תחזית: ישראל תיקנס ב-500 מיל' דולר על זיהום
בעוד שבעולם פועלים להפחית את פליטות גזי החממה, כדי להאבק בשינוי האקלים, מעריכים המומחים כי בישראל יגדל היקף הפליטות בשיעור ניכר. וזה גם יעלה לנו ביוקר: 10 דולר לטון פחמן שיסתכמו בקנס של כחצי מיליארד דולר בשנה
כחלק מהמאבק בהתחממות כדור הארץ התחייבה ישראל בוועידת האקלים בבאלי, כמו מדינות אחרות בעולם, להפחית את פליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. שיעור ההפחתה טרם נקבע אולם על פי הערכות הוא יהיה בין 25 ל-40 אחוז פחות מהערכים של שנת 2000.
נתונים שמסר אתמול (ב') המשרד להגנת הסביבה בכנס בירושלים, מלמדים כי ישראל תתקשה מאוד לעמוד ביעדים, משום ששיעור הפליטות שלה לא רק שאינו פוחת - אלא אף נמצא בעליה; עד 2020 צפוי גידול של 45 אחוז בכמות הגזים שאנו פולטים. המשמעות אינה רק פגיעה באקלים כדור הארץ אלא גם - ואולי בעיקר - כלכלית, משום שתג המחיר של אי העמידה ביעדים גבוה במיוחד. על פי תחישיבים של עמותת "אדם, טבע ודין", אם לא תפעל ישראל להפחתת הפליטות, תיאלץ לשלם בכל שנה כ-510 מיליון דולר בשנה על חריגותיה.
עוד בנושא:
- אחרי באלי: ישראל תבחן התחייבות להפחית בזיהום האוויר
- המשרד להגנת הסביבה: ישראל "חושבת בגדול" על זיהום האוויר
- הסכם באלי - בשורה גם לישראל / ציפי איסר-איציק
התחשיב שביצעה העמותה מבוסס על התחזיות למחיר הפחמן הדו-חמצני, גז החממה הנפוץ ביותר הנפלט, בין השאר, בתהליך שריפת דלק בכלי רכב מנועיים ותהליך ייצור חשמל בתחנות כוח פחמיות. ככל שנושא התחממות כדור הארץ הופך למרכזי יותר בזירה העולמית, כך צפוי לעלות גם תג המחיר של פליטת הפחמן הדו-חמצני לאוויר, במסגרת הסחר שמתבצע בין מדינות מתועשות בכמות הפליטות שלהן.
המחיר צפוי לעמוד בעתיד על כ-10 דולרים לטונה של פחמן דו-חמצני. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נפלטו בישראל בשנת 2000 כ-72 מליון טון של גזי חממה. אם לא תפעל ישראל להפחית את שיעור הפליטות הוא צפוי לגדול ב-45 אחוז עד שנת 2020, ולהגיע לכ-105 מליון טון בשנה. על מנת להשיג את יעדי ההפחתה הבינלאומיים, תצטרך ישראל ב-2020 להפחית את פליטת גזי חממה השנתית לכ-54 מליון טון. ההפרש עומד על כ-51 מליון טון של CO2 - כפול 10 דולר לטון פחמן - כלומר: 510 מיליון דולר.
שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, אמרה בכנס כי עמידה ביעדי ה-IPCC פירושה "התמוטטות הכלכלה הישראלית", וציינה כי יעדים אלה אינם ריאליים.
חלק מהנוכחים בכנס העלו בהקשר זה את הקמתה המתוכננת של תחנת הכוח הפחמית באשקלון (פרויקט D). בשבוע שעבר התקיים באשקלון דיון ציבורי בנושא, בו טענה חברת החשמל כי מצב משק האנרגיה בישראל מחייב את הקמת התחנה, ושהיא תתרום בעתיד לשיפור איכות האוויר בישראל.
פרופסור דני רבינוביץ', יושב ראש ארגון הגג "חיים וסביבה", מתח ביקורת על התקדמות הדיונים סביב הקמת התחנה ואמר כי עצם העובדה שמתקיימים שני דיונים בסמיכות כה רבה - האחד על הקמת תחנת שתפלוט פחמן והאחר על דרכים להפחתת הפחמן - מעידה כי השיח הסביבתי בישראל מתנהל "במציאות מקבילה". גם מנכ"לית עמותת "אדם טבע ודין", עו"ד ציפי איסר-איציק, אמרה בכנס כי היא "מודאגת מהקלות שבה לא מתייחסים ליעדי פאנל המדענים".
השר עזרא לעומתו, בחר במילים זהירות יותר וקרא שוב למשרד התשתיות לבחון את הצורך בהקמתה של התחנה ולבחון שימוש באנרגיות מתחדשות. "אני קורא למשרד התשתיות להקים שדות סולאריים בהקדם", אמר. "לוקח כ-60 חודשים להקים שדה סולארי וזה הזמן להתחיל לפעול".