דייג יפני: "זו התרבות שלנו לאכול דולפינים"
הדייגים בכפר טאיג'י ביפן הורגים מדי שנה אלפי דולפינים. למרות מחאת פעילים למען יונקים ימיים הקוראים להפסקת הדיג, לא נראה כי בכוונתם התושבים להפסיק מסורת בת מאות שנים. לדבריהם, אין לאנשים מהמערב זכות לומר להם מה לאכול, כמו שהם לא מוחים נגד שחיטת תרנגולות ופרות. כתבת CNN שתיעדה את המעשים שמעה מדייג מקומי את עמדתם הנחרצת: "זוהי התרבות שלנו לאכול אותם"
התושבים המקומיים מודעים לכך שהם פוגעים ברגישות הקיימת בארצות המערב על ידי אכילת הדולפינים, אך לדבריהם מדובר במסורת בת מאות שנים. הם אומרים כי לזרים אין זכות לומר להם לחדול מאכילת הדולפינים, באותה מידה שלהם אין זכות לבוא בטענות לתושבי המערב על שחיטה ואכילה של תרנגולות או פרות.
כשמזכירים דולפין בטאיג'י, או בכפרים בסביבה, התמונה הראשונה שעולה לראש בקרב התושבים היא של ארוחה טעימה. בשונה מהדעה הרווחת, זה אינו המצב ביפן כולה. מרבית היפנים לא אוכלים דולפינים, ומדובר במנהג רווח בכפרי דייגים קטנים. ועדיין, "הממשלה מכבדת את זכויות התושבים כמו אלה הגרים בטאיג'י", אומר ג'וג'י מורישיטה, האחראי על ניהול המו"מ הבינלאומי ברשות המדגה היפנית. "יפנים רבים רואים בצבי כשליח קדוש של האלים, אך הם לא לעולם יציעו לאנשים המתגוררים בחלקים אחרים בעולם להפסיק את הפלישה ליערות כדי לצוד בשר צבי"
הדייגים בטיאג'י הבינו כי קיימת סכנה לאורח חייהם, כאשר מצלמות טלוויזיה זרות החלו להגיע לכפרם ולתעד את הנעשה במקום. זו הסיבה שהם עורמים קשיים על הזרים, שלעיתים אף נאלצים להיכנס לעיר בחשאי. כשצוות CNN החל לצלם את ביתור הדולפינים בנמל, ניסו הדייגים להסתיר את מעשיהם בעזרת יריעות אטומות.
מראות הטבח של הדולפינים מעוררות גועל אצל ריק אובארי, מאמן דולפינים לשעבר ממיאמי, שהפך את טאיג'י לביתו השני. אובארי, שהיה בין מאמני הדולפינים שהשתתפו בסדרה "פליפר", נוקט בצעדים לא שגרתיים כדי להילחם במסורת המקומית.
לעיתים הוא עוטה בגדי נשים או מכסה את פניו במסכת מנתחים כדי להסוות את זהותו המערבית, כשהוא מחפש אחר עמדות צילום המשקיפות על האוקיינוס והנמל. הוא מתגנב לצוקים עם מצלמת וידאו, בתקווה לתעד את הדייגים בפעולה. בעזרת הצילומים הוא מקווה לעורר רגשות במערב, ולהעלות את המודעות לגורלם המר של הדולפינים ביפן.
"מבחינתי, המקום הזה הוא כמו 'גראונד זירו' של הטבח הגדול ביותר של דולפינים בכדור הארץ", אמר אובארי. "מדובר במעשים ברבריים שיש להפסיקם. (לדולפינים) לוקח זמן רב למות; הם מדממים למוות. אחדים מורמים לסירות בעזרת קרסים כשהם עדיין בחיים, ורבים מהם מבותרים בעודם בחיים", סיפר.
אובארי סיפר כי נקלע לא פעם לעימותים קולניים עם הדייגים המקומים, שמנסים למנוע ממנו לצלם את פעילותם. כנשאל האם הוא סבור שיש לו זכות לומר לתושבי העיירה לנטוש את מסורתם העתיקה, הוא לא התבלבל. "אם מישהו היה בא לעיר שלי ואומר לי מה לעשות, או מה לאכול, הייתי מתקומם נגדו", אמר. "אך עם זאת, זה עדיין לא ימנע ממני להמשיך בשלי. מסורת? בעבר המסורת קבעה כי לנשים אין זכות הצבעה. האם אנו ממשיכים במנהג מאחר שהוא מסורתי ותרבותי? ברור שלא".
לאחרונה קמה התנגדות למאכל הדולפינים מכיוון לא צפוי. מחקרים קבעו שאכילת בשר הדולפינים מזיקה לבריאות ובשנת 2005 התריעה הממשלה בטוקיו כי בבשר דולפינים ממין דולפינן מצוי יש ריכוזי הגבוהים פי 12 מאלו שבבשר טונה כחולת סנפיר. רמות גבוהות של כספית עלולות לגרום בעיות בריאותיות קשות בקרב נשים הרות וילדים צעירים, ונראה כי במועצה המקומית הדבר הדליק נורות אדומות. לאחרונה נאסר על הגשת בשר דולפינים בארוחות המיועדות לתלמידי בית הספר.
ועדיין, הדייגים בטאיג'י חוזרים יום יום מהים עם שלל דולפינים. סוחר דגים מקומי טוען כי הפעילים למען דולפינים, ואובארי ביניהם, לא מבינים את התרבות של הכפר. "אני מבין שהם חושבים שדולפינים הם בעלי חיים חמודים, ומסכימים שהם מתוקים כשהם מבצעים תעלולים", הוא אומר. "אך זוהי התרבות שלנו לאכול אותם".
לפנייה לכתב/ת 
