דיכטר: לבחור - חומה מול חברון, סיני או ירושלים

ביום שאחרי הפיגוע בדימונה, המרכז המסחרי בעיר חזר לשגרה. כמה תושבים הניחו פרחים והדליקו נרות נשמה, פקידי הביטוח הגיעו לאמוד את הנזקים שנגמרו לבתי-העסק, וכתמי הדם נוקו מהרצפה, עדות למראות הקשים של אתמול.

למרכז המסחרי הגיע ראש העיר, מאיר כהן. "גיליתי עיר חדשה, תושבים שעוזרים אחד לשני, תושבים חזקים שלא מפחדים לחזור לכאן למרות הפיגוע אתמול", אמר ל-ynet. "ההתרעות קיימות, ועד שהמדינה לא תבנה גדר, המצב הזה עלול להימשך. המטרה היא לא לאבטח כל מקום ומקום, אלא לאבטח את גבולות המדינה".

גם משה מלכה, מי שגילה אתמול את חגורת הנפץ הנוספת על גופו של המחבל הפצוע, הגיע למקום הפיגוע. "חזרתי כדי להתמודד עם כל מה שעבר אתמול", הוא אמר, "רציתי לבדוק אם אני יכול לחזור למקום הפיגוע. הטראומה הזו תישאר עוד זמן רב, אבל חייבים להמשיך הלאה ולהתגבר".

מי שעוד ביקר בדימונה היה השר לביטחון פנים. "צריך להפיק

 את הלקחים מהפיגוע הזה ברמות הגבוהות ביותר, ברמת המשטרה והעירייה. צריך לפעול כדי למנוע פיגועים כאלו", אמר השר, אבי דיכטר. הוא הזכיר את תושייתו של רב-פקד קובי מור, שירה לעבר המחבל השני ומנע אסון כבד עוד יותר. "המשטרה הצליחה למזער את הנזק של הפיגוע", הוסיף, כשלצדו אותו קצין וכן מפקד מחוז דרום, ניצב אורי בר-לב.  

בהתייחסו לסוגיית הגבול הפרוץ, אמר דיכטר: "הסוגייה הזו היא סוגייה ישנה. בסופו של דבר תהיה גדר, אך צריך להחליט קודם האם סותמים את הפירצות באזור חברון - או משלימים את החומה מסביב לעוטף ירושלים - או שבונים גדר באזור גבול מצרים. הדילמות קשות, ומדינת ישראל לא יכולה לעשות את הכל בו-זמנית".

תמונת ההרוגה לא מרפה

בינתיים, בבית-החולים בבאר-שבע מאושפזים עדיין שישה מהפצועים, אחד מהם - בעלה של ליובוב רזדולסקיה, שנרצחה בפיגוע - במצב אנוש. ד"ר מיקי שרף, מנהל "סורוקה", עדכן כי בסך-הכל הגיעו לטיפול 52 נפגעים, 11 מתוכם נפגעי גוף - והיתר חרדה.  

מירי בן נעים (42) מאושפזת עדיין במחלקה הכירורגית, ומצבה קל. היום

 היא שחזרה: "קניתי סיגריות וקבעתי שם עם חברה לקפה, אבל במקום קפה - היה פיצוץ. עפתי, אני לא זוכרת הרבה, היה לי מזל שהמחבל השני לא התאבד כי הייתי זרוקה ממש לידו. מה שעבר לי בראש זה שאני רוצה להמשיך לחיות בשביל הילדה שלי".

פצועה נוספת, ריטה גופמן, סיפרה: "יצאתי לסידורים של העבודה וראיתי את האשה שנהרגה עוד יושבת בשמש בנחת. כשצעדתי קדימה היה הפיצוץ ועפתי באוויר. בכל פעם שאני עוצמת עיניים חוזרת לי התמונה של האשה שנהרגה יושבת בשמש, רגע לפני הפיצוץ".