עוד מפעלים מזהמים בישראל

13. תחנת הכוח אשכול באשדוד (1% מכלל הזיהום התעשייתי):

מופעלת חלקה במזוט וחלקה בגז טבעי. התחנה יכולה לספק 1,300 מגה-ואט. בשנה הבאה אמורה החברה לסגור את היחידות הישנות והמזהמות, אך ייתכן שבשל המחסור הצפוי בחשמל הן יופעלו באופן חלקי.

14. אבן וסיד - מפעל האספלט על כביש המחצבות באזור שוהם. (1% מכלל הזיהום התעשייתי):

חברת אבן וסיד היא אחת החברות הגדולות בישראל לייצור, שיווק ואספקת חומרי גלם לענף הבנייה והתשתיות. החברה מפעילה 20 מפעלים ומחצבות ברחבי הארץ ומייצרת מגוון רחב של מוצרים לתעשיות, בהם גם אספלט. לאבן וסיד שני מפעלים גדולים לייצור אספלט, שכל אחד מהם יכול להפיק אלפי טונות אספלט ביום. מפעל האספלט של החברה, הפועל בתוך מחצבה שמפעילה החברה באזור שוהם, מצוי ברשימה.

אבן וסיד הינה בבעלות קבוצת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון ותעשיות רדימיקס. מהחברה נמסר בתגובה: "תעשיית אבן וסיד פועלת בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה עם המשרד לאיכות הסביבה ועומדת בכל התקנים הנדרשים".

15. מפעל סולבר באשדוד (1% מכלל הזיהום התעשייתי):
חברת סולבר מייצרת מוצרים שונים מסויה, המיועדים לשמש חומרי גלם ומוצרים סופיים בתעשיית המזון, הבריאות ומזון בעלי החיים. החברה נרכשה בסוף שנות ה-80 על ידי קיבוץ חצור, מחטיבת המזון של כור. בשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיים כבדים ולהפסדים. באחרונה נרכשה על ידי קבוצת משקיעים. לפי דוחותיה, את תשעת החודשים הראשונים של 2007 סיימה ברווח. במפעלי החברה מועסקים כ-100 עובדים.

תגובת המפעל: "מתחילת השנה שעברה נוסף למזוט, המזין את דודי הקיטור, תוסף מיוחד המקטין את פליטת החלקיקים לאוויר. בכל הבדיקות שנעשו מאז עמדנו בתקנים".

16. תחנת כוח אלון תבור (0.8% מכלל הזיהום התעשייתי):

התחנה פועלת על סולר ויכולה לספק כ-450 מגה-ואט. היא הוקמה ב-1992 ויחידה חדישה הוקמה בשנת 2006. מהחברה נמסר: "התחנה עוברת הסבה לגז והשימוש בגז טבעי יחל עם הגעתו לאתר".

17. תחנת כוח צפית (0.6% מכלל הזיהום התעשייתי):

התחנה פועלת על סולר ויכולה לספק כ-460 מגה-ואט. היא הוקמה ב-1990 ויחידה חדישה הוקמה בשנת 2006. מהחברה נמסר: "התחנה עוברת הסבה לגז והשימוש בגז טבעי יחל עם הגעתו לאתר".

18. מפעל נשר ברמלה (0.6% מכלל הזיהום התעשייתי):

חברת נשר היא יצרנית המלט היחידה בישראל ויש לה כמה מפעלים בארץ. שניים מהם מופיעים ברשימה. המפעל הראשי באזור רמלה והמפעל השני באיזור הר טוב שליד בית שמש (במקום ה-21). הוא נרכש על ידי החברה בשנת 1969, ולאחר ששופץ וחודש החל לייצר מלט.

החברה טוענת כי בשנים האחרונות הושקעו כ-480 מיליון דולר בשיפור ובחידוש מפעלי המלט, שהם מהמתקדמים בעולם. בנוסף השקיעה החברה כ-440 מיליון שקל במתקנים ובציוד שמטרתם למנוע פליטת חלקיקים לאוויר. החברה נמצאת בשליטת כלל תעשיות (75%), שהיא חלק מקבוצת IDB שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר, וקונצרן בינלאומי בתחום הבנייה. בחברה מועסקים כ-470 עובדים.

תגובת המפעל: "נשר הוא מפעל המלט היחידי בעולם אשר זכה בפרס מטעם האו"ם (פרס המילניום) על הישגים יוצאי דופן בתחום השמירה על איכות הסביבה".

19. אתגל-אשדוד מדורג (0.6% מכלל הזיהום התעשייתי):

תחנת הכוח אתגל (לשעבר אשקוגן) היא אחת מתחנות הכוח הפרטיות היחידות שפועלות בארץ. התחנה הקטנה והמיושנת יחסית הוקמה בסוף שנות ה-90 ויכולה לספק 26 מגה-ואט. היא מופעלת במזוט, שהוא דלק כבד ומזהם, ומספקת את החשמל שמיוצר בה לחברת החשמל.

התחנה החלה לפעול בשנת 1998 ונקלעה לקשיים. בשנים 2003-2001 העלו בדיקות פתע שבוצעו בה חריגות מתקני זיהום האוויר. עקב קשיים הועברה התחנה לכונס נכסים. ביולי 2005 נמכרה במכרז תמורת 68 מיליוני שקלים לחברת אתגל-אשדוד בע"מ. החברה מצויה כיום בשליטת חברת כחול-ירוק מקבוצת שיכון ובינוי של שרי אריסון, ושותפים בה גם כלל ביטוח ואתגל אחזקות שבבעלות רן קרול.

תגובת החברה: "מאז רכישת התחנה השקיעה החברה תשעה מיליון שקלים בשיפור איכות הסביבה בכלל ואיכות האוויר בפרט. כתוצאה מביצוע ההשקעות האמורות הצליחה החברה להפ חית באופן דרמטי את רמת הפליטות לאוויר על כל סוגיהן".

20. חיפה כימיקלים צפון (0.4% מכלל הזיהום התעשייתי):

לאורך השנים משך מפעל זה תלונות רבות של הציבור באיזור. בבדיקות שנערכו בשנים האחרונות לא נמצאו בו חריגות. בעבר, המשרד להגנת הסביבה שקל לסגור אותו. המפעל מזרים לאורך שנים שפכים לנחל הקישון. תגובת הממפעל: "בשנים האחרונות שיפרנו באופן משמעותי את פליטת החומרים המזהמים מהארובות".