ג'ון מקיין: הרפובליקנים אמרו כן לזקן

באיחור של שמונה שנים - אחרי שהמכונה השמרנית המשומנת של המפלגה הרפובליקנית ריסקה אותו בבחירות המוקדמות של 2000, והגישה את הניצחון לג'ורג' בוש הבן - הצליח הסנאטור ג'ון מקיין לעשות "קאמבק" גדול ולזכות בגיל 71 במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, על אפם וחמתם של השמרנים.

בשנת 2000 נלחמו בו במקיין במפלגה הרפובליקנית באמצעות הפצת שמועות מכוערות. בין השאר שתלו בסקר טלפוני בדרום קרולינה שאלה שקרית, שממנה עולה כי למקיין יש בת שחורה מחוץ לנישואים. מקיין  - שאימץ עם רעייתו סינדי תינוקת מבנגלדש - התרגז והבהיר כי מדובר בעורבא פרח, אבל זה לא עזר לו ומאמציו להשיג את מועמדות המפלגה נכשלו. עכשיו, שמונה שנים אחרי, ה"סבא" עשה זאת - ובגדול. 

מקיין נבחר לראשונה לבית הנבחרים ב-1982 ומאז 1986 הוא מכהן כסנאטור מטעם מדינת אריזונה. נושאי חוץ וביטחון הם תחומי התמחותו העיקריים. מי שעוקב אחרי הצבעותיו בסנאט, יוכל לראות שהוא אינו נוקט הצבעה מפלגתית - ומי שעוקב אחר אופן הצבעתו יודע שג'ון מקיין אינו מסוגל להרים את שתי ידיו מעל לראשו. אלה הידיים שנשברו כשמפציץ הסקייהוק - שאותו הטיס בגיחה ה-23 שלו בשמי האנוי - הופל מפגיעת טיל קרקע-אוויר ב-26 באוקטובר 1967. אלה הידיים שמהן נתלה על ידי שוביו הצפון וייטנאמים עד שאיבד את הכרתו. הוא חי בצינוק, עונה ואף ניסה להתאבד פעם אחת.

מקיין ורעייתו סינדי חוגגים את ניצחונו בטקסס, הלילה (צילום ארכיון: AP) 

מהצינוק הביא את התנגדותו לעינויים

מקיין הוא בן למשפחה "לוחמת": אביו וסבו היו אדמירלים בכירים בחיל הים האמריקני. מנערות חונך מקיין להיות אף הוא אדמירל בחיל הים ועשה את מה שנדרש כדי להיות השלישי בשושלת. ג'ון הצעיר היה יפה תואר והיה ידוע כבליין הולל שמתרועע עם יפהפיות, אבל כשאמריקה קראה לו, הוא התנדב למלחמה בווייטנאם - בניגוד לבני טובים אחרים שהתחמקו משירות או עזבו לקנדה.

כשנודע לשוביו של מקיין שהוא בנו של האדמירל ג'ון מקיין, השתנה היחס אליו לטובה. הוויטנאמים הציעו לשחרר את מקיין ג'וניור לאלתר - כדי להשפיל ולהביך את אביו. אבל השבוי עצמו, נאמן לקוד הצבאי, סירב להשתחרר לפני שישוחררו כל החיילים האמריקנים שנשבו לפניו. המעשה אמנם עלה לו בחמש שנים בכלא, אבל העניק לו כבוד רב לאחר שחרורו.

אמריקה זוכרת כיצד מקיין, לבוש במדים לבנים של חיל הים עונד דרגות קפטן ונשען על קביים, התקבל כגיבור על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון בבית הלבן עם שובו לאחר חמש וחצי שנים בשבי הצפון וייטנאמי. הוא הפך לסלבריטי, לגיבור מלחמה עטור מדליות. הנכות שלו לא אפשרה לו לחזור לצבא. הוא השתחרר מהשירות הצבאי בגיל 36 בגלל שמצבו הגופני לא אפשר לו לממש את חלומו להתקדם לצמרת הצבאית - ועל כן הצטרף לפוליטיקה.

מהצינוק הצפון וייטנאמי הביא מקיין לפוליטיקה האמריקנית את התנגדותו לעינוי עצורי טרור בכלא גוונטנאמו. לטענתו, העינויים לא משיגים את מטרתם. כשבוי לשעבר הוא יודע שהוא היה מסוגל להמציא סיפורי בדיה מופרכים ולרצות את חוקריו - ובלבד שיעזבו אותו לנפשו. בסוגיה זו טוען מקיין כי ישראל מהווה דוגמה חיובית - מדינה הנאבקת בבעיות טרור קשות, שבה קבע בית המשפט העליון כי אסור לענות נחקרים.

הנכות גדעה את הקריירה הצבאית וניתבה אל הפוליטיקה (צילום: רויטרס) 

מקיין הוא איש ססגוני ומבריק, המתהדר ב-IQ של 133. סקרים שהתפרסמו עוד לפני פרישתם של יריביו מהמירוץ העידו כי הוא המועמד הרפובליקני היחידי שמסוגל לזכות בקולותיהם של מצביעים עצמאיים ולנצח גם את הילארי קלינטון וגם את ברק אובאמה.

רוצה לטפל באיראן, ימשיך הסיוע הצבאי לישראל

מקיין מכיר היטב את ישראל ובעיותיה. הוא פרו-ישראלי, אבל מתנגד נמרצות לשחרור ג'ונתן פולארד. מבחינת המאבק הבינלאומי לבלימת ההתקדמות הגרעינית של איראן, אפשר בהחליט לומר שמקיין הוא האיש שישראל רוצה בבית הלבן. מקיין הרבה להתבטא בנושא הגרעין האיראני וטען כי מלחמה עם איראן היא אמנם הקצנה חמורה - אבל היא גרועה פחות מאשר האפשרות שאיראן תהיה גרעינית. הוא הבטיח להקשיח את המדיניות האמריקנית נגד איראן אם ייבחר.

במאמר שפירסם לפני כמה שבועות ברבעון היוקרתי "פוריין אפיירז", טען מקיין כי "אסור להגביל את המלחמה בטרור לארגונים שאינם מדינה" - וקבע כי יש להתחיל לטפל באיראן. "איראן עומדת בראש מדינות העולם הנותנות חסות לטרור, היא ממשיכה במאמציה להשגת נשק גרעיני ואמצעים לשגרו", כתב במאמרו. הוא הזהיר כי "אם איראן תחזיק בארסנל גרעיני, היא תפגין נכונות רבה יותר לתת חסות להתקפות טרור על אויבים גלויים, לרבות ארצות הברית וישראל, או אפילו להעביר חומרים גרעיניים לאחת מרשתות הטרור, בנות בריתה".

מקיין דיבר מפורשות על הצורך להכריע את איראן. "למרות שפעולה צבאית אינה האופציה המועדפת, היא חייבת להישאר על השולחן. טהרן חייבת להבין שהיא אינה יכולה לנצח בעימות המכריע מול העולם. הנשיא הבא יהיה חייב להתעמת באופן ישיר עם האיום, והמאמץ שלו חייב להתחיל בסנקציות מדיניות וכלכליות", כתב במאמרו, הזהיר כי "אם האו"ם לא יסכים לפעול, ארה"ב חייבת להוביל קבוצה של מדינות לאכיפת סנקציות יעילות, כגון הגבלת הייבוא האיראני של נפט מזוקק".

במאמרו ב"פוריין אפיירז" גם התיחס לישראל, וציין כי "הנשיא הבא של ארה"ב חייב להמשיך במדיניות ארוכת השנים של תמיכה בישראל" - והדגיש כי "הדבר כולל אספקת הציוד הצבאי הנדרש והטכנולוגיה כדי להבטיח שישראל תשמור על יתרונה האיכותי". על תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, כתב מקיין: "החיפוש המתעתע אחר שלום בין ישראל לפלסטינים חייב להישאר בעדיפות, אך המטרה צריכה להיות שלום אמת".