הרבה יותר מתחת

בשש בערב ליה גיל אוכלת סנדוויץ', שהוא הדבר הראשון שמערכת העיכול שלה עובדת בשבילו היום. סנדוויץ' אנטי פסטי, מלחם שחור עם גרעינים שחורים, אגוזים ושקדים, למי שמתעקש.

כמו הסנדוויצ'ים שחילקה לכם ההפקה, ליה?

"זה בכלל לא נכון, אבל אני לא רוצה להתייחס לזה", מצהירה גיל, שבניגוד לשאר עם ישראל, לא קראה בעיתונים את התחקירים שירדו לעומקה של הפקת "הישרדות". "שכל אחד יעשה את החישוב שלו. אם הייתי אוכלת סנדוויצ'ים בקאריביים, לא הייתי 8.5 קילו פחות כשיצאתי משם. וזה מה שאני אוכלת ביום יום - חצי סנדוויץ', לא יותר. לא, אני ממש כועסת על כל העניין הזה. את חיה בתנאים של לשרוד ואנשים אומרים לך 'יאללה אכלת שם, מה את בוכה?'"

אבל בדרך הביתה מהעבודה, ליה לא בוכה. אולי כי היא מקבלת צ'אפחות מכל עבר וברכות על תפקודה באי. "עכשיו כשאני מדברת איתך, אני מקבלת פידבקים בנסיעה. אנשים מרימים לי אצבע מהאוטו".

מה הזיהוי הכי מוזר שזיהו אותך?

"התקשרתי ל-144 אמרתי 'שלום' ישר הבחורה שם אומרת לי 'יא, את ליה מהישרדות'. הייתי בהלם. איך? אני הרוסייה היחידה שהתקשרה ל- 144? מה אני שדרנית רדיו שמזהים אותי לפי הקול"? 

ומה עוד?

"ילדים רוצים להצטלם, מבקשים חתימות, שואלים שאלות טיפשיות, כמו 'איך היה האוכל שההפקה הביאה לכם מאחורי הקלעים? הוא היה מקומי או ישראלי?' אני לא יודעת לענות, כי הם סתם צוחקים, או להסביר שזה לא ככה, שהסדרה עבורנו היתה אמיתית. נורא כואב לי שאנשים חושבים שזה מבוים. נאבקנו לשרוד, לא אכלנו, אבל אכלנו אותה כי לא מאמינים לנו".  

שעווה פעם בשלושה חודשים

ליה היא דוגמא קלאסית למראה ה"נופש בקאריביים" שהמתמודד הטיפוסי ב"הישרדות" ניחן בו. נדמה שעקיצות היתושים מותירות עליה נצנצים במקום נקודות אדומות, ומי הים הם מי חמצן שמזינים את הבלונד שלה בקרם לחות מעורבב באור ירח. "אני נראית טוב, אין לי מה להתנצל, גם כשתעירי אותי בבוקר אני נראית טוב", היא מסבירה ואז מצטנעת, "אבל אני לא רואה את עצמי ככה שם. מי ישמע נראית טוב - יש לי כחולים מתחת לעיניים, הגוף מלא בעקיצות ובשריטות. אני נראית טוב רק כי אנשים חושבים שאני נראית טוב".

"אז זה מה שאת שמעת? אני לא זוכרת, זה יותר מדי רחוק. אמרתי שהיא שונה ממני. לרוב האנשים כן התחברתי, כי זה הופך להיות כמו משפחה. למשל, אם לא היה שם את ורה היה לי הרבה יותר קשה. אנחנו דומות. היא נפש תאומה שלי".

איך הרגשת כשהיא הודחה?

"כאב לי והרגשתי קצת בודדה. אבל החשק מהמשחק יצא לי עוד קודם, כבר כשמושיק עזב. פתאום היה לי פחות חשוב להילחם. זה מוריד את החשק כשהחברים שלך לא לידך, למרות שאומרים שלא באנו להכיר חברים".

"סבאנה". כשמושיק הלך ליה איבדה את החשק למשחק (צילום: תמיר וולף) 

ליה, 32, ילידת סנט פטרסבורג ואחות בהסמכתה, עובדת כמנהלת שיווק ומעצבת דלתות פלדה. בבית היא השאירה בעל וילדה בת 13. הכי חשוב היה לה, לטענתה, ללמד את הבת שלה שגם במשחק כזה ניתן לשלב ערכים. "אני לא מצדיקה את הדרך של דן ולא פוסלת אותה, אבל לי יש ילדה וחשוב לי שהיא תראה בבית יושר, שלא משיגים דברים בזכות תככים וקומבינות. היום אני לא מתביישת להסתכל על אף אחד בעיניים. הדמות שלי כל כך אהובה, עובדה שב'ראש 1' זכיתי חודשיים ברצף כפייבוריטית של הטינא'ייג'רס. הם לא בוחרים באנשים סתם, וזה נחמד לראות שבני נוער הולכים על קווים די ברורים שהם קווים ישרים".

לכן התחברת כל כך למושיק?

אם הכתבות האורבות להפקה של הישרדות היו נכתבות אחרי השבוע, מן הסתם היה מתווסף אליהן אינסידנט הנחש. הטוקבקיסטים אולי מאמינים שדן הוא הנחש שהשתילה ההפקה, אבל מתברר שההפקה הלכה צעד אחד קדימה, והשתילה 

  במחנה נחש אמיתי. הנחש הפחיד את מרינה, נתפס, נמלק ונשלק לטובת ארוחה בשרית לשבט.

לא ממש התרגשת מהנחש בתוכנית הקודמת.

"אני לא מתרגשת מנחשים, אני יותר מפחדת מאנשים. הנחשים הכי גדולים זה אנשים מסוג של... את יודעת".

כן.

"אנשים ברחוב מאוד שמחים שהכנסתי לדן את הפלפל לאוכל. הם אומרים לי 'אולי זה יוציא את העוקץ מהנחש'. אנשים מאוד אוהבים אותי בסדרה. ככה אני, אני כזאת חמודה גם בחיים. יש כאלה שאומרים לי שאני מקפיאה במבט, אבל זה ממש לא נכון. זה הסטיילינג שבחרו לי. אני הרבה יותר רכה ונעימה ממה שזה נראה שם".

הפריע לך שדן התגלח מול כולם?

"לא, למה, יש לי צורך לגלח? רק עכשיו גיליתי שלבנים זה הפריע. אני בכיף, בכיף שמחתי שיש מישהו שמריח טוב. מזל שהצופים לא יכולים להריח, כי היו שם כמה אנשים ממש מסריחים. בעיקר הבנים, היו שם כאלה שאפשר להריח ממטרים".

ונאלצת לישון איתם כפיות.

"זה או שסובלים מקור או מסירחון. אבל ישנתי צמוד לאנשים שהריחו פחות. בואי נאמר ששבט סבאנה היה פחות מסריח".

ומה הילדים בשכונה אומרים לבת שלך על אמא שלה?