הערכות: כ-1,000 מסתננים הגיעו בשבועיים

בשבועיים האחרונים הגיעה לישראל כמות חריגה של כמעט 1,000 מסתננים אפריקנים. כך נודע הבוקר (יום ב') ל-ynet מגורמים רשמיים. לפי הערכות צה"ל והמשטרה, הגיעו בחמש השנים האחרונות כ-10,000 בני אדם מאפריקה לישראל דרך גבול מצרים. הגבול הפרוץ הפך את המעבר לפשוט מאוד. אזרחים רבים הסובלים מרעב, מגיפות ומלחמות או מחפשים לשפר את תנאי מחייתם - בוחרים לעשות דרך ארוכה ולחיות בישראל.    

מאות אלפי פליטים אפריקנים שוהים במצרים ונרדפים על-ידי השלטונות המצרים, ולכן חלקם ממשיכים לסיני, ומשם לנגב. גורמים רשמיים ציינו כי במשך שבועות אחדים לא הגיעו מסתננים, בשל האבטחה ההדוקה שהופעלה בעת שציר פילדלפי היה פרוץ. המצרים מנסים למנוע את כניסת המסתננים, וכבר נרשמו מקרים שבהם שוטרים מצרים ירו למוות באפריקנים, אבל בדרך כלל - הכוחות המצרים בסיני אינם מתמודדים בהצלחה עם זרם הפליטים.

רוב המסתננים שוהים בישראל באופן בלתי חוקי. אין להם ביטוח רפואי ואין להם זכויות סוציאליות. עם זאת, רובם עובדים, ומקבלים גם סיוע מארגוני זכויות אדם כמו מוקד חירום לסיוע לעובדים זרים. רובם חיים בדרום הארץ, בנגב ובאילת, וחלקם בתל-אביב ובמרכז. חלקם מצליחים לשכור לעצמם דירות וכמה מהם גרים ברחובות הערים. במשטרה אומרים כי רבים מהפליטים מעורבים בפשיעה. כ-700 מסתננים כלואים בכלא קציעות, עד שיוחלט מה יעשה בהם. באופן רשמי, אמורים כוחות הביטחון לגרשם חזרה למצרים, אך למעשה אין אפשרות לעשות, שכן הם יחזרו דרך הגבול הפרוץ.

רק 600 הוכרו כפליטים

כ-600 מהמסתננים קיבלו מעמד רשמי של פליט, הניתן בהחלטת ממשלה על פי המלצה של האו"ם. מדובר בפליטים שברחו מחבל דרפור שבדרום סודן, שם נרצחו מאות אלפי אנשים חפים מפשע במלחמת אזרחים. פליטים אלו מקבלים תעודת תושב ארעית, המקנה להם ולילדיהם אישור לעבוד בישראל באופן חוקי, ביטוח רפואי ואחרי חצי שנה גם זכויות סוציאליות כמו של ישראלים.

2,000 מסתננים נוספים, שהגיעו מאריתראה, קיבלו גם הם תעודות תושב ארעיות, מסיבות שהממשלה הגדירה כ"הומניטריות", אך לא כפליטים. המסתננים מאריתראה נמלטו מהמלחמה בין אריתראה לאתיופיה, אך גורמים דיפלומטיים טוענים כי ישראל מסרבת להכיר בהם כפליטים בגלל היחסים הטובים עם שתי המדינות האפריקניות.

אשרות השהייה ניתנות רק למי שהסתנן מאריתראה עד ל-25 בדצמבר 2007, ובאופן רשמי, כל מי שהגיע משם אחר כך נחשב לשוהה בלתי חוקי. על רקע זה הגיעו אתמול 400 מסתננים חדשים מאריתראה למשרדי האו"ם בתל-אביב והתחננו לקבל מעמד זהה לזה של המסתננים הישנים. מסתננים ממדינות נוספות, כמו גאנה וחוף השנהב, וכן משאר חלקי סודן וממצרים עצמה, אינם זכאים לכל מעמד.

ראש מועצת רמת הנגב, שמוליק ריפמן, אמר ל-ynet שחלקם הגדול של הפליטים בא לישראל משום שהשכר במצרים עומד על 10 דולר לחודש, ובישראל, הוא 1,000 דולר, "הזהרתי את הממשלה לפני שנה, ממצב שבו 'גל העלייה' יילך ויפרח. אותם אלף הם רק הפליטים שסופרים, אבל לא לכל המקומות צה"ל מצליח להגיע. יש פער עצום בין הדיווחים של צה"ל לבין מה שקורה בפועל: "אני רואה בזה אסון לאומי. מקבלי ההחלטות לא מבינים את המשמעות. זו תהיה הבעיה החברתית מספר אחת בעשור הבא. כ-200 אלף יושבים במצרים ומחכים לעשות משכורות בארץ הקודש. מבחינתם, זו הארץ המובטחת. התחושה הזו שמדובר בפליטי דארפור, אבל זה לא הסיפור. יש בינהם כמה. הסכנה הטמונה במחפשי עבודה גדולה אפילו מהסכנה של כניסת מחבלים".

ומה עושה הממשלה? לטענת ריפמן, "חוץ מדיבורים לא עשתה הממשלה כלום בעניין הזה. אני לא מכיר שום תוכנית ואני בקיא בתוכניות. מדינת ישראל חייבת להציב את הגדר כי בסופו של דבר, עלות הטיפול בכל הבעיות שיווצרו כתוצאה מהמספר הגדול של מחפשי העבודה תהיה הרבה יותר גבוהה. זו לא רק בעיה בטחונית, כי אם גם כלכלית".

ראש עיריית באר-שבע, יעקב טרנר: "גדר ההפרדה שאיננה היא אחד הגורמים המרכזיים להשבתה שאנחנו מקיימים ביום רביעי ולהפגנות. המדינה הפקירה את הדרום. אין גבול ואין גדר בין סיני לדרום, ולא השלימו את הגדר בדרום הר חברון. קיבלנו מסר קשה בדימונה. בין 1,000 הפליטים שעוברים את הגבול חופשי - לא נדע כמה בעלי כוונות רעות וחבלניות, ויש בהם סכנה לישראל. אם מדינת ישראל לא תיקח את עצמה בידיים, אנחנו נשלם".

ראש עיריית באר-שבע הוסיף בנוגע להפגנה המתוכננת: "אחר-הצהריים נחליט האם להשבית את כל בתי-הספר ומקומות העבודה, והיכן אנחנו מפגינים. כל אחד יקבל אחריות על האזור שלו. יכול להיות שנגיע עד אשקלון וקריית-גת".