המזבלה הגדולה בעולם: "מרק הפלסטיק" הפסיפי

באוקינוס השקט, בין חופי קליפורניה ליפן, צף כתם פסולת שיכול להחשב כמזבלה הגדולה בעולם. בכתבה בעמוד השער של העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" היום (ג') העריכו חוקרים כי הפסולת הצפה מתפרשת על פני שטח שגודלו כפול משטחה של ארצות הברית, והשטח גדל בקצב מתמיד.

על פי הדיווח בעיתון, מדובר במין "מרק" של פסולת פלסטיק. הכתם "מתחיל" כ-500 מיילים ימיים מערבית לחופי קליפורניה, כולל בתוכו את איי הוואי, ונמשך מערבה כמעט עד יפן. זרמי האוקינוס הסובבים את הכתם הענק מונעים מהפסולת להתפזר. חוקר האוקינוסים האמריקני צ'רלס מור, שגילה את הכתם, מעריך שמדובר ב-100 מיליון טונות של שרידים צפים, שמסתחררים על פני המים באיטיות.

חוקרים מצאו שמדובר בשני מרבצי פסולת שהיו משני צידי איי הוואי והתחברו לשטח רחב אחד. הפסולת מורכבת מאשפה המושלכת או נופלת מספינות מטען או מושלכת מאסדות קידוח נפט, אך מרביתה היא אשפה המושלכת מהיבשה. בין השאר אפשר למצוא ב"מרק הפלסטיק" כדורי-רגל, קייאקים, לבני לגו, בקבוקים והרבה שקיות פלסטיק.

"אשפה על פני אלפי מיילים"

מור גילה את ה"מרק" במקרה בשנת 1997, כשהפליג עם יאכטה מלוס אנג'לס להוואי והחליט לקחת קיצור דרך. הוא ניווט את היאכטה לעבר מה שמכונה "המערבולת הצפון-פאסיפית" - מערבולת באוקינוס שנגרמת בשל רוח חלשה ותנאי לחץ גבוה - אזור שימאים נמנעים ממנו בדרך כלל.

צילום: רונן אלקלעי

הוא סיפר לעיתון שנדהם למצוא את עצמו מוקף פסולת, יום אחרי יום, במרחק אלפי מיילים מהחוף. "בכל פעם שעליתי לסיפון ראיתי שאני מוקף אשפה צפה", סיפר לעיתון. "איך יכולנו ללכלך שטח כה גדול?". מור הסביר שמאחר ש"מרק הפלסטיק" שקוף למחצה ונמצא מעט מתחת לפני המים, הוא אינו נראה בצילומי לוויין. "אפשר לראות את זה רק כאשר זה מופיע בירכתי הספינה", אמר.

מור, שירש הון שצברה משפחתו בעסקי הנפט, מכר את כל עסקיו, הפך לפעיל סביבה והקים קרן למחקרים ימיים. הוא מזהיר כעת שאם צרכנים ברחבי העולם לא ירסנו את עצמם משימוש מתמיד במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, "מרק הפלסטיק" יכפיל את גודלו תוך עשור שנים.

הפלסטיק "שורד" עשרות שנים 

פרופ' דייויד קרל, חוקר אוקינוסים מאוניברסיטת הוואי, אמר כי דרוש עוד מחקר כדי לאמוד את גודלו האמיתי של "מרק הפלסטיק" אך ציין כי אין לו סיבה להטיל ספק בהערכותיו של מור. "אחרי הכל, פסולת הפלסטיק הולכת לאנשהו והגיע הזמן שנקבל דין וחשבון מפורט בעניין פיזור הפלסטיק בסביבה האקולוגית הימית, וההשפעה עליה", אמר.

עוד על פלסטיק:

• הפלסטיק - אויב או ידיד?
• פלסטיק "ירוק": בא מהטבע וחוזר לאדמה
  

קרל, שיצא בהמשך במשלחת מחקר לבחון מקרוב את הכתם, מעריך שהוא הפך כבר לסביבה ימית עצמאית. בעבר, פסולת שהושלכה לים עברה תהליכי התפרקות כימיים אולם הפלסטיק המודרני כה עמיד, שפסולת מחזיקה מעמד במשך עשרות שנים בצורתה המקורית. "כל פיסת פלסטיק קטנה שיוצרה ב-50 השנים האחרונות והגיע לים עדיין נמצאת שם איפשהו", אמר טוני אנדרדי, כימאי אמריקני. 

כשהוא מתקרב לאיים, הזיהום נפלט לחופים (צילום ארכיון: יאן משוב)

חוקר אחר, קרטיס אבסמאייר, שעקב אחרי הצטברות הפסולת בים במשך 15 שנה כמעט, מתייחס ל"מרק" הפסולת כמו אל יישות חיה. "זה זז כמו חיה משוחררת....", אמר. כש"מרק" הפסולת מתקרב ליבשה, כמו למשל באזור איי הוואי, ההשלכות הן דרמטיות. "ה'כתם מקיא' את הפסולת לחוף ומכסה אותו בשאריות של פלסטיק", תיאר אבסמאייר.

סכנה לבעלי החיים ולבני האדם  

על פי מחקרים, כ-90 אחוז מהפסולת בים היא פסולת פלסטיק. תוכנית הסביבה של האו"ם העריכה ב-2006 כי כל מייל רבוע בים מכיל כ-46 אלף פיסות פלסטיק צפות. על פי נתוני האו"ם, פסולת פלסטיק אחראית למותם של מיליוני עופות ימיים מדי שנה, כמו גם כ-100 אלף יונקים ימיים. מזרקים, מצתים חד-פעמיים ומברשות שיניים נמצאו בבטנן של ציפורים מתות, שחשבו בטעות שמדובר במזון צף. 

ד"ר מרקוס אריקסן, חוקר מטעם הקרן שהקים מור, אמר כי פסולת הפלסטיק מסכנת גם את בני האדם. הוא התייחס לפתיתי פלסטיק שמהווים את חומר הגלם של תעשיית הפלסטיק בעולם. מיליונים של פתיתים כאלה מגיעים בכל שנה לים. בתהליך טבעי הם הופכים למעין "ספוגים" שסופחים לתוכם חומרים כימיים רעילים. בשל גודלם, הפתיתים נבלעים על ידי דגים, ציפורים ויונקים ימיים, וכך נכנסים לתוך מארג המזון. "מה שמושלך לים ונאכל על ידי החיות מגיע בסופו של תהליך לצלחת שלנו", אמר אריקסן.

(הצילום של רונן אלקלעי: באדיבות תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה)