הרבה יותר מתחת
ליה גיל חזרה מהאיים הקריביים שמונה וחצי קילו פחות, אבל עם הרבה עצבים על מי שלא מאמין שהם אשכרה שרדו ב'הישרדות'. את החשק למשחק, אגב, היא איבדה כבר כשמושיק עזב. ראיון עומק עם האשה שהחזירה את העוצמה למטבח
בשש בערב ליה גיל אוכלת סנדוויץ', שהוא הדבר הראשון שמערכת העיכול שלה עובדת בשבילו היום. סנדוויץ' אנטי פסטי, מלחם שחור עם גרעינים שחורים, אגוזים ושקדים, למי שמתעקש.
כמו הסנדוויצ'ים שחילקה לכם ההפקה, ליה?
"זה בכלל לא נכון, אבל אני לא רוצה להתייחס לזה", מצהירה גיל, שבניגוד לשאר עם ישראל, לא קראה בעיתונים את התחקירים שירדו לעומקה של הפקת "הישרדות". "שכל אחד יעשה את החישוב שלו. אם הייתי אוכלת סנדוויצ'ים בקאריביים, לא הייתי 8.5 קילו פחות כשיצאתי משם. וזה מה שאני אוכלת ביום יום - חצי סנדוויץ', לא יותר. לא, אני ממש כועסת על כל העניין הזה. את חיה בתנאים של לשרוד ואנשים אומרים לך 'יאללה אכלת שם, מה את בוכה?'"
אבל בדרך הביתה מהעבודה, ליה לא בוכה. אולי כי היא מקבלת צ'אפחות מכל עבר וברכות על תפקודה באי. "עכשיו כשאני מדברת איתך, אני מקבלת פידבקים בנסיעה. אנשים מרימים לי אצבע מהאוטו".
מה הזיהוי הכי מוזר שזיהו אותך?
"התקשרתי ל-144 אמרתי 'שלום' ישר הבחורה שם אומרת לי 'יא, את ליה מהישרדות'. הייתי בהלם. איך? אני הרוסייה היחידה שהתקשרה ל- 144? מה אני שדרנית רדיו שמזהים אותי לפי הקול"?
ומה עוד?
"ילדים רוצים להצטלם, מבקשים חתימות, שואלים שאלות טיפשיות, כמו 'איך היה האוכל שההפקה הביאה לכם מאחורי הקלעים? הוא היה מקומי או ישראלי?' אני לא יודעת לענות, כי הם סתם צוחקים, או להסביר שזה לא ככה, שהסדרה עבורנו היתה אמיתית. נורא כואב לי שאנשים חושבים שזה מבוים. נאבקנו לשרוד, לא אכלנו, אבל אכלנו אותה כי לא מאמינים לנו".
שעווה פעם בשלושה חודשים
ליה היא דוגמא קלאסית למראה ה"נופש בקאריביים" שהמתמודד הטיפוסי ב"הישרדות" ניחן בו. נדמה שעקיצות היתושים מותירות עליה נצנצים במקום נקודות אדומות, ומי הים הם מי חמצן שמזינים את הבלונד שלה בקרם לחות מעורבב באור ירח. "אני נראית טוב, אין לי מה להתנצל, גם כשתעירי אותי בבוקר אני נראית טוב", היא מסבירה ואז מצטנעת, "אבל אני לא רואה את עצמי ככה שם. מי ישמע נראית טוב - יש לי כחולים מתחת לעיניים, הגוף מלא בעקיצות ובשריטות. אני נראית טוב רק כי אנשים חושבים שאני נראית טוב".
איפה שיער הגוף?
"אני תמיד עושה שעווה פעם בשלושה חודשים, גם בבית, אז לי בכלל לא היתה בעיה. לא רואים את זה כל כך, אבל היו בנות שהתביישו להרים יד".
מאיפה הבוהק בשיער?
"חפפתי אותו בזכייה בשמפו ויש לי חתיכת שיער. לא הצלחתי להכניס יד בתוך
קרם נגד שיזוף היה?
"הלוואי והיתה שם שמש. לי היה כל הזמן קר. לא קרם הגנה הייתי צריכה, אלא שמיכת פוך".
תגידי, מה הקטע שלך עם נעמה? נראה כאילו החלטת שהיא לא הטיפוס שלך בגלל שהיא רצתה לבשל צדפות.
" מי אמר לך את זה?"
זה מה שהבנתי מהפרק.
"אז זה מה שאת שמעת? אני לא זוכרת, זה יותר מדי רחוק. אמרתי שהיא שונה ממני. לרוב האנשים כן התחברתי, כי זה הופך להיות כמו משפחה. למשל, אם לא היה שם את ורה היה לי הרבה יותר קשה. אנחנו דומות. היא נפש תאומה שלי".
איך הרגשת כשהיא הודחה?
"כאב לי והרגשתי קצת בודדה. אבל החשק מהמשחק יצא לי עוד קודם, כבר כשמושיק עזב. פתאום היה לי פחות חשוב להילחם. זה מוריד את החשק כשהחברים שלך לא לידך, למרות שאומרים שלא באנו להכיר חברים".
את מצטיירת לצופה כשתלטנית, בוסית, אימהית.
"זה ריאליטי. 52 יום צריכים לדחוס לתוך 40 ומשהו פרקים. כל מה שעשיתי, עשיתי לטובת השבט. אם אני לא מטגנת את הדג זה לא בשביל להציק, אלא כדי להיות יעילה יותר לעצמי ולסובבים אותי. גברים לא מבינים הרבה בבישול . אין מה לטגן דג שבקושי שוקל 200 גרם, כשאין מחבת ולא שמן. אבל היה לי טוב שגם אלה שלא אהבו את איך שבישלתי את הדג, עדיין שבעו כדי לתת מעצמם במשימות".
את גם יוצאת קצת שוביניסטית.
"ככה הוציאו אותי אבל זה לא כל כך נכון. אחת שהיא שוביניסטית לא תתן במשימות מה שאני נותנת במשימות. לדברים שאמרתי על גברים יש המשך שמשום מה לא שודר. אמרתי שהגברים מצפים שהאישה תדאג לאוכל ושאני מוכנה להכין את האוכל הזה, אבל שידאגו להביא את זה, כי לא אני יודעת לעשות את שני הדברים אבל לא צריכה לעשות את שניהם".
"סבאנה". כשמושיק הלך ליה איבדה את החשק למשחק (צילום: תמיר וולף)
ליה, 32, ילידת סנט פטרסבורג ואחות בהסמכתה, עובדת כמנהלת שיווק ומעצבת דלתות פלדה. בבית היא השאירה בעל וילדה בת 13. הכי חשוב היה לה, לטענתה, ללמד את הבת שלה שגם במשחק כזה ניתן לשלב ערכים. "אני לא מצדיקה את הדרך של דן ולא פוסלת אותה, אבל לי יש ילדה וחשוב לי שהיא תראה בבית יושר, שלא משיגים דברים בזכות תככים וקומבינות. היום אני לא מתביישת להסתכל על אף אחד בעיניים. הדמות שלי כל כך אהובה, עובדה שב'ראש 1' זכיתי חודשיים ברצף כפייבוריטית של הטינא'ייג'רס. הם לא בוחרים באנשים סתם, וזה נחמד לראות שבני נוער הולכים על קווים די ברורים שהם קווים ישרים".
לכן התחברת כל כך למושיק?
"כן. הוא וורה מאוד דומים לי. אני שומרת על קשר טלפוני עם מושיק ורה, גיא ומולי. אני גרה רחוק, אז זה קצת מקשה. אם הייתי גרה במרכז הקשר היה הופך משבועי ליומי. עם מושיק אני מדברת יום כן ויום לא".
בעלך לא היה מקנא?
" בעלי תמיד ידע מה יש לו בבית. אם היה מקנא, הוא לא היה משחרר אותי לחודשיים".
אם הכתבות האורבות להפקה של הישרדות היו נכתבות אחרי השבוע, מן הסתם היה מתווסף אליהן אינסידנט הנחש. הטוקבקיסטים אולי מאמינים שדן הוא הנחש שהשתילה ההפקה, אבל מתברר שההפקה הלכה צעד אחד קדימה, והשתילה
במחנה נחש אמיתי. הנחש הפחיד את מרינה, נתפס, נמלק ונשלק לטובת ארוחה בשרית לשבט.
לא ממש התרגשת מהנחש בתוכנית הקודמת.
"אני לא מתרגשת מנחשים, אני יותר מפחדת מאנשים. הנחשים הכי גדולים זה אנשים מסוג של... את יודעת".
כן.
"אנשים ברחוב מאוד שמחים שהכנסתי לדן את הפלפל לאוכל. הם אומרים לי 'אולי זה יוציא את העוקץ מהנחש'. אנשים מאוד אוהבים אותי בסדרה. ככה אני, אני כזאת חמודה גם בחיים. יש כאלה שאומרים לי שאני מקפיאה במבט, אבל זה ממש לא נכון. זה הסטיילינג שבחרו לי. אני הרבה יותר רכה ונעימה ממה שזה נראה שם".
הפריע לך שדן התגלח מול כולם?
"לא, למה, יש לי צורך לגלח? רק עכשיו גיליתי שלבנים זה הפריע. אני בכיף, בכיף שמחתי שיש מישהו שמריח טוב. מזל שהצופים לא יכולים להריח, כי היו שם כמה אנשים ממש מסריחים. בעיקר הבנים, היו שם כאלה שאפשר להריח ממטרים".
ונאלצת לישון איתם כפיות.
"זה או שסובלים מקור או מסירחון. אבל ישנתי צמוד לאנשים שהריחו פחות. בואי נאמר ששבט סבאנה היה פחות מסריח".
ומה הילדים בשכונה אומרים לבת שלך על אמא שלה?
"ילדים הם הרבה יותר אכזריים. רובם מפרגנים. אשקלון זה מקום קטן, אנחנו זוג מוכר, בעלי קבלן בניין עצמאי והוא אשקלוני במקור. הבת שלי קיבלה חינוך דתי עד כיתה א' והפריע לילדים שאמא שלה אוכלת סרטנים בטלוויזיה. אמרתי לה שהיא לא צריכה להיות להתייחס, שתפתח עור של פיל".
אמרו משהו על בגדי הים?
"אני הייתי הכי צנועה מכולן. פעם אחת לא ראו לי את התחת".
אבל מרינה הפכה ככה לאייקון.
"כל אחד מציג את מה שיש לו להציג. לי יש הרבה יותר להציג מתחת".
