו הוציאו מהצילום שפורסם בעיתון את פרופסור רות גביזון...
חלי: בגלל שהיא פרופסור?
רחלי: לא. בגלל שהיא אישה. ואצלכם?
חלי: לא, בתוכניות כאלה אין פרופסורים.
רחלי: אנחנו בכלל חושבים שאישה לא צריכה להופיע בתקשורת. ואם כן, רק בעילום שם ובלי צילום. תמונה של אישה עלולה לפתות את הגברים ולהסיח את דעתם.
חלי: נו, לפתות את הגברים זה הכי חשוב. בלי בנות בביקיני – אין רייטינג, אין כסף, אין טלוויזיה. זה מוכר, העם אוהב את זה, ברוך השם.
רחלי: ברוך השם? השם ירחם. אצלנו, אם בנות יופיעו בעיתונים שלנו, העיתונים ייסגרו.
חלי: אבל את רואה. הבנות החילוניות מאושרות. תראי כמה בחורות מנסות לקבל בכל תוכנית ריאליטי איזה תפקיד.
רחלי: תפקיד? לנו, הנשים החרדיות, יש תפקיד אחר. תראי איך אנחנו מאושרות. הצניעות הרי שמרה על הנשים...
חלי: דווקא החופש שומר על הנשים. ולא שאחרים אומרים לנו מה לעשות.
רחלי: אמנם הגברים אומרים לנו מה לעשות, ואיך להתלבש, ומה עומד בקריטריונים ומה לא, אבל בסך הכול זה טוב גם לנו.
חלי: אמנם הגברים אומרים לנו מה לעשות ואיך להתלבש ומה עומד בקריטריונים ומה לא, אבל בסך הכול זה טוב גם לנו.
רחלי: אנחנו יודעות שככה זה היום, ואם אנחנו רוצות להצליח, אנחנו צריכות להקשיב למי שמבין בתחומים האלה יותר מאיתנו.
חלי: אנחנו יודעות שככה זה היום, ואם אנחנו רוצות להצליח, אנחנו צריכות להקשיב למי שמבין בתחומים האלה יותר מאיתנו.
רחלי: סליחה, אבל את אומרת בכוונה בדיוק אותן מילים שאני אומרת?
חלי: לא, יצא לי ככה במקרה.
