הגולנצ'יקים החדשים

הוא קצר בהרבה ‭130)‬ ק"מ) מאחיו הבוגר, שביל ישראל ‭940)‬ ק"מ‭,(‬ אבל יפה, מגוון ומרתק לא פחות. הוא נולד לפני כשנה ומדשדש עדיין בחיתוליו, אבל בהחלט מסתמן כיעד הבא של מטיילים מן השורה ומיטיבי לכת. שם הרי גולן ושם גם "שביל הגולן‭."‬

ביום חורף בהיר, שבו דגמנו חלקים מהשביל, ראינו מראות שיכולים להתחרות בכל טרק טוב בהימאליה, בהרי הטאטרה או באולימפוס. אחראים ליצירה הזאת כמה מאנשי רשות שמורות הטבע, החברה להגנת הטבע וישראל אשד, תושב הגולן ומי שעד לפני זמן לא רב ניהל את עמותת התיירות גולן. ואשד לא רק נאה דורש, הוא גם חרש את השביל לאורכו במשך חמישה ימים. הספק יפה, אבל מי שרוצה ליהנות מהליכה מתונה, ובעיקר לצלם (השביל עשיר במראות ובתצפיות בלי סוף‭,(‬ מומלץ שיעשה את זה בשישה-שבעה ימים.

במפות השביל עדיין לא מככב, אבל במהדורה הבאה של מפות סימון השבילים, שאמורה לצאת השנה, מבטיחים שהוא כבר יסומן. בינתיים אפשר להוריד את המפות מאתר תיירות גולן (אייקון מפות‭,(‬ בקנה מידה של ‭.1:50,000‬ השתמשנו בהן, והן סבירות ונוחות.  

לא להפריע לפרות

שביל הגולן מתחיל בחרמון, ליד קופות אתר הגלישה, ומסתיים בעין תאופיק שבדרום הרמה. הוא מסומן בלבן-כחול-ירוק. לבן הוא כמובן החרמון, כחולה היא הכנרת, והגולן, איך לא, ירוק ברובו. הסימונים, לפחות בינתיים, ברורים, אם כי סביר להניח שעם הזמן ישתנה גם תוואי השביל, כמו כל שביל חי שמגיב למטיילים. אחד הנושאים שעדיין דורש פתרון הוא המעבר בשטחי הבקר, ועד שייפתר מתבקשים המטיילים לסגור כל שער מכלאה שהם עוברים דרכו.

הדס מרקוס, מעמותת התיירות גולן, הצטרפה למסעון הדגימה. מאתר החרמון צעדנו לעבר נחל שיאון - מורד תלול של כ-8 ק"מ, שבמהלכם לא הפסקנו לפזול לאחור כדי לתפוס עוד ועוד

פיסות מכיפת הסבא. הדרך רצופה בקעות קטנות ושבילי בקר צרים. לעתים השבילים צמודים מאוד לגדרות, כשמצידם השני חומת סלעים, מה שיחייב אתכם להיזהר.

הצורות הגיאולוגיות בשטח, הצמחייה הייחודית של מורדות החרמון והתצפית על נווה אטי"ב, מצודת נמרוד ואפילו לעבר מרום הגליל לא מפסיקות לגרות את העין. לקראת סוף חלקו הראשון של השביל התגלתה בירכת רם. למרות רדידות המים, הבריכה עדיין נראית מרחוק כמו ימה כחולה ומרהיבה.  

ליד ביר א-שגום. בני יהודה הישנה

חלקו הראשון של השביל מסתיים ליד צומת הכביש חרמון, נווה אטי"ב, מַסעַדה. מג'דל שמס היא בסיס מצוין להצטיידות ולנשנוש (ממתקי אבו ג'אבל, המזנון שמציע סחלב חם ועוד‭,(‬ אבל המזבלה הפתוחה בסיום הקטע לא מעוררת תיאבון.

טיפסנו ליישוב הזעיר נמרוד, שיכול להוות בסיס ללינת לילה, למרות המרחק הקצר שלו מתחילת המסע. יש בו צימרים יפים, בקתות שטובלות בערפל ומסעדה כפרית עם שם מנצח, "קדירת המכשפה והחלבן‭."‬

אפרופו לינה, יש באזור השביל פוטנציאל אדיר לבניית בקתות לינה, כמקובל במסלולים הרריים דומים באירופה ובמקומות אחרים ברחבי הגלובוס, אבל מאחר שתודעת ההליכה לא בדיוק מפותחת אצל הישראלים, ועוד פחות מזה אצל מי שאמורים לתת את האישורים לכך, נצטרך מן הסתם לחכות. ולקוות.

יום שוק במסעדה

המשכנו לעבר בירכת רם. אחד המקומות הטובים לתצפית בדרך הוא זולת עץ, מעין חדרון על עמודים, של תושב מסעדה, שעמל כדי לפתח את המקום ומספק נוף מעורר תיאבון לארוחת בוקר. ירדנו בכיוון הבריכה - קילומטר הליכה מהמסעדה הידועה של איברהים. כ-500 מטר צפונית משם מגיעים לנבי יעפורי, מקום קברו של הקדוש הדרוזי. מסביב דוכני תפוחים, דבש ומיץ רימונים - יופי של צידה להמשך הדרך. אם אתם מטיילים בשישי, שווה לערוך גיחה קצרה לשוק יום שישי במסעדה או למסעדה של אבו נידאל (אם אתם משוגעים על חומוס‭.(‬

הלאה. אנחנו על דרך מטעים סלולה בחלקה בצידה המערבי של בירכת רם. מטעי תפוחים שעומדים בשלכת משמשים לנו תפאורה. בחלקות עובדים חקלאים דרוזים לקראת עונת הפרי. ועכשיו אנחנו כבר מטפסים לכיוון הר אודם, שמבטיח יופי של תצפית על האזור. באודם תמצאו אתר קמפינג ואת הצרכנייה של יוכי. נכון, זה לא בדיוק הסופרמרקט שחלמתם עליו, אבל למי שנתקע בלי חלב לקפה אין שום סיבה להתלונן.  

לא רק לג'יפאים

מהר אודם דילגנו (לכם אסור‭(...‬ במכונית לאזור עין זיוון, לדגום פיסת שביל נוספת. לפנינו נפרסו מטעי תפוחים מלוא העין. אנרגיה זמינה להמשך הצעידה מספק "דה-קרינה‭,"‬ מפעל לייצור שוקולדים, ליקרים וקונפיטורות של זוג עולים מארגנטינה, דור שלישי למשפחת שוקולטיירים.

פסענו על קטע שביל ארוך שחולף ליד כביש ‭,98‬ הידוע כציר הנפט. הציר, שהיה סגור ומשובש בחלקו לאורך 12 שנים ארוכות, נסלל באחרונה מחדש ומאפשר לא רק נסיעה קצרה יותר מזו שעל ציר המפלים, אלא ביקור במקומות (מגדל התצפית בג'וחאדר, החאן העות'מאני הסמוך, בריכת אורחה ועוד‭,(‬ שהיו עד עכשיו נחלתם של ג'יפאים או כאלה שלא חרדו לגורל כלי רכבם.  

למרגלות גבעת יואב

אחרי שטעמנו מציר הנפט, דילגנו ברכב למצפה אופיר שליד גבעת יואב ואל גלוית הנוף שנשקפת ממנו. אנחנו כבר בקטע הדרומי של השביל. למטה, לצד עדרי הבקר, מתזזים צבאים. אחר כך המשכנו לעבר ביר א-שגום, היא בני יהודה הישנה. בדרך לגבעת יואב השתנה הנוף לגמרי: כרמי זיתים ושדות חיטה נפרסו עד לעבר קו האופק, וסבתא חקלאית עם נכדתה חלפו לאיטן על טרקטור. הכנרת נותרה מאחור.

ואת המשך השביל דרומה, כמו את מרב קטעיו הצפוניים - אנחנו משאירים לאביב החף מבוץ. אז, בדיוק כמוכם, נסתער על מלוא 130 הקילומטרים.

• בתקופה הקרובה יעלה באתר תיירות גולן מידע מפורט על אפשרויות הלינה וההצטיידות לאורך השביל, וכן תיאור מפורט שלו. עד אז אפשר להתקשר למרכז המידע: טל' ‭.04-6962885 ‬